שתף קטע נבחר

שירת הלוויתנים: מסע בסירת גומי בעקבות הענקים העדינים בהוואי

לוויתן גדול סנפיר מגיע לאורך של כ-16 מטר, למשקל של עד 40 טון ובעל סנפירים ענקיים. עינב ברזני הרחיק עד להוואי שם פגש לוויתנים מרחפים באוויר, שרים כמו חתולים ורוקדים מתחת למים במרחק נגיעה

מאז ומתמיד הוקסמתי מהענקים העדינים שמנווטים באלגנטיות בין האוקיינוסים, הלווייתנים. הם היונקים הגדולים בעולם. הלווייתנים גדולי הסנפיר הם "האקרובטים של האוקיינוס" והמרתקים ביותר. בשיט בסירת גומי באי מאווי בהוואי, צפיתי בהם קופצים כשכל גופם מעל פני המים, שוחים באלגנטיות תחת המים, יוצרים קשר עין ואף שרים

 

את גדול הסנפיר ניתן לזהות בקלות יתרה, אורכו מגיע ל-16 מטרים והוא שוקל עד 48 טון, הוא מזוהה בקלות בשל סנפיריו הגדולים, המהווים כמעט שליש מגודל גופו, והגבנת על גבו, על כן זכה לשם האמפ-בק (Humpback) באנגלית. רוחבו של הזנב הענקי (מקור שמו בעברית) מגיע לחמישה מטרים, צורת זנבו מסייעת לביולוגים ימיים לזיהוי הלוויתן בדומה לטביעת אצבע אצל בני אדם.

 

 

תעשיית השיט לצפייה בלווייתנים מגלגלת כיום כ-20 מיליון דולר בשנה רק בארה"ב, זה כמובן מטיב עם הלווייתנים שבשנות השישים של המאה הקודמות כמעט ונכחדו כליל כתוצאה מציד מאסיבי. בשנת 1966 לוויתן גדול סנפיר הוכרז כיונק בסכנת הכחדה, זאת לאחר שצדו כ-90 אחוז מבני מינו. כיום מעריכים כי קיימים כ 80 אלף לווייתנים שכאלה.

 

הלוויתן עולה לצוף על פני המים כל חצי שעה לדקות ספורות על מנת לנשום. שאיפה ארוכה ואחרונה לפני צלילה מהווה סימן להנפה אלגנטית של הזנב, אחריה הלוויתן צולל אנכית למצולות. לווייתנים גדולי סנפיר הם הנווטים של האוקיינוס, הם נפוצים ברוב האוקיינוסים, החל מיבשת אנטארקטיקה ועד לקו הרוחב 65 מעלות צפון בקרבת החוג הארקטי.

 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 

הם נודדים יותר מכל יונק אחר על פני כדור הארץ. הם מנווטים ברמת דיוק מסתורית עם סטייה של פחות ממעלה אחת על פני מאות קילומטרים. חוקרים מעריכים כי הלווייתנים משלבים לפחות שני מנגנוני נדידה: השדה המגנטי של כדור הארץ בשילוב עם מיקום השמש, ויש הסוברים שהם אף מנווטים באמצעות מפות כוכבים, כדי לנדוד בין אזורי התרבות לאזורי האכלה.

 

אחד מהפלאים הגדולים ביותר של ממלכת החי לטעמי, הוא מסעם של כ- 6,000 לווייתנים גדולי סנפיר בין אלסקה להוואי, מדי שנה. מדובר במסע של 10,000 ק"מ הלוך ושוב, זו אומנם לא הנדידה הארוכה ביותר של לווייתנים גדולי סנפיר, אך היא ללא ספק מתקיימת בין איים ומעברי מים מרוחקים יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם.

 

הם נודדים בין אזורי האכלה בחודשי הקיץ, במים הארקטיים של אלסקה הרחק מקו המשווה, ובחודשי החורף פוקדים את המים הטרופיים של איי הוואי לשם חיזור, רבייה והמלטה.  

 

לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה(צילום: עינב ברזני)

לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה(צילום: עינב ברזני)

לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה(צילום: עינב ברזני)
 

 

עבודת צוות

הלווייתנים הנודדים למעבר הפנימי באלסקה מגיעים לשם על מנת לאכול, הם מסוגלים לאכול עד ארבעה טון דגים ופלנקטון ביום אחד. הם צדים בשיטות שונות, שיטת הציד שנחשבת למשוכללת ביותר בטבע נקראת "רשת בועות" שיוצרים כתריסר לווייתנים גדולי סנפיר בעבודת צוות.

 

קבוצת לווייתנים יורדת אל מתחת לפני המים ונושפת אוויר שגורם להיווצרות מעגל בועות בקוטר של כ-30 מטרים. באותו הזמן קבוצת לווייתנים אחרת מפיקה צלילים שמאיצים בטרף לשחות לעבר רשת הבועות. כשהרשת "נסגרת", הלווייתנים ששוחים מתחת ללהקה מזנקים במאונך דרך הדגים אל מחוץ למים, ובולעים אלפי דגים.  

 

אחרי שצפיתי במאות לווייתנים במים הצלולים של חצי האי האנטרקטי, והתמזל מזלי לראותם צדים באמצעות רשת בועות במעבר הפנימי באלסקה, הגיע הזמן לראותם במקום בו הם שרים, מחזרים, מתרבים, ובמיוחד מזנקים אל מחוץ למים.

 

בין האיים הטרופיים של הוואי. בהוואי, כך נאמר לי, בייחוד במאווי, גדולי הסנפיר פעילים ביותר, יצאתי לשיט מחלקו המערבי של האי מאווי בסירת גומי קטנה למפגש אינטימי עם גדולי הסנפיר. השיט הראשון אליו יצאתי היה בשעות הבוקר המוקדמות, אז המים שקטים, ואין הרבה כלי שיט באזור.

 

 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
 

 

דומים לנו: סקרנים ואוהבים להשוויץ

לאחר הפלגה קצרה נראה היה שברדיוס של 360 מעלות ניתן לצפות בעשרות נשיפות לווייתנים על קו האופק, מדי פעם במרחק רב ניתן היה לזהות לוויתן מנתר אל מחוץ למים וספלאש אדיר בנחיתה מטה.

 

בחורה צנומה בשם טניה הייתה הקפטן של הסירה, היא הסבירה שלווייתנים דומים לנו בני האדם, יש להם מצבי רוח, חלקם סקרנים, חלקם אוהבים להשוויץ, ולפעמים נתקלים בכאלה שאוהבים לחקור סירות גומי מקרוב.

 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
 

 

מראה נפוץ בתקופה זו של השנה (פברואר) הוא נקבות עם גור צמוד אליהן. הנקבות מגוננות על הגורים שנולדים באורך של כחמישה מטרים, ויונקים במשך חמישה חודשים, לאחר הריון שנמשך 11 חודש. גורים שזה עתה נולדו ניזונים מחלב אמם עד 50 ליטר חלב ביום, בחודשי החורף הלווייתנים חיים ממאגרי השומן בלבד.

 

"הזכר לעומת זאת", הסבירה טניה, "הוא לא בדיוק האב המושלם, הוא משמש כתורם זרע בלבד". עם זאת סמוך לנקבה וגור לעיתים ניתן לראות זכר מלווה, זכר זה אינו קשור ביולוגית לגור, והוא לוקח על עצמו תפקיד של מלווה ומגונן מפני טורפים כגון הלוויתן הקטלן.

בעיצומו של השיט התקרבה נקבה עם גור לסירת הגומי. טניה חיפשה מתנדב שיכניס את ראשו למים עם מסיכת צלילה שהייתה בסירה. מיד התנדבתי, אך לדאבוני גיליתי שידידי רועי כבר חבש את המסיכה והכניס את ראשו למים.

 

לאחר כשתי דקות רועי הוציא את ראשו מהמים, נפעם עם חיוך מאוזן לאוזן. אחריו הכנסתי את ראשי למים. שני לווייתנים ענקיים וחינניים היו ממש צמודים לאפי, נראה היה שהם רוקדים בתוך המים, מסתובבים בתנועות עדינות, פעם מחדדים את ראשם כלפי מעלה, ופעם מתגלגלים באמצעות סנפיריהם הארוכים.

 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 

קשר עין עם הלוויתן

דקה ארוכה עצרתי את נשימתי לצפות בהם תחת המים, רגע לפני שהוצאתי את ראשי לקחת נשימה ארוכה, אחד הלווייתנים יצר איתי קשר עין, שניות ספורות שנראו כנצח נצרבו במוחי, מלא באדרנלין וחסר מילים הוצאתי את ראשי מהמים.

 

כיום על פי חוק בארה"ב, אסור לקפוץ למים ולשחות בסמוך ללווייתן, על מנת להגן על היונקים הימיים ולא לייצר חיכוך לא רצוי בין בני אדם ללווייתנים.

 

מותר, כאמור, להכניס את הראש עם מסיכת צלילה למים. מסיכת הצלילה הועברה בסבב בין שאר החברים בסירה, ומפאת קוצר זמן נאלצנו לחזור לחוף. אני החלטתי לצאת לשיט נוסף בהמשך היום.

 

בהפלגה חזרה צפינו בקבוצה של שישה לווייתנים. טניה הסבירה שבעונת החיזור, ניתן לצפות בזכרים תחרותיים הרודפים אחר נקבה תוך כדי הפגנת כישורי קפיצה, שחייה מהירה, ואף שירה רומנטית.

 

בסוף תחרות שכזו, הנקבה זכאית לבחור את הזכר המתאים לה. אחד הלווייתנים המתחרים על ליבה של הנקבה, קפץ מעל המים שלוש פעמים.

 

לשמחתי בפעם השלישית הצלחתי לצלם מחצית מגופו מעל פני המים. לשיט הבא יצאתי בשעות הצהריים המאוחרות, הפעם הגעתי מוכן עם מצלמה תת מימית ומסיכת צלילה.  

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
 

 

שרים כמו חתולים מתחת למים

במשך שעתיים שני לווייתנים זכרים סקרנים, ערכו סבב בין שלוש סירות גומי, מדי פעם סנפיר גדול צץ מעל המים וכמעט והכה בסירה, ולעיתים ראש הציץ ובחן את היצורים עם המצלמות. אני ביליתי את רוב הזמן תחת המים, בקשר עין עם אחד הלוויתנים, מאזין לשירתם שנשמעת כיבבת חתול משונה.

 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 

גדולי סנפיר ידועים בשירה המורכבת שלהם. חוקרים חקרו את השירים במשך שנים, מורכבותם מרמזת כי מדובר ביצורים אינטליגנטיים. הזכרים אחראים לשירה, כל שיר נמשך 10 עד 20 דקות, ויכול לחזור על עצמו במשך שעות, מטרת השירה לא ברורה לגמרי, סוברים כי היא משמשת את הזכרים לשם חיזור.

 

בדרכנו חזרה לחוף, ספלאש מים אדיר ועוד שניים שהגיעו אחריו, כששמונה עשר טון התעופפו באוויר, הותירו חיוך ענק על פני. חלפו שבועיים מאז אותו שיט, ועדיין צרובה בראשי אותה הרגשה של פרץ אדרנלין מלווה בחוסר נשימה, כשהענק העדין הסתכל היישר לתוך עיני. לרגע אחד, נראה היה לי, כאילו קרץ ואפילו חייך בזוית הפה הגדול ביותר שראיתי בחיי.  

 

 

מודיעין שלום

עונה מומלצת: הלווייתנים פוקדים את הוואי בחודשי החורף בין דצמבר לאפריל.

מחיר: שיט לצפייה בלווייתנים שמשלב שנורקלינג ואף צפייה בדולפינים, עולה כ 100 דולר לאדם באי הגדול ובקוואי שבהוואי. שיט מומלץ באורך שעתיים בסירת גומי ממונעת באי מאווי עולה כ 40 דולר לאדם, ככל הנראה בשל תחרות בין מפעילי השיט באי.

חברה מומלצת במאווי: Ultimate Whale Watch בחופי לאהאינה בחלקו המערבי של האי. החברה הזו תורמת את חלקה לשימור ומחקר לווייתנים.

 

עינב ברזני - צלם טבע, מדריך, כתב ומרצה על סיפורי מסע סביב העולם

 

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)
 
 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה(צילום: עינב ברזני)
 
 (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
(צילום: עינב ברזני)

לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה(צילום: עינב ברזני)

לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
לוויתן גדול סנפיר באנטרקטיקה(צילום: עינב ברזני)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עינב ברזני
קשר עין עם לוויתן
צילום: עינב ברזני
צילום: עינב ברזני
עינב ברזני
צילום: עינב ברזני
מומלצים