מלחמת כריות: תבעו 2 מיליון שקל בגלל מצעים
שתי חברות שעוסקות בעיצוב וייבוא כלי מיטה לתינוקות התקוטטו על הזכויות לגבי דגם של מצעים. הקרב בין הסדינים הסתיים בפיצוי של 50 אלף ש' בלבד
בית המשפט המחוזי בלוד הכריע לאחרונה בפרשה שנסובה על סכסוך מר בין שתי חברות ישראליות העוסקות בעיצוב וייבוא מוצרים לתינוקות, שהתקוטטו ביניהן על השאלה למי שייכות הזכויות על דגם של מצעים. חברת "ציפי דבש" תבעה כ-2 מיליון שקל מחברת "איי בייבי", בטענה שהעתיקה ממנה דגם של מצעים והתעשרה על חשבונה. השופט פרופ' עופר גרוסקופף קיבל את התביעה, אז למה הוא פסק פיצוי של 50 אלף שקל
בלבד?
השלב הראשון של הפרשה התעורר כבר ב-2009, כשבני הזוג החלו לחשוד שקרוב המשפחה החל לייבא בעצמו מצעי תינוקות מאותו מפעל. הם הגישו תביעה ובית המשפט חייב אותו לשלם ל"ציפי דבש" כ-160 אלף שקל בגין גניבת עין, הטעיית לקוחות, הפרת אמון והתעשרות שלא כדין.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הפסידה טיסה באשמתה. למה שאל על תשלם?
- אובדן וטראומה: איך נקבע הפיצוי על מות עובר
- שופטת: "אב עבריין מין לא יוכרז פושט רגל"
- אנס פרוצה וטען: "הואשמתי רק כי לא שילמתי"
חברת "ציפי דבש", שבבעלות בני הזוג ציפי וניסים דבש, עוסקת בייצור ושיווק בגדים לתינוקות, וב-2007 היא החליטה לייצר גם מצעים למיטות של פעוטות. קרוב משפחה שלהם, שבבעלותו חברה למצעים, תיווך בינם לבין מפעל סיני, שייצר עבורם את המצעים שהם עיצבו.
תביעה
בעזרת השם: קרב סביב המותג טומי הילפיגר
עו"ד איל ברנדט
היבואנית הרשמית של המותג תבעה חנות אופנה שהשתמשה בשם ובצבעי הלוגו שלו. היא זכתה בפיצוי של כ-450 אלף שקל, אלא שאז הוגש ערעור
אבל כאמור, בכך לא תם הסכסוך. ביוני 2012 גילו בני הזוג שמתחרה שלהם, חברת "איי בייבי", מייבאת לארץ את מצעי תינוקות מהדגם שהם עיצבו. הם חשדו שקרוב המשפחה הוא שאחראי לקישור בין המפעל הסיני ל"איי בייבי", ולכן מיהרו להגיש תביעה כל 1.99 מיליון שקל נגד "איי בייבי" ונגד קרוב המשפחה.
המתווך אישר כי הוא זה שקישר בין המפעל הסיני ל"איי בייבי", אך לטענתו, הוא לא היה מעורב בהחלטה לייצר ולייבא דווקא את הדגם הזה. בעליה של "איי בייבי" הודה כי הזמין את הדגם מסין, אך לדבריו, נתקל בו בחדר תצוגה של היצרן וכלל לא ידע שמדובר בדגם השייך ל"דבש".
גם "עיצוב שגרתי" זכאי להגנה
השופט גרוסקופף ציין כי עיצוביה של "ציפי דבש" אמנם אינם יוצאי דופן, אך הבהיר שגם עיצובים שגרתיים ניתנים לרישום כמדגם. הוא הוסיף שניתן גם להניח שבעלי "איי בייבי", העוסק באותו התחום, הכיר היטב את מוצריה של "ציפי דבש", ולפחות חשד שמדובר בעיצוב שלה. גם אם פעל בתום לב, קבע השופט, הוא לא פטור מאחריות להפרת המדגם.
אבל אף על פי שקיבל את התביעה נגד "איי בייבי", השופט קבע כי בני הזוג דבש לא הציגו ראיות לנזק שלטענתם נגרם להם. בהיעדר אפשרות לאמוד את הנזק, השופט חייב את "איי בייבי" ובעליה לשלם ל"דבש" פיצוי של 50 אלף שקל בלבד. במקביל דחה השופט את התביעה נגד המתווך, וקבע כי הוא אינו אחראי להפרה.
בפסק הדין הובהר כי רישום מדגם מקנה את הזכות לעיצוב עצמו ולאו דווקא למוניטין כלשהו המבטא נכס רוחני אחר. הקישור בין המדגם לבין הבעלים אינו נובע רק מסימן ספציפי, אלא מליין מוצרים המזוהה עם בעלי המדגם.
אבחנה חשובה נוספת היא עניין הוכחת הנזק הנגרם בפועל בגין גניבת עין ו/או הפרת מדגם. אכן, קשה לכמת נזק בקניין רוחני, אולם על בעל המדגם להציג נתונים שיאפשרו לאמוד את הנזק שנגרם, ולו בקירוב.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד יפעת בן-אבי בראון, עו"ד יותם וירז'נסקי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב קלדרון
- עו"ד אלי שמעוני עוסק בקניין רוחני לרבות סימני מסחר, מדגמים וזכויות יוצרים
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
