הכל במידה: כך תובילו שינוי בתזונת המשפחה

כפות הסוכר שמתחבאות במאכלים התעשייתים לא עוזב אותי, לא קל לראות כמות סוכר שכזו ולחשוב: "הילד החמוד שלי "זכה" בהם הבוקר עם מנת השוקו התמימה שלו". בתור הורה, חשוב כמובן להבין מה בריא ומה פחות, לקרוא תוויות (וגם ללמד את הילדים לקרוא אותן) וכמובן לחנך לאורח חיים בריא המשלב פעילות גופנית.

• מה אתם מכינים לארוחת הערב המשפחתית? מחפשים רעיונות? הצטרפו לשולחן משפחתי
• הכירו את צוות חיים בריאים של אסם
• 15 דקות וזה מוכן: הטריק שיסדר לכם את ארוחת הערב המשפחתית
  

אך בהורות כמו בהורות, הדברים כמובן לא נגמרים בקריאת תוויות והתמונה קצת יותר מורכבת. כאשר נדבר על הורות ואורח חיים בריא נתייחס גם לתקשורת, לדוגמא אישית, לגבולות, ליחסים ולמקום המרכזי והמשמעותי שלנו כהורים ביצירת איכות החיים בקן הפרטי שלנו.

אז איפה מתחילים?

איפה מתחילים? בדוגמא אישית לאורח חיים בריא: ילדים לומדים ממעשים ולא ממילים, הם מחקים מבוגרים שהם מכבדים ואוהבים ומנסים לסגל לעצמם ערכים דומים והתנהגויות זהות.

כהורים, יש לנו אמירה לגבי מה נכון, באמצעות סוג המזון שנקנה הביתה, הארוחות שנכין כמשפחה והרגלי האכילה שלנו. הדוגמא האישית תבוא לידי ביטוי גם בתזונה, בפעילות הגופנית האישית שלנו ובאופן שבו נרתום את בני המשפחה לדרך חיים בריאה.

אנו יכולים לדבר מהיום עד מחר על החשיבות שבשתיית מים למשל, אבל אם אנחנו צורכים בעיקר שתייה ממותקת זו ההתנהגות שיסגלו ילדינו. אם נדבר על החשיבות בספורט והפעילות היחידה שנעשה היא העברת ערוצים בשלט, זה המסר שיוטמע. כדי שספורט יהפוך להיות חלק מחיי הילד אנו צריכים להפוך את הספורט לחלק מחיי הבית: להראות דוגמא אישית בפעילות קבועה שאנו עושים, ליזום ולהזמין את הילד לפעילות ספורטיבית משותפת כך שהספורט יהפוך לחלק מההווי המשפחתי. למשל: רכיבה משותפת על אופניים, משחקי כדורסל, השתתפות באירועים ספורטיביים כמו מרוצים (בחלק גדול מהם יש מקצים קצרים המיועדים לילדים) ועוד.

ספורט כדרך חיים משפחתית(צילום: shutterstock)

תמימה אך מורכבת: תזונה

תזונה היא לכאורה נושא תמים, אך הוא יכול להפוך בקלות למוקד של קונפליקטים או למרחב של יחסים טובים. הבחירה בין האפשרויות תלויה בנו ובתקשורת שניצור סביב נושא התזונה. 

השיחות הכי טובות הן סביב השולחן(צילום: shutterstock)

רגישות לאחר: נושא המשקל עלול להיות נושא רגיש. להסתכל על כל ביס שנכנס לפה, לתת לילד להרגיש שונה, לפגוע בו במילים או במעשים: כל אלה לא יתרמו ויצרו קשיים נוספים. אסור להפוך את הנושא לנושא המרכזי בבית כי המחיר יהיה פגיעה ביחסים. חשוב לכבד את הילד ולא לתת לו להרגיש יוצא דופן במשפחה.

כדי להפוך את תהליך הירידה במשקל לקל יותר, כל הבית צריך להירתם ולנהל אורח חיים בריא. כהורים, לפעמים נבין שיש מגבלה ביכולת שלנו לסייע ואז כדאי לקבל סיוע מקצועי.

לא להפוך אוכל לפרס או לעונש: שימוש באוכל כעונש או פרס יוצר תפישה מורכבת ובעייתית לאוכל. למשל: "אם תשב בשקט בזמן שנמתין, תקבל שוקולד", נכון יותר יהיה לחזק במילה טובה את יכולת הסבלנות: "כל הכבוד, אני יודעת שלא היה לך מעניין לחכות, היה ממש תענוג לראות כמה סבלני היית".

הבית הוא מיקרו קוסמוס של התקשורת בעולם שבחוץ, כהורים נשאף לתקשורת של שיח ופתרון בעיות משותף, במקומות בהם הדבר אפשרי. שינוי בהרגלי התזונה, כהחלטה משפחתית משותפת, יכול להוות דוגמא מצוינת לדרך קבלת החלטות משפחתית. ניתן ליצור קווים כללים שהם, מבחינתנו כמבוגרים, קווי יסוד להתנהלות ומסביבם להחליט יחד עם בני המשפחה על שאלות כמו: ממתקים כן או לא? באלה מזונות חדשים נרצה להתנסות? כריך מתוק לבית הספר באיזה הזדמנות? וכדומה. מעבר לתחושה הטובה של כולם, מעצם העובדה שהם משפיעים וחיוניים, קבלת החלטות משותפת יוצרת התנסות במיומנות של משא ומתן, מלמדת הקשבה לאחר ויכולת קבלה של דעה שונה משלנו.

תזונה, כאמור, היא גם מרחב ליחסים טובים, ואם מדברים על מרחב, השיחות הטובות ביותר שלי מתרחשות בפינת האוכל. אני לא יודעת לגמרי להסביר מדוע, אבל משהו מרגיש שם נכון, חמים וזורם.

החיים שלנו עמוסים, העידן בו אנו חיים יוצר זליגה של העבודה לבית, כולנו מחוברים בדרך זו אחרת למסכים ואצל הילדים שלנו חלק משמעותי מהחיים מתנהלים שם. לפעמים אנחנו לא מצליחים ממש לתקשר זה עם זה בחיי היום יום. שולחן האוכל הוא מקום מצוין לתקשורת, לחינוך לאכילה מסודרת ובריאה וליצירת הווי ומעורבות משפחתית.

ארוחה משפחתית מסייעת לכנס את בני המשפחה, לעצור ולחוות ביחד משפחתי. לא כל יום נצליח לשבת כמשפחה, אך גם הצלחה של מספר פעמים בשבוע משנה את מרקם היחסים בבית ומאפשרת לנו כהורים להשפיע על התזונה בביתנו.

בארוחה משפחתית נוכל לחשוף למזונות ומאכלים חדשים, נשמש דוגמא אישית חיה למזונות מומלצים, נוכל ליצור הווי משפחתי גם סביב הכנת הארוחה יחד עם תחושת ה"ביחד", המעורבות והשותפות בחיים של בני המשפחה.

כל דבר במידה

כאמא, וכאדם המודע לנושא, אני לא מאמינה בהמנעות, אלא בתזונה מגוונת, המתאימה לצרכים של כל אדם. "כל דבר במידה" זה המוטו שלי. כמו שילד שאין לו טלוויזיה יגיע לחבר וירצה רק לטעום מ"העולם האסור", כך ילד שנמנעים ממנו מזונות יחפש וימצא אותם מחוץ לביתו. כהורה אחנך ואסביר איזה מזונות בריאים יותר ולעומתם אלו מזונות פחות מומלצים. יחד עם זאת, לא אצור מניעה מוחלטת, אלא אשאף לגיוון בו אנסה להמעיט כמה שיותר במזונות שאינם מומלצים בעיני, אך אין בהם איזה קו אדום בריאותית.

ולסיום, לא לשכוח: כל ילד הוא יחיד ומיוחד, ישנם ילדים שאוהבים לאכול, עבור אחרים כל אכילה היא פרוייקט ויש כאלה שנמנעים ממזונות מסוימים. הכרה משפחתית משותפת בצרכים השונים, ממקום מקבל, מעניקה תחושה גדולה של סיפוק, הצלחה וכוח: המשפחה כעוגן אשר תומך ונמצא בשבילי ומוכן לעשות שינוי ולהתאמץ עבורי.

• כרמית חוטינר , מנחת קבוצות הורים ומשפחה, מוסמכת סמינר הקיבוצים ומשרד החינוך. מנחת סדנאות בכירה של "המרכז להורות ומשפחה של סמינר הקיבוצים" ומנחת קבוצות לקהל הרחב. בעלת תואר MA בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר BA בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובחינוך מאוניברסיטת תל-אביב. חברה בצוות חיים בריאים של אסם
  

• לארוחת הערב המשפחתית יש חשיבות מכרעת בחיזוק הביטחון העצמי של הילדים ובסיוע למעבר לאכילה בריאה יותר. ברביעי משפחתי נחזור מוקדם יותר הביתה ונשב יחד לארוחת ערב משפחתית