המהנדס דרש פיצוי ונתבע: "גנבת סוד מסחרי"
מהנדס בחברת מיזוג דרש זכויות סוציאליות בשווי כמיליון שקל. בתגובה טענה החברה שהוא פעל כחפרפרת. שתי התביעות התקבלו חלקית
מהנדס שהתפטר מעבודתו כמנהל פרויקטים בחברה למערכות מיזוג תבע תשלומים בגין זכויות סוציאליות, ובתגובה הגישה נגדו החברה תביעה על גניבת סודות מסחריים. כל אחד מהצדדים דרש מהשני סכום המתקרב למיליון שקל, אולם בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעות רק באופן חלקי, ופסק שהמהנדס יפוצה בסופו של דבר בכ-70 אלף שקל.
לטענתו, הוא התפטר מעבודתו כתוצאה מסירובו של בעל החברה לשלם לו זכויות כעובד (להבדיל מעצמאי) למשך כל שנות עבודתו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- פיצוי בהתנחלות? 'החוק הישראלי לא חל עלינו'
- התיעוד הוכיח: הגישה תלונת שווא נגד בעלה
- היה שווה? העו"ד המפוטר יפוצה ב-7 שקלים
- התעלל, הצית - ודרש זיכוי עקב התקף פסיכוטי
התובע עדי כרמלי שימש במשך כשמונה שנים מהנדס מכונות ומנהל פרויקטים בחברת "ATC דן" שעוסקת בהתקנת מערכות מיזוג אוויר. בתביעה שהגיש ב-2011 הוא טען שהיה עובד שכיר לכל דבר הוא זכאי לתשלומים בסך כולל של כ-830 אלף שקל בגין זכויות סוציאליות שונות. הוא הבהיר כי שכרו אמנם שולם כנגד חשבונית, אך כמשכורת חודשית ובסכום קבוע שאינו תלוי בפרויקטים.
מדריך
הייטקיסט שכיר – אין לך זכות על הפטנט שלך
ד"ר שלומית יניסקי רביד
עוד לפני שהחל לעבוד מוחתם המתכנת הישראלי על ויתור על זכות הקניין בהמצאות שלו. בית המשפט התבקש להתמודד עם שורת מקרים כאלה
בתביעה הנגדית שהגישה החברה היא טענה להפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט וגזל סוד מסחרי בסך כולל של 961 אלף שקל. בכתב התביעה נטען כי כרמלי פעל כחפרפרת מטעם מתחרים, תוך שרכש מסמכי מכרז לפרויקט הן עבור ATC והן עבור החברה המתחרה, השפיע על גובה הצעות המחיר שהגישו, השתמש במידע פנימי, וגרם לאובדן הפרויקט.
בנוסף טענה החברה שדרישותיו של התובע נולדו על רקע הסירוב של בעלי ATC להכניסו כשותף וכניסיון ללחוץ עליו. החברה טענה כי כרמלי לא סיים את עבודתו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, ואף אם היה זכאי להם, ממילא התנהלותו הפסולה מצדיקה את שלילתם.
פגע בסיכויי החברה
בתחילה טענה החברה שהמהנדס סיפק לה שירותים כקבלן עצמאי, אך בסיכומים שהגישה לבית הדין לעבודה הודתה כי היה עובד שלה. יחד עם זאת, השופטת חנה טרכטינגוט קבעה כי הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים, וקיבלה את הטענה שלפיה הוא ביקש להתפטר מאחר שתקוותיו לשותפות נכזבו, ולא בעקבות אי תשלום זכויות סוציאליות או הרעת תנאים.
בצד זה נקבע כי העובד זכאי להתחשבנות בדיעבד של זכויות סוציאליות, בהן הפרשות פנסיה, פדיון חופשה, פדיון הבראה והחזרי נסיעות. בהתאם לכך חויבה החברה לשלם לכרמלי כ-120 אלף שקל.
ואולם השופטת פסקה כי התובע אכן גזל סוד מסחרי, בכך שעשה שימוש במידע שהיה בידיו באופן שפגע בסיכויי הזכייה של החברה, סייע לחברה המתחרה לזכות במכרז, וזמן קצר לאחר מכן החל לנהל עבורה את הפרויקט.
השופטת ציינה שעל העובד חלות חובות מוגברות לנוכח תפקידו הבכיר, וחייבה את כרמלי בפיצוי בסך 50 אלף שקל בגין הפרת אמון וגזל סוד מסחרי, ללא פיצויים על נזק ממשי, מאחר שלא ניתן לקבוע כי אלמלא מעשיו הייתה החברה הזוכה במכרז.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע (והנתבע שכנגד): עו"ד אייל לוי ועו"ד עידו רזגור
- ב"כ הנתבעות (והתובעות שכנגד): עו"ד ליאור להב ממשרד להב-כצנלסון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
