שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איימי אדמס: "אני יודעת ללכת מכות כשצריך"

    בכל פעם שהיא מועמדת לפרס היא מופתעת מחדש, ותאמינו לה שזה קרה לה גם כשקיבלה הפעם את גלובוס הזהב על תפקידה ב"עיניים גדולות" - השחקנית איימי אדמס, שרק בגיל 21 החלה לשחק, מספרת בראיון שהחלום להיות פרפורמרית תמיד היה שם, "אבל לא חשבתי שאני מיוחדת בשום צורה"

    התדהמה שראיתם השבוע על הפנים של איימי אדמס כששמעה שזכתה בגלובוס הזהב על תפקידה ב"עיניים גדולות", היתה לגמרי אמיתית. משום שאיימי אדמס, שהתגלתה לעולם אחרי שכבר עברה את גיל 30, באמת ובתמים עדיין לא מאמינה שכל זה קורה לה - שהיא היתה מועמדות לאוסקר חמש פעמים בשמונה השנים האחרונות, מועמדת לגלובוס הזהב שש פעמים, וגם זכתה פעמיים בפרס לשחקנית הטובה בקומדיה/מיוזיקל - בשנה שעברה על תפקידה ב"חלום אמריקאי", ושוב ביום ראשון האחרון על הופעתה ב"עיניים גדולות" של טים ברטון.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    קשה מאוד למצוא מקבילות בהיסטוריה ההוליוודית לסיפור של איימי אדמס - אחת משבעת הילדים של החייל ריצ’רד אדמס ואשתו קתרין - שהגיעה ללוס אנג’לס רק בגיל 21 ועשתה תפקידים קטנים ונשכחים, עד שב-2004 עשתה עוד תפקיד קטן, רק הפעם בלתי נשכח.

     

    האשה הקטנה והטובה מהדרום בסרט האינדי "ג'ונבאג" לקחה את אדמס עד למועמדות לאוסקר, ומשם נפתחו כל הדלתות. היא אספה מועמדויות לאוסקר גם על "ספק", "פייטר", "המאסטר" ו"חלום אמריקאי" - סרטי איכות מצויינים שהפכו אותה לשחקנית ליגת על בהוליווד.

     

    "אני יודעת שתמיד רציתי להיות פרפורמרית", אומרת אדמס, "אבל לא תמיד ידעתי באיזו צורה. בגיל 5 רציתי להיות זמרת או אחות, אבל לא עברתי מבחן בכימיה, אז רק שרתי קצת".

     

    עם פסל הזכייה בגלובוס הזהב (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    עם פסל הזכייה בגלובוס הזהב(צילום: רויטרס)

    "אחר כך חשבתי שאהיה רקדנית. בפנים כנראה באמת תמיד רציתי להיות שחקנית, אבל פחדתי להגיד את זה אפילו לעצמי כי שחקנים תמיד נראו לי מאוד מיוחדים ולא חשבתי שאני מיוחדת בשום צורה. היום אני כבר יודעת שלא במקרה החלטתי לעבור ללוס אנג’לס, זה מה שרציתי להיות".

     

    עיניים גדולות פתוחות לרווחה

    ההצלחה הנוכחית שלה, "עינים גדולות", שיעלה לאקרנים בישראל ב-15 בינואר (ה'), מספר על אחת הרמאויות הגדולות בהיסטוריה של התרבות הפופולארית בארה"ב.

     

    וולטר קין התפרסם בשנות ה-60' כצייר פורטרטים של דמויות שהמכנה המשותף שלהן היה עיניים ענקיות. הציורים הפכו כה פופולאריים, שקין התחיל לעשות מהם העתקים ומכר אותם כפוסטרים, והפך גם למיליונר וגם לסלבריטאי.

     

    היתה עם זה רק בעיה אחת: הוא לא צייר אף אחד מהציורים האלה. את הכל ציירה אשתו, מרגרט, שידעה שהוא לוקח לה את הקרדיט ושיתפה פעולה במשך שנים רבות. אחרי שהזוג התגרש ומרגרט מצאה את אלוהים, היא תבעה את קין וזכתה להחזיר לעצמה את הקרדיט.

     

    "לא חשבתי שאני מיוחדת בשום צורה" (צילום: gettyimage) (צילום: gettyimage)
    "לא חשבתי שאני מיוחדת בשום צורה"(צילום: gettyimage)

     

    טים ברטון מביים את הנושא ההזוי באופן מאוד לא הזוי בקנה מידה ברטוני. כריסטוף וולץ הוא שוב הפסיכופט המקסים, ואיימי אדמס פשוט עושה עוד תפקיד מצוין כמרגרט קין.

     

    קצת קשה להחליט אם מרגרט קין היא קורבן או לא.

     

    "אולי היא כן, אבל היא לקחה בעלות ולא הסכימה להיות קורבן. היא לא אמרה 'למה זה קרה, למה הוא עשה לי את זה'. היא אמרה 'למה נתתי לזה לקרות. כן, הוא היה מניפולטור וכל זה, אבל אני שיקרתי, שוב ושוב, ולא יכולתי לצאת מהשקר'.

     

    "היא סיפרה לי שוולטר אמר לה שהוא יקח ממנה את הילדה וידאג שהיא תלך לכלא, כי היא שיקרה בדיוק כמוהו - והיא האמינה לו. האמת היא שהיא אישה טובה, היא האשימה את עצמה בכך שעזרה לו להפוך לפסיכופט".

     

    זו היתה תקופה אחרת, נשים לא כל כך התווכחו עם גברים. היום זה היה קורה?

     

    "לא. היום היא לא היתה נכנסת למצב הזה בכלל. למרות שיש לנו עוד דרך ארוכה לעשות עד שנגיע לשוויון מלא לנשים, אני מזכירה לעצמי כל הזמן שהתקדמנו מאוד. יש לי ילדה בת 4 וחצי ואני יודעת שהיא תגדל בעולם שוויוני יותר מזה שאני גדלתי בו. זו סיבה לתקווה".

     

    מחפשת ללכת מכות

    אדמס מנסה בשנים להיפטר מתדמית השחקנית שמגלמת רק נשים נאיביות ומתוקות, והיא עושה זאת היטב. "כן, אני בפירוש מחפשת דמויות קצת יותר בטוחות בעצמן ואני רוצה להראות שאני יכולה ללכת מכות".

     

    הלכת מכות אי פעם?

     

    "גדלתי עם עוד שישה אחים, היו מכות".

     

    ניצחת?

     

    "ניצחתי על ידי זה שרצתי הכי מהר".

     

    נדמה שאת הילדה הכי טובה בעולם.

     

    "לא הייתי קופצת למסקנות. אבל אני כן יכולה להגיד שבתקופת הנעורים שבה רוב הילדים מסתבכים, אני שמרתי על עצמי. הייתי רקדנית בתיכון וידעתי שאם אעשה צרות לא יתנו ללכת לשיעורים, אז סך הכל הייתי בסדר. היו איזה שתי תקריות שתיה ליד המדורה, שלא נדבר עליהן".

     

    מה הדבר הכי גדול שהמשחק נתן לך?

     

    "לפני הכל, הוא הוציא אותי לעולם. באתי מעיר קטנה מאוד, לא הכרתי כלום, המקצוע הזה פתח לי את העיניים ואת הראש בדרך שלא היתה מתרחשת בשום צורה אחרת.

     

    "הוא גם לימד אותי המון על אמפטיה, שזה לפעמים טוב ולפעמים לא. אני חושבת שזה מקצוע חושפני ופגיע ואני מסכנת את השפיות שלי, אבל אני עושה את זה מבחירה. זה לא מקצוע אמיץ באמת, אני לא רופאה".

     

    את רוצה שהבת שלך תראה את הסרטים של אמא?

     

    "כן, אבל בקצב שלה. עכשיו היא באמת מאוד קטנה, אם כי היא כן יודעת שב'באטמן נגד סופרמן' שייצא בשנה הבאה אני משחקת את החברה של סופרמן. ככה היא לפחות רואה את זה.

     

    "אני חושבת שלואיס ליין היא קודם כל עיתונאית מצוינת ואשה חזקה, ורק אחר כך החברה של סופרמן, וככה אני מתכוונת לגלם אותה. אני מקווה שכשהילדה שלי תגדל, היא תסתכל על לואיס ליין בצורה הזו, ואז אדע שעשיתי משהו באמת חשוב".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים