מושתל כליה במסדרון: "מנסים לחסל אותי"

"בכל מערכת בריאות בעולם המערבי הייתי צריך להיות עכשיו בבידוד, לא באולם עם עוד 200 איש". סיפורו של משה רוזנברג, המאושפז במחלקה פנימית ד' בבית החולים רמב"ם בחיפה, משקף באופן הקיצוני ביותר את העומסים החריגים שעמם מתמודדים בימים אלה בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות. רוזנברג, מושתל כליה, אמור להיות בחדר מבודד וסטרילי, אך למרות זאת הושם במסדרון ונחשף למחלות זיהומיות ולמבטי העוברים והשבים.

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

עוד כתבות בנושא:

"מישהו נרדם בשמירה על מערכת הבריאות"/ד"ר דורית טקס-מנובה

דמעות על הרצפה במיון: 'זו מלחמת הישרדות'

31 שעות במיון: "מקווה שלא אמות כמו אבא"

עומס בבתי החולים: "הזקנה מחוץ למסדרון"

"ביום שישי בבוקר הבנתי שמשהו איתי לא בסדר, וביקשתי מאחי לקחת אותי למיון ברמב"ם", סיפר רוזנברג. "שמו אותי בקדם-מיון. לא פיג'מה של בית חולים, לא טיפול, כלום. ראה אותי איזה אח, אתה שוכב שוב, אין שם מקלחות, אוכל בקושי. אף אחד לא מדבר איתך. עשו לי בדיקה פה ושם. אני מושתל כליה, המשמעות היא שאני ללא מערכת חיסונית. אני שוכב כמו זומבי, כנראה ככה המדינה מנסה לחסל אותי. אחרי כמעט שלוש יממות במיון התקלחתי בפעם הראשונה".

רוזנברג לא מסתיר את תסכולו על הייסורים שעבר עד כה במסגרת הטיפול: "אם אתה רוצה לשתות, אתה הולך לשירותים למלא כוס פלסטיק. היום התברר לי שאחרי אירוע מוחי אתה חייב לשכב, אף אחד לא אמר לי את זה. אחרי יום אחד הרגשתי קצת יותר טוב, אז התחלתי להסתובב. רופא אחד בדק אם אני יכול להזיז את הידיים, וזהו. כלום. אתה לא קיים. זה כמו גיבוש בסיירת, אם אתה שורד - אתה עובר הלאה".

"ממלא כוס פלסטיק בשירותים". משה רוזנברג במסדרון ברמב"ם

הרעה החולה של המערכת הרפואית בישראל, כך מאמין רוזנברג, היא ריבוי הגופים והכפילויות. כסף יש, הוא טוען, אבל בדרך אל החולה הוא עובר את המנגנונים המנופחים של קופות החולים ומשרד הבריאות עצמו, נודד למחלקות המחקר המפוארות ("אלה של השופוני"), ולחולה שבסוף הדרך - לא נשאר.

"יש פה שלוש פקידות ממה שצריך", הוא מבהיר. "יש הנהלת מחוז של כללית, של מכבי ושל המאוחדת ושל טיזי. תזרוק אותם קיבינימט כי הם לוקחים את כל הכסף. הבעיה גם שמצב המערכת הרפואית לא תואם את מספר האזרחים".

בחדר המיון ברמב"ם הורגשה הערב הקלה מסוימת. "רק" 102 חולים טופלו בחדר המיון, והם מהווים כ-130% מהתפוסה. יחד עם זאת, מספרם של החולים שנמצאים במיון כבר 24 שעות עדיין גבוה. "בית החולים מלא עד אפס מקום", אמר סגן האחות האחראית, האח אלכס קרמסקי. "אין מקום באף מחלקה ואנחנו נאלצים להשאיר פה חולים כי אין להם מקום אחר. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, מגייסים כוח אדם ממחלקות האשפוז, אבל המצב קשה ומתסכל".

"נאלצים להשאיר חולים במיון". אלכס קרמסקי

העומס נמשך. בית החולים שיבא, הערב

גם במרכז הרפואי הדסה בירושלים נרשמה במהלך היום תפוסה חריגה בחדרי המיון, והיא עומדת על 200%. במחלקות הפנימיות עומדת התפוסה על 140%. מוסא מאבו גוש המתין עם אשתו פאטמה שמונה שעות לטיפול בחדר המיון של בית החולים הדסה עין כרם. פאטמה, מרותקת לכיסא גלגלים, הגיעה לבית החולים בשל כאבים בעמוד השדרה. לדברי מוסא, "מרגישים את העומסים. אך לצערי אין מה לעשות, יש כאבים וחייבים ללכת למיון. שמענו אפילו על אנשים שנמצאים כאן יותר".

איברהים, חתנה של פאטמה, אמר: "זה מסתכל, מעייף ומאוד לא נעים לחכות ככה, אבל אין מה לעשות. שמענו על אנשים שחיכו פה גם יותר זמן ואנחנו נערכים 'לבלות' פה לילה. לא ציפינו לעומס כזה. חשבנו ללכת לבית חולים אחר אבל שמענו שבכל בתי החולים עכשיו אותו דבר".

יהושע ברמן מבית שמש הגיע לבית החולים בעקבות פציעה של בנו. "אנחנו ממתינים פה בינתיים 5-4 שעות והיד עוד נטויה", סיפר ברמן. "אין לי מושג כמה זמן עוד נהיה פה. אנחנו יודעים שלהגיע למיון זה סיפור של הרבה זמן. יש מומחה שאנחנו מחכים לו והוא היה במקרה דחוף ואנחנו ממתינים".

מספר החולים עלה - מספר המיטות לא עלה

כעת מתברר כי תוך שמונה שנים עלה מספר הביקורים בחדר המיון בכמעט 350 אלף לשנה. עם תוספת כה קטנה לתקנים, ברור מדוע העומס עולה משמעותית. ב-2005 היו בישראל 2.5 מיליון ביקורים בחדר מיון. ב-2013 זינק המספר ל-2.84 מיליון. מנגד, מספר מיטות האשפוז עלה מ-1,107 ב-2007 ל-1,156 בלבד ב-2013. ביחס לאוכלוסייה ירד השיעור מ-0.153 לאלף בני אדם ב-2007 ל-0.142 ב-2013.

תפוסת שיא גם בסורוקה, אתמול(צילום: הרצל יוסף)

בית החולים שיבא, אמש(צילום: עופר עמרם)

עם עליית נושא העומסים לכותרות, הפוליטיקאים הזדרזו להביע את דעתם בנושא. "מערכת הבריאות בישראל סובלת מתפקוד לקוי ומחוסר השקעה נכונה. העומסים הרבים בבתי החולים מבטאים אוזלת יד של שנתיים שבהן הממשלה עצרה את התנופה הנדרשת בתחום הבריאות לטובת ועדות ודיוני סרק שלא הובילו לכל שינוי ממשי", אמר ח"כ יעקב ליצמן, ששימש כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות בפועל במשך ארבע שנים, ועקץ את מחליפתו יעל גרמן על הוועדה שדנה במשך יותר משנה ושמסקנותיה לא מומשו עקב פיזור הכנסת. "יש להצטער על עצירת התנופה המשמעותית שהייתה במערכת הבריאות קודם לממשלה הנוכחית, שכללה הוספת מיטות ותקנים לבתי חולים, חיזוק הפריפריה ועוד".

גרמן מצדה אמרה בתגובה: "הצפיפות הבלתי נסבלת בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז בכל חורף היא קטסטרופה ידועה מראש. הוועדה שעמדתי בראשה נתנה דעתה על מצב האשפוז הכללי והמליצה על שיפור המצב בחדרי המיון", אמרה, והצביעה על כך שבתוכנית מפלגתה היה אמור להגיע תקציב לקיצור תורים וחיזוק חדרי המיון. אלא שגורם בכיר במערכת הבריאות מבקר בחזרה את שני הפוליטיקאים וטוען שכבר שנים לא היה שר בריאות שבאמת תרם למערכת. גם דו"ח ועדת אור, שבראשו עמד מנהל המיון בבית החולים שיבא, ד"ר ג'קי אור, המליץ על הוספת בין תקן לשניים לכל חדרי המיון, אך ההמלצות כלל לא יושמו.

"מטפלים בחולים עם ידיים קשורות" 

לדברי מנהל המרכז הרפואי שיבא פרופ' זאב רוטשטיין: "לעומת יום ראשון, יש פה יום מנוחה, ובכל זאת התשתית לא מספיקה. גם כשמזג האוויר נוח, גם כשקופות החולים פועלות, העם מגיע אלינו ואנחנו צריכים לטפל בהם עם ידיים קשורות ועיניים מכוסות. התירוצים של הפוליטיקאים כל הזמן משתנים, מספרים לנו על חורף ותחלואה, אבל אף אחד לא נתן את הפתרון עבור החולים כבר שנים".

פרופ' רוטשטיין אמר עוד כי "יש פה המשך של ההידרדרות. זו השפלה מה שאנחנו עושים להם. פעם התביישתי שאני מביא חולה למסדרון, אבל היום אם יש מקום במסדרון אני מאושר. מיטה במסדרון זה לוקסוס. איך חשבו שהמצב ישתפר? מקצצים בתקציבים, לא מוסיפים רופאים ואחיות. הבריאות לא מהווה שום חשיבות במערכת הבריאות. לעבור את הלילה במיון זה מוקצן. לדעתי, כבר יותר משלוש שעות במיון זה כבר לא חדר מיון אלא חדר סבל".

"אם יש מקום במסדרון אני מאושר". פרו'פ רוטשטיין(צילום: ירון ברנר )

לפי נתוני משרד הבריאות, במחלקות הילדים בשיבא יש תפוסה של כ-150%, ואף על פי שבבית החולים בנו שתי מחלקות ילדים חדשות, לא ניתן להעביר לשם את החולים. "אני לא יכול לעבור למחלקות הילדים החדשות, הן נעולות, אין לי תקנים", אמר המנהל. "יש לי שם 80 מיטות אבל אין לי איך לשלם שכר לאחיות וגם לרופאים. לאדמיניסטרציה יש תקנים וכסף, אבל למטפלים לא. אלו סדרי עדיפויות לא תקינים. לפני שנה פתחנו מחלקה פנימית חדשה של 36 מיטות אבל קיבלנו תקנים רק עבור 15 מיטות. את שאר התקנים לקחתי ממקומות אחרים, כולל

מחדר המיון, ואחר כך מתפלאים למה זה נראה ככה".

יו"ר האיגוד לרפואה דחופה ומנהל המיון בבית החולים פוריה בטבריה, ד"ר ערן טלאור, אמר בהתייחסותו לנושא כי "הנוסחאות שקובעות כמה רופאים צריכים לעבוד בחדר מיון לפי מספר ביקורים נקבעו לפני המבול. אלו נוסחאות משנות השבעים, ומאז מנסים לעקוף אותן בכל מיני דרכים. חסרים לנו עשרות תקנים של רופאים בכל הארץ. משרד הבריאות רוצה כל הזמן להוסיף, אבל לא נותנים לו בממשלה".

במשרד הבריאות פירטו מה הם עושים כדי לשפר את המצב: "משרד הבריאות שם את הטיפול בחדרי המיון כאחד מהיעדים המרכזיים בשנה הקרובה", נמסר. משרד הבריאות הסביר כי הוא הקצה 31.5 תקני רופאים לחדרי מיון, אפשר לאחיות לעבוד משמרות מיוחדות בתגמול נוסף במהלך החורף, הנחה את בתי החולים לתגבר את חדרי המיון, קבע כי רופא מומחה חייב להישאר במשך כל היממה בבתי החולים הגדולים, ועד 23:00 בלילה באחרים, שיפר את הסנכרון בין חדרי המיון למחלקות הפנימיות, שיפר את הטיפול בקופות חולים ובתי אבות, פיתח מערכת ממוחשבת שתיתן תמונת מצב עדכנית על מיטות פנויות במרכזים גריאטריים, נתן מענק בסך עשרה מיליון שקל לכל חדרי המיון עבור ציוד רפואי, פתח עשרה מוקדים לרפואה ראשונית, נתן מענקים למתמחים ברפואה דחופה, פיתח תפקיד של עוזר רופא, ובעתיד גם יקצה מיטות, רופאים ואחיות נוספים, יכשיר פרמדיקים לשמש כעוזרי רופא, יפתח מערכת שתיתן מידע בזמן אמת על העומסים בחדרי המיון, ויקים בית חולים נוסף בבאר שבע".