שבויים בידי חברות הביטוח
המדינה הגישה אותנו לחברות הביטוח כאשר סרט מתנה אדום קשור למצחנו. בבחירות הללו הייתי רוצה לראות מפלגה אמיצה מספיק שתניף את הדגל הזה
עוד בערוץ הדעות של ynet
זגורי, אל תיגע לי בשואה / טל שביט
קצבאות למוטרדות / יואב אלמגור
לכ-75% מאזרחי ישראל יש ביטוח בריאות פרטי שנועד להגן עלינו כשאנחנו חולים חלילה או נפצעים וביטוח הבריאות הממלכתי לא מגן עלינו. זה נושא ששווה להתעכב עליו, כי אם 75% מאיתנו משלמים מדי חודש על משהו, זה בעצם מס לכל דבר ועניין. מס שנתח משמעותי ממנו הולך לחברות ביטוח מסחריות. אפשר לקרוא לו: "מס חברות הביטוח". כפי שאנחנו רוצים לדעת שמערכת הבריאות הציבורית, לה אנחנו משלמים מס בריאות, מתפקדת והוגנת, כך חשוב שנדע איך החברות הללו מתנהלות מולנו.
יש כאן מרכיב אדיר של חוסר הוגנות כי מי שאין לו כסף לא עושה ביטוח פרטי ולא זכאי לכיסוי של טיפולים רפואיים שהם קריטיים ולעיתים מצילי חיים. נשאלת השאלה: האם אנחנו מקבלים תמורה בעבור הכסף שאנחנו משלמים? או שאנחנו בעיקר מניבים רווחים לא פרופורציונליים לחברות ענק השולטות כיום ביותר מ-38% מנכסי הציבור במדינה?
חשוב להבין, המדינה הגישה אותנו לחברות הביטוח כאשר סרט מתנה אדום קשור למצחנו, תוך שהיא מפריטה את האחריות על בריאות הציבור ומבלי לייצר מנגנוני פיקוח ובקרה סבירים. בכך יצרה מציאות נוראה של חברות ענק שהאינטרס שלהן הוא קודם כל הרווחים שלהן, ורק אחר כך הבריאות שלנו. בעת צרה, כשאנחנו פונים אליהן בבקשה למימון טיפול כזה או אחר, לרוב הן אומרות קודם כל "לא", ורק לאחר הפעלת כוחות כמו בתי משפט או לחץ ציבורי - ממש אם אין להן ברירה - הן משחררות לנו כמה פירורים, וזאת למרות ששילמנו להן במיטב כספנו לאורך שנים.
במדינת ישראל מחליטות כיום חברות מסחריות מי יקבל תרופות מצילות ומאריכות חיים או מיהו חולה סיעודי. כך נכתבות ונמכרות בשוק פוליסות שעל פניו אמורות לספק לנו הגנה ברגעים הקשים של החיים אבל בשעת מבחן מתגלות כריקות מתוכן באמצעות סעיפים מפולפלים, החרגות משונות וחוות דעת מקצועיות שנקנות ממומחים רפואיים מטעם חברות הביטוח ומציגות חולים ששילמו כל חייהם כלא-זכאים.
את העוול הזה חווים על בשרם חולי סרטן שמקבלים תשובות מקוממות מחברות הביטוח כמו "הסרטן קינן בגופך עוד לפני שעשית את הפוליסה" או אדם שחווה התקף לב ועבר ניתוח אבל לפי חברת הביטוח הוא איננו חולה לב, או חולת אלצהיימר שמצבה הוכר כסיעודי על-ידי הביטוח הלאומי, אבל חברת הביטוח טוענת שהיא דווקא יכולה לתפקד כרגיל.
הסיבה שאנחנו לא שומעים יותר ביקורת על תפקודן של חברות הביטוח היא ראשית, כי הן פוגעות בעיקר באנשים שנקלעו למצוקה. כשרגע המשבר כבר הגיע, לרוב אין להם כוחות נפשיים וכלכליים להשמיע את קולם. שנית, כי לחברות הביטוח מוטות שליטה כמעט בכל חלקה במדינה. ככה זה כשאתה מחזיק בנכסי ציבור ששווים למעלה מטריליון שקל. הרבה אנשים עובדים בשבילך או יעבדו בשבילך.
בבחירות הללו הייתי רוצה לראות מפלגה אמיצה מספיק שתניף את הדגל הזה. בעבר נעשו צעדים אמיצים מול חברות הסלולר, וכיום נשמעים קולות שמוכנים על פניו להתמודד עם הבנקים, אבל טרם שמעתי מפלגה שמבטיחה לטפל בחברות הביטוח (שאגב גם מנהלות את כספי הפנסיה שלנו, אבל זה כבר נושא למאמר אחר).
אין כאן קשר לימין או לשמאל. זה פשוט עוול שזועק לשמיים, שגם הקפיטליסט וגם הסוציאליסט הגדולים ביותר יסכימו עליו. המצב כיום בלתי נסבל, וניתן לשנותו מהיסוד תוך פרק זמן סביר ומבלי לבקש מהציבור משאבים נוספים. מי יהיו המפלגות שירימו את הכפפה?
הכותבת מנכ"לית ארגון "אמון הציבור"
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
