"התנדבות היא הניצול הטוב ביותר של הזמן"

קוראים לי קרן ואני חניכה במכינה הקדם צבאית ע"ש רבין שמלווה ומונחית על ידי המדרשה באורנים. המסלול של המכינה נמשך כשנה והוא כולל תכנים רבים של לימוד ובעיקר מעורבות חברתית. אחד הפרויקטים המרכזיים שלנו הוא פרויקט התנדבות למען הקהילה, במסגרתו אנחנו מתנדבים פעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי, כל אחד במקום שהוא בוחר. יש לא מעט מסגרות בהן אנחנו משתתפים. יש אפשרות להתנדב בבית ספר יסודי ולסייע לתלמידים בעלי קשיי למידה, עבודה עם אוכלוסיות מוחלשות, נערות בסיכון שחוו הטרדות ופגיעות בבית, קשישים, בני נוער בחט"ב, הדרכה בתנועות נוער ועוד.

אחד הסיפורים, או נכון יותר, המקרים שהשפיעו עליי הכי הרבה התרחש במסגרת ההתנדבות שלנו בקריית אתא שם אנחנו מתנדבים בבית ספר גורדון ובמועדונית "פינת האור". ההתנדבות במועדונית מתחילה רק בשעה 18:00, כך יש לנו 'חלון' של כמה שעות בין הפעילויות. באחד 'החלונות' האלה, החלטנו לשבת בגינה הציבורית באחת השכונות. כעבור זמן הגיעו לגינה מס' נערים בגילנו (לפני גיוס). הם התחילו לדבר איתנו, וכשהבינו שאנחנו לא מקומיים אלא במסגרת מכינה, השאלות רק התגברו.

"למה אתם מבזבזים את הזמן שלכם?"

"למה אתם מתנדבים כאן? למה אתם לא מתגייסים? למה דווקא פה?" ועוד שאלות רבות. ראינו שהנושא באמת מסקרן אותם ושהשאלות שלהם נובעות מחוסר היכרות. הסברנו להם שאנחנו דוחים את השירות הצבאי שלנו בשנה, ושאח"כ נתגייס לצבא ונעשה את השירות הטוב ביותר שאנחנו יכולים. אמרנו להם שלדעתנו, ההתנדבות כאן היא הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו ושלב נוסף מבחינתנו. השאלה הכי גדולה שעלתה שם הייתה: "למה אתם מבזבזים את הזמן שלכם?" אז הבנתי שלפעמים מה שברור לאחד, פשוט לא מובן לאחר.

"אני חושב שהילד ממש נהנה איתי וזה עשה לו טוב- ועכשיו גם לי טוב"

אחד החבר'ה נשאר איתנו, גם כששאר החבורה התפזרה. החברים שלו ניסו לקרוא לו אבל העדיף להישאר. כשהגיע הזמן, אמרנו לו שאנחנו צריכים להגיע למועדונית, והוא ביקש להצטרף לשם. מה שהדהים אותנו היה החשש שלו שלא יכניסו אותו למועדונית. הוא ביקש שנגיד שהוא קרוב משפחה של אחד מאיתנו, בגלל החשש שלו שלא יתנו לו להתנדב עם הילדים. אמרנו לו שמבחינתנו הוא מוזמן ושאנחנו לא מאמינים שמישהו ימנע ממנו להתנדב.

כשהגענו למועדונית הוא השתתף איתנו בפעילות ואפילו די נהנה. הוא ישב עם אחד הילדים, סייע לו בשיעורי הבית, שיחק איתו וכל מי שהסתכל עלינו מהצד, לא היה יכול להאמין שמדובר במישהו שזו הפעם הראשונה שלו איתנו.כשהפעילות עם הילדים הסתיימה, מנהל המועדונית ניגש אליו ושאל אותו אם הוא ירצה להמשיך ולהתנדב. הנער הסתכל עליו ואמר לו: "אני חושב שהילד ממש נהנה איתי וזה עשה לו טוב- ועכשיו גם לי טוב". המשפט הזה הימם אותי. זו, בעיני, התמצית של הפעילות שלנו במכינה, וגם בחברה הישראלית כולה.

"כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים" (תנחומא, קדושים)

המכינה שלנו חוגגת חצי יובל בט"ו בשבט ובעיני זה מאוד מתאים. ט"ו בשבט הוא חג של נטיעת עצים, חג שאנו בני האדם נוטעים עצים למען דור העתיד כדי שיוכלו ליהנות מפרותיו ויופי הארץ, כחלק מהפרחת השממה.

אני לוקחת מט"ו בשבט את המסר של נטיעת עצים להתנדבות שלנו במשך השנה, להעביר הלאה את מה שאנו לומדים במכינה בעצם

לסיים את מעשינו ולא רק לדבר עליהם. להתאמץ כדי שלאחר גם יהיה, כדי שהדור שיגדל יהיה דור טוב יותר שעוזר ונותן מעצמו.

בסדר הט"ו בשבט נכתב משפט שאני מאוד מתחברת אליו בהקשר הזה: "כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים" (תנחומא, קדושים).  לתת למי שזקוק לעזרה, אם זה מתבטא בעזרה בשיעורי בית, בלימודים, שיחות עידוד, ללמד את הילד ערכים או סתם בשביל לארח חברה לאישה זקנה כדי להקשיב לדבריה ולשוחח איתה. אנחנו אף פעם לא יודעים מה יעשה טוב למישהו אחר וכל אחד מאיתנו יכול לעשות טוב.

• רוצים גם אתם לעשות טוב? הצטרפו עכשיו ליום מעשים טובים והבטיחו את מקומכם ביום שכולו חגיגה של מעשים טובים.
• לפרטים נוספים - "יום מעשים טובים" גם בפייסבוק.