שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    כך מאיימת ויקיפדיה לשנות את חיינו
    ויקיפדיה היא חפרפרת בעולם קפיטליסטי: היא מופעלת כולה ע"י מתנדבים, ומייצרת מוצרים ששייכים לכולם והשימוש בהם הוא ללא תמורה. האם היא סנונית ראשונה שמבשרת על שינוי בכלכלה העולמית ובחיינו בכלל? טור שבועי

    בטורים האחרונים עסקנו בעתידו של הקפיטליזם, וניסינו להבין אם הוא ישתנה בעתיד, ואולי אפילו ייעלם. אי אפשר לענות על כך בתשובה חדש משמעית. כל מה שקשור לעתיד לא ברור והוא עניין להשערות בלבד. ובכל זאת, כבר עכשיו אפשר להבחין בשינויים במערכת הכלכלית ובמבנים הכלכליים.

     

    טורים נוספים של ד"ר אושי שהם קראוס :

    הקפיטליזם החדש: איך זה עובד?

    איביי מבשר את עתיד הקפיטליזם

    הרס יצירתי: סגירת פרי הגליל תעזור לחצור

     

    >>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

     

    הקפיטליזם הקיים הוא מערכת המכונה בשם "קפיטליזם קוגניטיבי", או קפיטליזם של חשיבה או של מושגים. זהו הקפיטליזם שבו מעבירים קבצים ונתונים, וקונים ומוכרים נוסחאות ורעיונות. בעצם, זה קפיטליזם של סחורה מופשטת. לקפיטליזם הזה שני סוגים; קפיטליזם ניאו-פיאודלי וקפיטליזם "חולק".

     

     (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    הקפיטליזם הניאו פאודלי הוא הקפיטליזם שמאפיין מודלים עסקיים של חברות כמו גוגל. במקרים כאלה, הפלטפורמה (כלומר, מנוע החיפוש) שייך לחברת גוגל, וכולנו יכולים לפעול בה בחינם - אבל לא יכולים לקבוע את הכללים שלה. מארק צוקרברג משנה לא מעט את מבנה הפלטפורמה ומחליט בשבילנו. לפעמים זה מעצבן, אבל הפלטפורמה - פייסבוק - שייכת לו. ככה זה. אנחנו במקביל יכולים להרוויח לא מעט מגוגל או פייסבוק - אנחנו מרוויחים תקשורת, מידע וזמינות.

     

    הקפיטליזם ה"חולק" הוא משטר כלכלי או מנגנון עסקי שבו כל אחד מהמשתתפים רוצה להשיג כסף (ממש כמו בכל קפיטליזם), אבל המערכת העסקית – הפלטפורמה - שייכת ל"כולם" ומופעלת ללא תשלום. מה פירוש שייכת ל"כולם"? ולמה המרכאות?

     

    הפלטפורמה הזו שייכת לכל מי שרוצה להצטרף אליה וכל אחד יכול. מערכת הביטקוין היא דוגמה טובה - בה משוגעים לדבר מפעילים את המערכת לטובת הכלל, וכל מי שרוצה משתמש במטבע. התשתית של ביטקוין לא שייכת לשום חברה עסקית או לאדם פרטי. היא משהו אחר, שונה לגמרי. משהו שהוא גם חדש מאוד וגם קדום מאוד.

     

    בעצם ביטקוין מבשר סגנון חדש של "עבודה" - מערכת הביטקוין פועלת למטרות קפיטליסטית וכל המשתמשים בה רוצים להרוויח כסף, אבל המערכת לא שייכת לאף אחד, ממש כמו האוויר. למגמה הזו קוראים מגמת ה"המון" או מגמת ה"משותף" או ה"משתף". מדובר בתפישה סוציולוגית חדשה ושמה באנגלית "Commons". התרגום שלי לא מלא ולא מדויק, אבל המושג הזה מאוד כללי ובעל שימוש חדש ושונה מהשימוש היום יומי במילה האנגלית הזאת.

     

    כמה מילים על סוגי בעלויות

    כמעט לכל דבר בעולם שלנו יש בעלים. בדרך כלל מדובר באדם פרטי או חברה, אבל פעמים רבות הבעלים הוא המדינה - הכבישים שייכים למדינה, השטחים הפתוחים שייכים למדינה, המים שמסביב לה (המים הטריטוריאליים) שייכים למדינה. הם, מה שנקרא, "ציבוריים".

     

    אבל יש גם סוג שלישי של בעלות, וזאת בעלות בלי בעלות. האוויר למשל. של מי הוא? האם הוא של המדינה? לא בטוח. אנחנו לא משלמים כדי לנשום ולא משלמים ליהנות מרוח. האוויר והרוח לא שייכים לא למדינה, (כלומר הם לא "ציבוריים") והם גם לא פרטיים. הם "משותפים" או "של כולנו" או "חופשיים". ככה אולי גם גלי הקול וקרני השמש ואולי גם גלי האתר.

     

    הקפיטליזם הולך ותופס יותר ויותר שטחים "של כולנו" והופך אותם או ל"ציבוריים" או לפרטיים.

    הנה, גלי האתר ה(הגלים של תחנות הרדיו). האם הם באמת של "כולנו"? יש הרי תדרי רדיו שמוקצים בחוק לתחנות רדיו מסוימות. אם ככה, הם כנראה ציבוריים כבר.

     

    פעם כל העולם היה "של כולנו" (או של אף אחד) - האדמות, המדבר וכל היתר היו חופשיים. אבל לאט לאט אנשים פרטיים יצאו לאזורי שממה והקימו חוות, שהפכו לשלהם. מדינות הוקמו והתרחבו, שטחים נכבשו, והיום כמעט אין שטח בעולם שלא שייך למישהו.

     

    אבל בשנים האחרונות נוצר שטח חדש של "כולנו". זה שטח ענק. והשטח הזה נקרא האינטרנט, או העולם הוירטואלי.

     

    האם האינטרנט של כולנו?

    למי שייך האינטרנט? האם הוא "ציבורי", כלומר שייך למדינה או לכמה מדינות? האם הוא שייך לאנשים פרטיים? ובכן, השאלה הזאת מורכבת והתשובה לא ברורה ושנויה במחלוקת.

     

    האינטרנט מורכב ממיליארדי מחשבים (אם אני לא טועה), חלקם פרטיים וחלקם ציבוריים (שייכים למדינה). האינטרנט מורכב מכבלי תקשורת. באינטרנט פועלות חברות פרטיות. יש בו דומיינים - כלומר שמות של אתרים שהם רכוש של חברות, ממשלות או אנשים פרטיים. מכאן, אפשר אולי להגיד שהאינטרנט הוא פרטי.

     

    אבל מצד שני, האינטרנט כל כך גדול וסבוך, שלא בטוח שמישהו אחד או אפילו קואליציית ענק יכולה לשלוט בו. האם מישהו יכול למשטר את מה שקורה באינטרנט? בודאי שיש ניסיונות כאלה. אבל הם לא ממש מצליחים. מהבחינה הזאת האינטרנט הוא מעין "שלנו", מעין משהו "משותף", ממש כמו היערות והג'ונגלים פעם.

     

    ויש עוד דברים שהם לא ציבוריים ולא פרטיים, ואלה רעיונות. למשל, הרעיון של הגלגל. הוא הומצא מזמן ולא שייך לאף חברה ולאף אדם. אם אני לא טועה, גם יצירות אומנות שהיוצר שלהם נפטר לפני למעלה מ-70 שנה כבר לא שייכות למישהו, אלא "לכולנו" הזה. ואיך כל זה שייך לעתיד הקפיטליזם? ואיך זה מאפשר בנייה של מודלים קפיטליסטיים חדשים? בואי נציץ על מיזם ידוע מאוד - ויקיפדיה.

     

    למי שייכת ויקיפדיה?

    ויקיפדיה פועלת במודל מאוד מיוחד, ובעצם יש לה שני מאפיינים שקשורים לטור הזה. אחד - היא לא שייכת לאף אחד, ובעצם היא שייכת "לכולם" וכל מי שרוצה יכול להצטרף, להפעיל ולהשתמש בחינם.

    המאפיין השני הוא "החינמיות".

     

    בכלכלה נהוג להציג שני ערכים של סחורות - ערך השימוש וערך החליפין. ניקח למשל לחם כדוגמה. ערך השימוש של הלחם הוא היותו משביע. הוא מאפשר לנו לחיות ולא לרעוב, זה הערך המשמעותי ביותר שלו. אבל כאשר מביאים אותו לשוק הכלכלי יש לו גם ערך חליפין - המחיר שלו. וככה אם יש עודף קמח בעולם, המחיר שלו יורד, מחיר הלחם יורד, כלומר ערך החליפין שלו משתנה. ולהיפך. אם הקמח נדיר, ערך החליפין שלו עולה.

     

    צורת הארגון הכלכלי שנקראת קפיטליזם מבוססת על מסחר בערכי שימוש כדי לצבור כסף (אולי ערך חליפין). אנחנו זקוקים לדברים ומביאים אותם לשוק כדי למכור (לפי ערך החליפין), להרוויח ולקנות דברים אחרים.

     

    אבל ויקיפדיה פועלת באופן אחר - היא מופעלת כולה על ידי מתנדבים. העורכים (בארץ יש כאלף כאלה) עובדים בה בפרך, וכמעט כולם עושים את העבודה הזו אחרי העבודה הרגילה שלהם, שממנה הם מתפרנסים. את כל העבודה שלהם הם עושים בלי לקבל שכר. הם מקבלים תמורה, כמובן: הנאה, סיפוק, גאווה ואולי עוד, אבל אין שכר.

     

    ומה הם מייצרים? ובכן, הם לא מייצרים סחורה. הם לא מייצרים ערך חליפין. כי הרי לא קונים את השימוש בערכים האנציקלופדיים שהם כותבים. כל מי שרוצה יכול לקרוא את מה שהם כותבים. הם יוצרים ערכי שימוש. וערכי השימוש האלה שייכים "לכולנו". והנה לנו מודל חדש שהאינטרנט מאפשר; מודל של יצירת שאחים של "כולנו".

     

    אבל העניין מורכב עוד יותר. כי ויקיפדיה היא מיזם "של כולנו" (כלומר לא של אף אחד או של כל מי שרוצה), אבל היא פועלת בתוך השוק הקפיטליסטי. מה זה אומר? ומה זאת מכונית ויקיפדית? על כך בטור הבא.

     

    ד"ר אושי שהם קראוס, מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל

    פורסם לראשונה 13/02/2015 09:36

     

    לפנייה לכתב/ת
    מומלצים