שתף קטע נבחר

אחד מכל שלושה ילדים: 2.5 מיליון עניים בארץ

דו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת" משרטט תמונה עגומה מזו שנחשפה בדו"ח המוסד לביטוח לאומי: יותר קשישים ויתרו על תרופות וטיפולים, יותר ילדי נתמכים נאלצו לעבור לפנימיות ויותר ילדים עבדו כדי לסייע להוריהם בפרנסת המשפחה

המציאות הקשה של ישראלים רבים נחשפת במלוא היקפה: רבע מהילדים להורים הנתמכים בעמותות הלכו לישון רעבים כמה פעמים בחודש, ו-36% מילדי נתמכי הסיוע נאלצו לצאת לעבוד על מנת לסייע לכלכלת המשפחה. כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת" שמתפרסם הבוקר (יום ב'). שישה ימים אחרי פרסום דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, מגלה הדו"ח האלטרנטיבי כי בשנה החולפת חלה עלייה של 45% בקרב ילדי הנתמכים שנאלצו לעבור לפנימייה. עוד עלה כי חלה הכפלה בשיעור הקשישים שלא יכולים לדאוג לעצמם לארוחות מזינות.

 

החיים במציאות כלכלית מורכבת - דיווחים נוספים:

לא גומרים את החודש: "מג'נגלים עם הלוואות"

תיכף בן 80, וחייב לעבוד: "זה נורמלי?"

תמונת העוני: "בוחרים בין אוכל לתרופות"

 

בדו"ח של עמותת "לתת" עלה גם כי חלה עלייה בשיעור של 14% בקרב הקשישים הנתמכים שמוותרים על תרופות וטיפולים (56% בשנה החולפת לעומת 48% בשנה שקדמה לה). 72% מנתמכי הסיוע סבלו ממחסור במזון ו-10% מהנתמכים נאלצו לחפש מזון בפחים, לקבץ נדבות או לאכול שאריות מזון שנזרקו.

 

הדו"ח, שבחן בעיקר את מצבה של האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל, מבוסס על שלושה סקרים: סקר שבחן את מצבה של אוכלוסייה נתמכת, ונערך בקרב 648 נשאלים שנעזרו בשנה האחרונה בעמותות סיוע בתחום המזון, סקר שבחן את עמדות הציבור הרחב ביחס למצבו הכלכלי וביחס לטיפול הממשלה בסוגיית העוני ונערך בקרב 629 נשאלים, וכן סקר שנערך בקרב כ-100 מנהלי עמותות מזון. ב"לתת" מציינים כי למרות התחייבות הממשלה בשנים האחרונות, כ-60 מיליון שקלים שהוקצו לביטחון תזונתי טרם הועברו.

 (קרדיט: ארגון לתת) (קרדיט: ארגון לתת)
(קרדיט: ארגון לתת)

מדד עוני חדש, שערך מכון ERI עבור "לתת" ומבוסס על מחסור בצרכים חיוניים, מצא עוד שיעורי עוני גבוהים מאלו של הביטוח הלאומי. לפי המדד, בישראל חיים 2,546,000 עניים (31.6% מהאוכלוסייה) – מתוכם 1,613,000 בגירים ו-932,000 ילדים. בדו"ח של המוסד לביטוח לאומי צוין כי בישראל

 חיים 1,600,000 עניים.

 

הסקרים, שמהם הורכבו הנתונים, נערכו במהלך המחצית השנייה של 2014. אנשי העמותה והחוקרים מטעמה טוענים כי הם משרטטים תמונת עוני עדכנית, שמשקפת גם את השפעות הקיצוץ בקצבאות הילדים והעלאת המע"מ בשנה שעברה. לדבריהם, התמונה שמצטיירת מהסקרים לא באה לידי ביטוי באופן מלא בדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, שסקר את שנת 2013. עם זאת יצוין כי הדו"ח של העמותה לא גובש תוך פיקוח מחקרי אקדמי חיצוני.

 

הדו"ח של עמותת "לתת" מבוסס על פיתוח מדד עוני סובייקטיבי של חוקרי העמותה ועל דיווחים סובייקטיביים של הנשאלים, וזאת בניגוד לדו"ח המוסד לביטוח לאומי שמבוסס על חישובי הכנסות אובייקטיביים. המדד, שמציע מודל חדש לכימות עוני, מתייחס לפרמטרים סובייקטיביים המודדים עוני לפי כמה הגדרות שבחרו החוקרים: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה

רגב, גמליאל ושמולי (צילום: ירון ברנר, אלכס קולומויסקי) (צילום: ירון ברנר, אלכס קולומויסקי)
רגב, גמליאל ושמולי(צילום: ירון ברנר, אלכס קולומויסקי)

72% סבלו ממחסור במזון (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
72% סבלו ממחסור במזון(צילום: עידו ארז)

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

10% מהנתמכים נאלצו לחפש מזון בפחים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
10% מהנתמכים נאלצו לחפש מזון בפחים(צילום: shutterstock)

לפי הדו"ח, שיוצג היום בכנס בהשתתפות מנהלי עמותות ונשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, יותר משליש מההורים נתמכי הסיוע (36%) דיווחו כי ילדיהם נאלצו לעבוד בשנה האחרונה ולסייע לכלכלת המשפחה. מדובר בעלייה של 44% בהשוואה לסקר שערכה העמותה ב-2013. כמו כן, 32% מההורים הנתמכים

דיווחו כי ילדיהם נאלצו לעבור לפנימייה בשנה האחרונה – עלייה בשיעור 45% בהשוואה ל-2013. 27% דיווחו כי ילדיהם נשרו מבית הספר.

 

עוד עלה כי 65% מההורים הנתמכים דיווחו כי נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופות או טיפול רפואי עבור ילדיהם. 40% מההורים הנתמכים אמרו כי עשו זאת לעתים קרובות או קרובות מאוד. 25% מההורים הנתמכים דיווחו כי ילדיהם הלכו לישון רעבים כמה פעמים בחודש או לעתים קרובות יותר כי לא יכלו להשיג מזון עבורם.

 

22% מההורים הנתמכים דיווחו כי ילדיהם הלכו בשנה האחרונה לבית הספר ללא כריך או מזון אחר, לעתים קרובות או באופן קבוע. 76% מההורים הנתמכים דיווחו כי המרכיב הדומיננטי בתזונת ילדיהם הוא פחמימות. מוצרי חלב, ירקות, בשר ועוף היוו לא יותר מרבע מתזונתם. 65% מההורים הנתמכים דיווחו כי ילדיהם אינם מקבלים ארוחה חמה במסגרת בית הספר.

 (קרדיט: ארגון לתת) (קרדיט: ארגון לתת)
(קרדיט: ארגון לתת)

53% מההורים הנתמכים דיווחו כי לילדיהם אין את כל ספרי הלימוד והציוד הנדרש ללימודים בבית הספר. בסקר מנהלי העמותות, דיווחו מרביתם כי הצורך הגדול ביותר בסיוע לילדים הוא מזון, שנדרש על ידי 87% מהמשפחות הנתמכות שיש בהן ילדים.

 

94% מהקשישים הנתמכים העידו כי קצבת הזקנה לא מספיקה עבורם למחיה בכבוד ומילוי צורכיהם הבסיסיים. 92% מהקשישים הנתמכים דיווחו כי הם אינם עומדים בתשלומים עבור סיעוד או עזרה בבית שלהם הם זקוקים. 56% מהקשישים הנתמכים העידו כי הם אינם מסוגלים לשלם עבור תרופות ושירותים רפואיים שלהם הם זקוקים.

 

דיור

 10% מנתמכי הסיוע העידו כי נאלצו לישון ברחוב או בבית מחסה בשנה האחרונה. עבור שליש מהם היה זה מצב שכיח מאוד או קבוע. 39% מנתמכי הסיוע מגדירים את תנאי מגוריהם "גרועים עד בלתי-נסבלים". 83% אמרו כי נאלצו לוותר על תיקון ליקויים בדירתם מסיבות כלכליות ו-20% גרים בדירה שבה קיים חדר שינה אחד בלבד.

 

68% מהנתמכים העידו כי אינם יכולים להרשות לעצמם להפעיל מערכת חימום או קירור בחודשי החורף והקיץ, 39% כלל אינם יכולים ו-29% נוספים יכולים לעתים נדירות בלבד. 54% מנתמכי

הסיוע דיווחו כי סבלו מניתוקי מים או חשמל בשנה האחרונה מאחר שלא הצליחו לשלם עבורם, לעומת 5% בלבד בציבור הרחב.

 

63% מהנתמכים העידו כי קרה שלא עמדו בתשלומי שכר דירה או משכנתה בשנה האחרונה. 36% מנתמכי הסיוע חוששים שעקב אי יכולת לעמוד בתשלומי שכר דירה או משכנתה, יש סיכוי גבוה עד גבוה מאד שהם ייאלצו לפנות את מקום מגוריהם. במקרה כזה, 24% אמרו כי לא תהיה להם ברירה אלא לעבור לגור ברחוב או בבתי מחסה.

 

בריאות

72.5% מהנתמכים העידו כי נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופות משום שלא היה באפשרותם לשלם עבורן, לכמחצית מהם (47.7%) זה קרה לעתים קרובות או קרובות מאוד. 80% מהציבור הרחב העידו כי לא נאלצו לוותר כלל על רכישת תרופות.

 

63% מנתמכי הסיוע הרגישו השנה בצורך בתמיכה נפשית, אך ויתרו כי לא היו יכולים לשלם עבורה. 66% מנתמכי הסיוע דיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית כרונית כלשהי בהשוואה ל-47% מהציבור הרחב. 39% מנתמכי הסיוע אמרו כי הם סובלים מסוכרת לעומת 10% בלבד מהציבור הרחב. עוד עלה כי מחצית מהנתמכים סובלים מיתר לחץ דם בהשוואה ל-15% בלבד מהציבור הרחב.

 

69% מנתמכי הסיוע דיווחו כי הם מחזיקים ביטוח בריאות בסיסי של קופת חולים ללא ביטוח משלים. 40% מנתמכי הסיוע ציינו כי סיבות רפואיות שונות מונעות מהם לשפר את מצבם התעסוקתי, 13.7% מהציבור הרחב העידו כי הסיבה העיקרית להרעה במצבם הכלכלי היא מצבם הבריאותי.

 

אי ביטחון תזונתי

72% מהנתמכים אמרו כי סבלו בשנה האחרונה ממחסור במזון (לעומת 10% בציבור הרחב), 49% מהם סבלו ממחסור במזון לעתים קרובות או רוב הזמן. 10% מהנתמכים העידו כי נאלצו לחפש מזון בפחים, לקבץ נדבות או לאכול שאריות מזון שנזרקו.

 

69% מהנתמכים העידו שנאלצו ללכת לישון רעבים בשנה האחרונה לפחות פעם אחת. ל-34% זה קרה כמה פעמים בחודש או לעתים קרובות יותר, לעומת 3% בציבור הרחב. 80% מנתמכי הסיוע אמרו כי נעזרו לפחות כמה פעמים בחודש בארגון סיוע המספק להם מזון. 10% נעזרים בסיוע במזון כמעט כל יום.

 

55% מהנתמכים מצהירים כי הסיוע של עמותות המזון מאפשר להם לשמור על תזונה בסיסית תקינה במידה רבה או רבה מאוד. העמותות מקפידות לשמור על כבוד הנתמכים: כ-88% שומרות על חיסיון, 43% מתאימות את הרכב הסל לצורכי הנתמכים, 56% מקיימות חלוקה ישירות לבתים.

 

תעסוקה 

50% מהזוגות הנתמכים, שבהם אחד מבני הזוג לפחות עבד במשרה חלקית או יותר מזה, העידו כי הם חיים בעוני חמור. בהקשר זה צוין בדו"ח כי מאז 2010 נשקפת מגמת עלייה מתמשכת בשיעור של 35% במספר נתמכי הסיוע שיוצאים לעבודה. בקרב כרבע מהמשפחות של הנתמכים דיווחו שני בני הזוג כי הם עובדים. רק 10% ממקבלי הסיוע הם עובדים במשרה מלאה קבועה.

 

71% מנתמכי הסיוע שעובדים מרוויחים שכר של עד 4,000 שקלים לחודש, ו-20.4% מהם מרוויחים פחות מ-2,000 שקלים. השכר הממוצע בקרב הנתמכים, לפי הדיווח שמסרו, הוא 3,488 שקלים - נמוך משכר המינימום, העומד על 4,300 שקלים.

 (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
(צילום: ג'ורג' גינסברג)

44% מהנתמכים: סיוע העמותות מאפשר לשמור על תזונה תקינה (צילום: ירון שרון) (צילום: ירון שרון)
44% מהנתמכים: סיוע העמותות מאפשר לשמור על תזונה תקינה(צילום: ירון שרון)

45% מהנתמכים אמרו כי הם חוששים שקיים סיכוי גבוה או גבוה מאוד שיאבדו את עבודתם הנוכחית, לעומת 7% בלבד בציבור הרחב. 29% מהנתמכים העובדים העידו כי הם אינם מקבלים זכויות בסיסיות, לעומת 26% בשנה שעברה. 46% אמרו כי הם מקבלים זכויות בסיסיות שאינן כוללות פנסיה. 65% מבין הנתמכים שאינם עובדים, כבר לא עובדים יותר משלוש שנים, רובם (64%) היו מעדיפים לצאת לעבוד על פני קבלת קצבה. 73% מהנתמכים העידו כי הם נטולי תעודת בגרות, ושני שלישים מהם אמרו כי לא סיימו תיכון.

 

יוקר המחיה 

רק 31% מנתמכי הסיוע העידו כי גדלו במשפחות שמצבן הכלכלי היה נמוך מהממוצע או במשפחות עניות. 50% מהם אמרו כי גדלו ברמת מחיה ממוצעת. לנתמכי הסיוע אין חוסן כלכלי להתמודד עם הוצאות לא מתוכננות. 80% מהם אמרו כי לא יוכלו להתמודד עם הוצאה לא צפויה העולה על מאות שקלים, 50% בלבד דיווחו כי יוכלו להתמודד עם הוצאה לא צפויה של לא יותר מכמה עשרות שקלים, פחות מ-20% מהם סברו כי יוכלו לעמוד בהוצאה לא מתוכננת של 1,000 שקלים או יותר.

 

לפי עדותם של הנסקרים, סך ההוצאה החודשית למשק בית בקרב נתמכי הסיוע עומד על 5,795 שקלים והיא מחולקת כך: 1,933 שקלים למזון (33%), 1,931 שקלים עבור דיור (33%), 551 שקלים לבריאות (9%), 342 שקלים עבור תרבות ופנאי (5%) ו-1,038 שקלים עבור הוצאות חיוניות אחרות (18%).

 

סך כל ההוצאה הממוצעת למשק בית בקרב נתמכי הסיוע עומד, כאמור, על 5,795 שקלים. מכאן שההוצאה הממוצעת גבוהה בשיעור של 20% מההכנסה הממוצעת (4,846 שקלים) ומהווה רק 68% מההוצאה שהנתמכים מעריכים כנדרשת להם למחיה, שעומדת על 8,556 שקלים.

 (קרדיט: ארגון לתת) (קרדיט: ארגון לתת)
(קרדיט: ארגון לתת)

38% מהנתמכים אמרו כי עברו תהליך הוצאה לפועל, תביעות משפטיות או פינוי מדירה בגין אי עמידה בתשלומים בשנה האחרונה. 50% דיווחו כי התמודדו עם חסימת חשבון בנק או עיקולו בשל חובות.

 

41% מהציבור הרחב מעידים כי הם מרגישים במצוקה כלכלית, 12% מתוכם אמרו כי הם מרגישים במצוקה כלכלית קשה עד קשה מאוד. מי שחשים את המצוקה בעוצמה הרבה ביותר הם בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע. 34% מהנשאלים בקרב הציבור הרחב אמרו כי הם חוששים שהם ומשפחתם יידרדרו למצב של מצוקה כלכלית בשנה הקרובה.

 

ויתור על תרבות פנאי ובילויים מחוץ לבית הם מאפיין בולט של החיים בעוני ובהישרדות כלכלית. 82% מהנתמכים אמרו כי הם מוותרים כמעט לחלוטין על בילויים מחוץ לבית, לעומת 20% מקרב האוכלוסייה הכללית.

 

64% ממנהלי העמותות אמרו כי הם אינם מקבלים תמיכה ממחלקת

 הרווחה ברשות המקומית בגין הטיפול בנזקקים שהרשות מפנה אליהן. 80% מהם אמרו כי הסיבה לכך היא שמחלקת הרווחה אינה יכולה לתת מענה לצורכיהם.

 

מנכ"ל "לתת" ערן וינטרוב ויו"ר העמותה ז'יל דרמון מסרו כי מערכת הבחירות הקרובה היא הזדמנות, אולי אחרונה, להכריע אם יעסקו בעתיד הקרוב ברכישת טנקים נוספים או בהצלת ילדים מחיי עוני. לדבריהם, "על מנת לשנות את המצב חייבים להחליט מה חשוב יותר: הביטחון הצבאי או הביטחון החברתי-כלכלי. חוסר המשילות והאי-יציבות הפוליטית הובילו אותנו למצב, שלאחר כמעט שמונה שנים של מאבק ציבורי, התחלפו ארבע ממשלות, ועל אף הבטחות והתחייבויות של שלושה שרי רווחה - עד היום לא הגיע ולו שקל אחד מתקציב המדינה עבור המיזם הלאומי לביטחון תזונתי".

 

ח"כ איציק שמולי אמר בתגובה לממצאי הדו"ח: "בדו"ח העוני חשבנו שהמצב 'רק' רע, כעת מתברר שהמצב קטסטרופלי. כל ילד שלישי הוא עני וראש הממשלה ממשיך לאכול גלידת פיסטוק בכל ערב".

 

ח"כ גילה גמליאל אמרה: "המצב אינו מתקבל על הדעת. על ממשלת ישראל הבאה להפעיל בהקדם תוכנית חירום לאומית למיגור העוני".

 

ח"כ מירי רגב אמרה: "מדובר בדו"ח קשה, שמחדד שוב את הצורך לבטל את המע"מ על מצרכי יסוד וכן לבטל את תאגידי המים".

 

מהליכוד נמסר בתגובה: "הקמפיין המתוזמר סביב דו"ח העוני האלטרנטיבי המנופח - שסותר את הדו"ח האמיתי של המוסד לביטוח לאומי המצביע על ירידה בעוני - הינו ניסיון שקוף של השמאל וגורמים בתקשורת להעביר קולות מגוש הימין והמרכז אל השמאל. ראשי השמאל ושמעון פרס אינם יכולים לנצח את ראש הממשלה נתניהו והליכוד בזירות המדינית, הביטחונית והכלכלית. זוהי דרכם הפתלתלה לנסות להעביר קולות מן הימין אל מחנה השמאל - כדי לבצע את הוויתורים והנסיגות ששמעון פרס חולם עליהם כל השנים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
מחפשים מזון בשוק
צילום: עידו ארז
צילום: אורלי דיין
מנכ"ל "לתת" וינטרוב
צילום: אורלי דיין
מומלצים