דקאר 2015 - ברוכים הבאים לגיהנום
מירוץ השטח הקשוח והמפרך בעולם, ראלי דקאר, מזנק שוב לדרך של 9,000 קילומטרים מאובקים ובלתי אפשריים לבני תמותה. הזינוק מבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. הסיום לאחר שבועיים במהלכם יחצו 400 צוותים את דרום אמריקה. יהיה קשה
רגע אחרי סיום חגיגות השנה החדשה, יחל היום (4.1) מירוץ הסיבולת החשוב, המסוקר והמסקרן ביותר של השנה. המהדורה ה-36 של ראלי דקאר, עם כ-400 מתחרים שינהגו וירכבו - כמו בחמש הפעמים הקודמות מאז נטש את אפריקה לטובת דרום אמריקה - בנתיב שיחצה את היבשת לרוחב. יותר מ-9,000 ק"מ מבואנוס איירס לכיוון צפון צ'ילה, משם לחלק הדרומי של בוליביה ובחזרה לקו הסיום בבירת ארגנטינה. בין האטרקציות הבולטות - חציית האנדים בגובה של כמעט חמישה ק"מ, מדבר אטקמה בצפון צ'ילה (המקום היבש בעולם), דיונות הענק של איקוואיקו ומדבר המלח המפורסם והגדול בעולם: סלאר דה אויוני שבדרום המדינה.
לכתבות נוספות במגזין שטח
על ארבע
הקרב בקטגוריית המכוניות צפוי להיות מרתק במיוחד, תודות לחזרתה של קבוצת פיז'ו, רבע מאה לאחר שפרשה מהשתתפות במירוץ המפורסם. ה-2008 DKR מצוייד בהנעה לגלגלים האחוריים, כחלק מהתקנות המאפשרות - לעומת רכבי ההנעה הכפולה - משקל עצמי נמוך יותר (1,280 ק"ג), מהלך מתלה ארוך יותר (46 לעומת 25 ס"מ) וצמיגים גדולים יותר ("37) עם אפשרות לשילטה על לחץ האוויר מתא הנהג.
בקבוצה שלושה מהנהגים המנוסים והמצליחים בהיסטוריה של מירוצי הראלי והסיבולת. קרלוס סיינז' (פעמיים אלוף העולם ב-WRC ומנצח דקאר 2010), סיריל דפרה שנטש את כידון האופנוע (אחרי חמישה נצחונות) וסטפן פטרהנסל, המתחרה המצליח והמנוסה ביותר במירוץ עם 11 ניצחונות בסך הכל - שישה עם אופנוע, חמישה במכונית.
המתחרה הגדולה והמועמדת לניצחון - תודות לניסיון הרב שצברה הקבוצה - היא "מיני X-raid" הגרמנית שניצחה בשלושת המירוצים האחרונים. נאני רומה (זוכה המירוץ האחרון) ונאסר אל-עטייה (זוכה 2011) מרכיבים צוות סופר-מנוסה, ולמהמרים שווה להניח את הכסף עליהם.
מי עוד במתחרים הבולטים? רובי גורדון בנה רכב חדש לחלוטין , ולמרות שלגורדיני שלו אין כנראה סיכוי לנצח במירוץ, הוא כן יכול להתברג בצמרת ואולי לזכות בקטעים מסוימים. ג'ינייל דה-ווילירס (מנצח 2009) יתחרה זו שנה רביעית עם היילקס מאד משופר בחסות החטיבה הדרום-אפריקאית של טויוטה, ואף הוא עשוי להפתיע מפעם בפעם.
על שניים
מאז הדקאר הראשון לפני עשרות שנים, קטגוריית האופנועים הייתה פחות זוהרת, אך הרבה יותר תחרותית - גם כאשר מותג אופנועים אחד היה דומיננטי וכבש את כל המקומות הראשונים. בהתחשב בכך שהשנה צפויים ארבעה קטעי "מרתון" בהם אין אפשרות להיעזר בצוותי סיוע, הפערים בין קבוצות יצרן רשמיות לקבוצות פרטיות יהיו צנועים יותר, עובדה שמבטיחה תוספת עניין ואקשן.
אחרי עשור של מירוצי דקאר וארבעה ניצחונות, מארק קומה יהיה הרוכב המנוסה ביותר ואחד המבוגרים (38) על קו הזינוק - בוודאי בין המתחרים הבולטים. לצידו בקבוצת ק.ט.מ ירכבו ג'ורדי וילדומוס (שני ב-2014), רובן פאריה (שני ב-2013) וסם סנדרלנד.
חואן ברדה עם ההונדה ניצח אמנם אשתקד חמישה קטעי דירוג, אבל איבד את הראש והסיכוי בקטע הדירוג הלפני אחרון. בני קבוצתו יהיו הלדר רודריגז וג'רמיה ישראל (צ'יליאני ממוצא יהודי). גם קבוצת ימאהה תנסה לנפץ דומיננטיות בת 13 שנים של ק.ט.מ, אבל הכוכב שלה ב-2014 (דספרה) עבר לארבעה גלגלים, ולכן תונח המשימה על כתפיו של אוליבר פא שסיים שלישי בשנה שעברה.
על המון
12 ניצחונות יש ליצרנית המשאיות הרוסית קמאז, השולטת ביד רמה בקטגוריה הכבדה ביותר. לשלושת נהגי הקבוצה - אדוארד ניקולייב (מנצח 2013), אנדרי קרגינוב (מנצח 2014) ואייראטמרדיאב (מקום שני ב-2013) - יש את הסיכויים הגדולים ביותר להשיג ניצחון.
היחיד שעשוי לנפץ את ההגמוניה הרוסית הוא חרארד דה-רוי ההולנדי, ה"דוד" של קבוצת איווקו שהצליח לפני שלוש שנים להביס את שלושת "הגולייתים" מרוסיה, ולנצח בפעם הראשונה (והיחידה). אשתקד נאלץ להסתפק במקום השני לאחר קרב צמוד, ואין ספק שגם השנה הוא יהיה היחיד בקרב של הגדולים. "קמאז נוסעים לפעמים בקצב מטורף שאני לא יכול להרשות לעצמי. אצלם האסטרטגיה היא שאפשר להקריב אחד כי יש עוד שניים שמגבים אותו, אבל אני לא נהנה מהמותרות האלה", אמר דה-רוי.
- סייעו בהכנת הכתבה: רז הימן ורני דקל
לפנייה לכתב/ת 
