השעה לשעון כושר חכם

הברכיים כואבות, הרגליים בוערות, העור מגרד. הריאות מתכווצות, מתקשות להכניס אוויר פנימה. עוד 100 מטר אני אומר לעצמי בתוך הראש. תגיע לעמוד שם ותעבור להליכה, אני מסביר לעצמי. מסתכל על הדופק, 170, הלב מרגיש כאילו הוא עומד לצאת מהמקום, "יש לנו היסטוריה של מחלות לב במשפחה" אני שומע את אמא שלי בראש, אולי כדאי שארגע אני חושב לעצמי. דופק 178, השעון מצפצף "שיא חדש - הקילומטר הכי מהיר". מניף ידיים לאוויר בתחושת סיפוק ונזכר איך כל זה התחיל.

אני שחר שושן. 80 קילו של לחם, קולה וממתקים 

7 כפיות סוכר בפחית כפול כל יום בחיי הבוגרים(צילום: shutterstock)

תמדוד לי מוטיבציה

מצמידים פשוטים ועד מודדי דופק ורמת חמצן בדם, מגוון שעוני הכושר ועוקבי הבריאות רק גדל כל שנה ואחת החברות הבולטות בתחום היא גרמין עם שעון הטריאתלון Forerunner 920XT שאיתו הסתובבתי למשך כחצי שנה.

ה-920 מסוגל לנטר ולתעד את המתאמן בריצה, שחייה ורכיבה על אופניים כשניתן לחבר אליו מד דופק המתלבש על רצועה ששמים סביב בית החזה, המשדר את הדופק אל השעון בזמן אמת.

לשעון תצוגה צבעונית בגודל 1.3 אינץ' כשהשליטה נעשית דרך שישה כפתורים הנמצאים בצידי המכשיר ובחלקו הקדמי. התחלת הפעילות פשוטה מאוד. משחררים את השעון מנעילה וברגע זה הוא מתחבר אל מד הדופק אם קיים ומתביית על מיקומו דרך אנטנת ה-GPS המובנית. בזמן שהוא מנסה להתחבר בוחרים את התוכנית לפי סוג האימון המבוקש: ריצה, ריצה בתוך מבנה, רכיבה על אופניים, רכיבה בתוך מבנה, שחייה בבריכה, שחייה במים פתוחים או טריאתלון המשלב את כולם בתוכנית אחת, לוחצים על כפתור Enter ושוב Enter ואפשר לצאת לדרך.

התוכנה הנלווית מאפשרת לנתח ולנטר כל שינוי בביצועים

כשלון ראשון

בצמוד לביתי שבשרון יש מסלול הליכה מאספלט באורך של כשלושה קילומטרים. התחלתי כל אימון במטרה לבדוק באיזה דופק אני מתחיל להרגיש לא טוב, כדי לדעת כמה להתאמץ. הנחתי שכל עוד אני לא עובר את המגבלה שלי, אני אוכל לצלוח את הריצה ללא תופעות לוואי קשות. התחממתי בבית, קצת מתיחות, יצאתי לרחוב והפעלתי את השעון. GPS Ready הוא צפצף אלי. בחרתי באימון מסוג ריצה ולחצתי על מקש אנטר כדי לסמן לו את תחילת האימון.

הטיימר החל לפעול, תוך מאתיים מטרים הופיע קצב ההתקדמות, מרחק שעברתי, וגם הדופק. ה-920 לא מסתפק ברק לומר את מספר הפעימות בדקה, הוא מציג את הקצב הממוצע, אזור הדופק ואת האחוז מהדופק המקסימלי. אני מאיץ. הרגליים על המסלול, הלב דופק, הריאות שורפות. העיניים חדורות מטרה מביטות אל היעד הבא. המוח צועק תפסיק אבל הנפש רוצה להמשיך לנוע, להגיע להישג כלשהו. השעון מצפצף ומתריע שאתה בדופק 180, אתה מאט, מאוכזב שבמאמץ כזה לא הצלחת לסיים אפילו קילומטר. באימון הרביעי פגשתי את המגבלות שלי. הרגשתי כבד ואיטי כל היום, וכשיצאתי אל הקור שבחוץ, נשארתי בלי אנרגיה מאוד מהר. הרגל נתפסה, הגב כאב, ואני חזרתי כמו שיצאתי. יש עוד תקווה, זמן התאוששות הוא 16 שעות אומר השעון אז המתנתי.

התלבושת קצת מגוחכת אבל יש בה תועלת רבה, במיוחד בחום הישראלי(צילום: עידית שושן)

לבוש להצלחה

כמישהו שלא עסק בספורט מימיו, הופתעתי לגלות את ההיצע העצום העומד בפני המתאמן המתחיל. חולצות מנדפות, נעליים קלילות המשככות את המגע עם הקרקע. זה נכון, אפשר להתאמן עם שק תפוחי אדמה וערדליים, אבל איך נאמר, אם אפשר שלא, אז עדיף.

באימון הראשון יצאתי לדרך עם מכנסיים מכיתה ז' של פילה וחולצה שפעם עלתה עלי יופי. את הטלפון החזקתי ביד בזמן שאת המוזיקה שמעתי דרך אוזניות AKG קרועות, ושתיתי מים דרך בקבוק 750 פשוט. המבטים משאר האצנים על המסלול היו מזלזלים למדי. הייתה הרגשה של "מה אתה חושב שאתה עושה פה". לקראת הפעם השנייה הצטיידתי בחולצה, מכנסיים וגרביים מנדפי זיעה בצבעים זוהרים ונעלי ריצה מיוחדות המרככות כל מפגש עם הקרקע. את בקבוק המים החלפתי בבקבוק ספורט מעוטר את הטלפון הרכבתי על הזרוע במנשא מיוחד ועל הראש הרכבתי אוזניות אלחוטיות. עתה המבטים במסלול התחלפו ל"מי זה האתלט המקצועי הזה שממש יודע מה הוא עושה". אני לא אשקר, זה הרגיש טוב. אבל אני עדיין הייתי עגלה.

המחיר מרתיע אבל הכאב בברכיים יותר. לנעלי ריצה, כמה זוהרות שיהיו, יש טעם(צילום: אהוד קינן)

רצים ומנתחים

החלק שמבדיל את גרמין משאר שעוני הכושר ומודדי הצעדים, הוא לאו דווקא החומרה עצמה, אלא תוכנת ניתוח הנתונים שמאחוריה. בזמן כל פעילות, השעון אוסף ומקליט נתונים רבים שאותם ניתן לנתח דרך ממשק ייעודי המרכז את כל המידע בענן של גרמין. בזמן ריצה למשל תוכלו לראות טיימר, קצב, מרחק, זמן הקפה, מרחק הקפה, קצב הקפה, דופק, אזור דופק, דופק ממוצע, אחוז מתוך דופק מקסימלי, קלוריות, רום, מהירות, כיוון מגנטי, מפה גרפית, מד צעדים ולבסוף, תאריך ושעה. כל המידע הזה זמין להצגה בכל זמן נתון תוך כדי אימון מה שמבטיח שגם המשועמם שברצים, ימצא מידע כלשהו רלוונטי.

הגרף מראה את קצב הריצה, הדופק והתנועות לדקה, ואף צובע אותם על פי רמת הביצועים

למשל בגרף הזה מופיע שכמות התנועות לדקה, למעשה כמה צעדים אני עושה בדקה אחת, הוא נמוך מאוד בזמן הליכה, ואז כשאני מתחיל לרוץ, כמות התנועות יותר קרובה לסטנדרט שעליו גרמין ממליצה שהוא 180 בדקה. במבט לאחור על הריצות השונות אפשר לראות את מגמת השיפור, ואת היעד שאני צריך להגיע אליו. המידע האנליטי אולי לא רלוונטי לכל אחד, אך עבור אלו המתאמנים לתחרויות הוא בעל ערך רב.

הגרף מראה מתי ביצעתי מספיק פסיעות בדקה ומתי לא

המאמן הנעלם

כדי לתת את הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה במשימת ההרזיה והבריאות הזו,קבעתי עם מאמן אישי. התכוננתי בהתרגשות לאימון הראשון, הגעתי מלא אנרגיה לחוף הים בהרצליה בשבע בבוקר, לא עלינו, אך את המאמן לא הצלחתי לאתר. בעודי מסתובב בחוף ומתקשר אליו והוא אינו עונה, שאלתי את עצמי מה אני עושה פה כל כך מוקדם בבגדים הזוהרים המגוחכים האלה. כל התקווה, האומץ והמוטיביציה שהצלחתי לאגור נעלמו בבת אחת ואני מצאתי את עצמי תוהה איך אני הולך להשלים את האתגר.

התיישבתי מול הנתונים, ניתחתי את המידע, למדתי את האזורים החלשים שלי, והחלטתי שגם בלי מאמן אני יכול לעשות את זה, והמשכתי הלאה.

טעיתי.

מסתבר שכשאדם חסר מוטיבציה, נטול כוח פיזי מהסוג שנכנס בכל הכוח במשהו ואז משתעמם ממנו לחלוטין מנסה להיות מישהו שהוא לא, זה לא ממש עובד. אתה יכול לשנות את התזונה, אתה יכול להתאמן, אתה יכול אפילו לרצות את זה בכל הלב. אבל לא משנה מה תעשה, כל עוד אתה לא מתחייב לשנות את המהות שלך כבן אדם, להחליף את כל סגנון החיים שלך ולאמץ חיים אחרים לגמרי, אתה תישאר מי שאתה.

מחיר למקצוענים

ה-Forerunner 920XT הוא שעון מקצועי לטריאתלטים המעוניינים להתאמן ולשפר את ביצועיהם בכל התחומים. הוא מציע שפע של מידע ואנליטיקה שיאפשרו לכל העוסק בתחום מבט פנימי, מפורט ומדויק אך המידע הזה מגיע במחיר גבוה למדי. המחיר הרגיל של ה-920 הוא 3,290 שקל, זהה למחיר בבריטניה אך יקר ב-620 שקל מהמחיר בארה"ב אחרי מיסי ייבוא. עם זאת, כרגע ועד ה-13.3 השעון יימכר דרך היבואן הרשמי רונלייט ב-1,899 שקל למי שיחזיר שעון אחר של גרמין, או 1,999 למי שיחזיר שעון של יצרן. בפועל, זהו המחיר הנמוך בעולם לדגם זה.

המפה מראה בדיוק רב את הנתיב שבו רצתי

לקח לחיים

אולי הדבר הכי חשוב שתוכלו לקחת מהסיפור שלי הוא ההבנה שאין קשר אמיתי בין מכשירי הכושר היקרים, הבגדים המשוכללים והנעליים הקלות לבין הרזיה. כל אלו הם מכשירי עזר, שחלקם באמת עוזרים לגוף וחלקם עוזרים למוטיבציה, אך כולם ביחד לא משתווים לכוח הרצון. ואם אין לכם אותו, לא משנה כמה כסף תוציאו על אביזרים, אתם תישארו באותו מקום. אז קחו את נעלי הספורט הישנות, את החולצה מסוף מסלול, וצאו לדרך. אני מאמין בכם.

אני שחר שושן, 77 קילו של ירקות, מים וחיטה מלאה, ואין בי חרטה.