שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "יש היום יותר תשומת לב לאיורים בספרים"

    האיורים בספריה אינם מציגים רק עולמות עליזים אלא עוסקים גם בנושאים כמו מוות ורגשות לא פשוטים - והקוראים הצעירים מוקסמים. המאיירת והסופרת רוטראוט סוזנה ברנר, מהיוצרות החשובות בגרמניה, הגיעה לישראל לסדנת אמן וסיפרה מהיכן היא שואבת השראה ומה דעתה על איורים ישראלים

    לא בכל יום מזדמן לסטודנטים נלהבים לפגוש יוצר או יוצרת שעבודתם מהווה השראה עבורם. הסטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל" זכו להזדמנות זו, כשהמאיירת והסופרת רוטראוט סוזנה ברנר - מהיוצרות החשובות בגרמניה, ודאי בתחום הספרות לילדים - הגיעה להעביר סדנת אמן בחודש שעבר, במסגרת סדרה של סדנאות אורח בינלאומיות שמתקיימות במחלקה לתקשורת חזותית מידי שנה.

     

    ברנר מצטרפת לשורה ארוכה של מאיירים שהשתתפו בסדנאות כאלו ב"בצלאל", בהם שרה פנלי, ג'ון מקנוט ומאירה קלמן. היא מתגוררת במינכן, ואיירה עשרות רבות של ספרים לילדים ומבוגרים, שאת חלקם גם כתבה. ספריה מצליחים מאוד, במיוחד ה- "Wimmel Books" שלה, שנמכרו עד היום בלמעלה מחמש מאות אלף עותקים.

     

    סוזנה ברנר ותלמידי בצלאל ()
    סוזנה ברנר ותלמידי בצלאל
     

    ברנר זכתה בפרסים בינלאומיים רבים, ביניהם ארבע פעמים ב- German Youth Literature Award, והייתה מועמדת ארבע פעמים למדליית אנדרסן. בעברית ראו לאור ספרים בודדים שאיירה, בהם "הנסיכה תבוא בארבע" מאת וולפדיטריך שנורה ו"לו יכולתי לבקש לי משאלה" מאת פרנץ הולר, "לילה טוב, אודי" ו"בוקר טוב, אודי" שגם כתבה, וסדרת ספרים ללא מלים: "חורף בבאר-שפע", "אביב בבאר-שפע", "קיץ בבאר-שפע", "סתיו בבאר-שפע".

     

    היא אמנם לא ידועה בארץ כמו מאיירים עכשוויים אחרים כאקסל שפלר (שמוכר בעיקר כמי שאייר ספרים רבים של ג'וליה דונלדסון) או לורן צ'יילד האנגלים, ואולי דווקא בשל כך, ומתוקף היותה יוצרת מרכזית ומשפיעה באירופה, המפגש איתה עורר עניין רב, ורצוי להבין טוב יותר את משמעות הסדנה שהעבירה כאן.

     

    מרב סלומון, ראש מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל" ומאיירת בעצמה שאחראית על השתתפותה של ברנר בסדנה - וספרה אף יצא בהוצאה לאור השייכת לברנר - מסבירה שארבעת ימי הסדנה האינטנסיבית מתקיימים "בקרבה הדוקה ובאווירה אישית ובלתי אמצעית עם יוצרים מרתקים, שחולקים עם הסטודנטים את הידע, הניסיון, והכישרון שלהם. במידה רבה, סדנאות האמן הם כמו דרבי בספורט", היא מוסיפה.

    נגה אוחיון: קומיקס קצר על איש-אייל שחי בתוך גזע עץ ()
    נגה אוחיון: קומיקס קצר על איש-אייל שחי בתוך גזע עץ

    "יש להם חוקים משל עצמם. האווירה, אלמנט הזמן המוגבל, השפה הזרה, הסגנון האחר, השוני ממסגרת הלימודים הרגילה, כל אלה מצליחים לעורר, לחולל ולזרז בסטודנטים תהליכי יצירה ותובנות משמעותיות, ולהביא להתפתחות מרחיקת לכת בשפה החזותית שלהם, בהבנה שלהם את המקצוע, ובתהליכי היצירה".

     

    מה המקום של הסטודנטים בסדנה?

     

    "שנה אחרי שנה אנחנו נוכחים בפלא הזה של הסדנה, ולחשיבותה לקראת התחלת העבודה על פרויקט הגמר. בסדנה האחריות עוברת לסטודנט. ברגע שסטודנט בוחר ומתחייב לסדנה, הוא עומד באופן עצמאי ואוטונומי מול המרצה האורח. זה אינו מפגש שהוא חלק מתוכנית הלימודים; הם לא מקבלים עליו נקודות זכות או ציון.

     

    "המפגש המשמעותי הוא רק תוצאה של בחירה ולקיחת אחריות. לשמחתנו הסטודנטים שלנו מבינים את זה, והסדנאות מאוד מבוקשות. לצערנו לא כל מי שמבקש זוכה להשתתף בסדנה, מאחר ומספר המקומות מוגבל. חשוב לנו לשמור במסגרות הללו גם על מספר יחסית מצומצם של משתתפים כדי שהאווירה האינטימית ותשומת הלב תחולק באופן שלא יתיש לגמרי את האורח, ויאפשר לסטודנטים מפגש אישי אתו.

     

    "אנחנו מקפידים להזמין יוצרים אשר לצד שיעור הקומה המקצועי, ודריסת הרגל האמנותית שלהם בתחומי העיסוק שלנו, הם גם בעלי ניסיון בהוראה. המסגרת הזו מחייבת דיוק וניסיון. ככה גם אנחנו המרצים זוכים להיחשף לסגנונות הוראה ומתודולוגיות חדשות".

     

    שגיא ארד: סיפור על אישה שנופלת לעולם שבו הגבר מפתה אותה, עולם הפוך של תמימות וסקרנות, שכמו כל סיפור של פיתוי נגמר בבום (הפצצה שהיא אחד המרכיבים שהיינו צריכים להשתמש בסיפור) ()
    שגיא ארד: סיפור על אישה שנופלת לעולם שבו הגבר מפתה אותה, עולם הפוך של תמימות וסקרנות, שכמו כל סיפור של פיתוי נגמר בבום (הפצצה שהיא אחד המרכיבים שהיינו צריכים להשתמש בסיפור)

     

    בשיחה עמה מספרת רוטראוט סוזנה ברנר כי היא נהנית מאוד ממפגשים כאלו. "אני מרוויחה הרבה מעבודה עם סטודנטים", היא מספרת. "זו תמיד הזדמנות לחשוב בדרך חדשה על מלאכת האמנות, על אפשרויות חדשות וכיוונים שלא עלו הדעת עד כה. הדבר הזה מתאפשר משום שכל סטודנט שאני נמצאת מולו ועליו לעבוד על משהו, הוא שונה, ומציע נקודת מבט אחרת, ייחודית".

     

    מה הייתה ההתרשמות שלך מהסטודנטים מ"בצלאל"?

     

    "בילינו נהדר יחד. התרשמתי מהתשוקה, הפתיחות והמחויבות של כל אחד מהסטודנטים. רובם עבדו בכיתה והתעניינו בדעתי ורצו להראות לי את עבודותיהם. זה לא כל כך רגיל או מקובל בגרמניה. התהליך של עבודה משותפת שמתרחשת תוך כדי הסדנה, ולא רק כהנחיה כללית של המרצה, יוצרת אווירה מיוחדת מועילה. אהבתי את זה מאוד".

     

    למה את קרובה יותר - מאיירת וכותבת?

     

    "ביבליופיליה תמיד הייתה חלק מחיי, כיוון שאבי היה מוציא לאור וספרים ליוו אותי מאז שהייתי ילדה באופן בולט מאוד. אבל אני חושבת שאיור הוא הנושא העיקרי שלי. כיוון שאני מספרת סיפורים באמצעות תמונות, הכתיבה לא רחוקה ממני. אולם משום שאני מזדהה כל כך עם להיות מאיירת, זה לפעמים בעוכריי בתור עורכת, כי יש לי הבנה לתהליך שעוברים האמנים, מה שמתנגד לעתים עם דדליינים".

     

    דפנה רון: אובייקט דו ממדי שמאויר משני צדדיו, בו התקשורת בין הדמויות מתנהלת משני עברי הדף ()
    דפנה רון: אובייקט דו ממדי שמאויר משני צדדיו, בו התקשורת בין הדמויות מתנהלת משני עברי הדף
     

    ברנר מתייחסת לסדרה הענפה "Die Tollen Hefte" שייסד בעלה, שנפטר לפני שלוש שנים. זו סדרה של מעין ספרונים מאוירים שנעשו בשיטת הדפסה מיוחדת ומיועדים למבוגרים. ברנר המשיכה את הפרויקט המצליח והמוערך שרואה אור משנת 1991, והיא מחברת בין כותבים ומאיירים מובילים מכל העולם. הסדרה היוקרתית והאיכותית מעוררת קנאה ממש, ודאי נוכח ההיעדר הבולט של ספרות גרפית וספרים מאוירים למבוגרים בספרות הישראלית והמו"לות הישראלית בכלל.

     

    אולם ברנר טוענת שבניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, לא קל למצוא ספרים מאוירים למבוגרים בגרמניה. "אבל למרות זאת", היא מוסיפה, "יש כיום תחייה מסוימת בתחום: לגרמניה יש מסורת של ספרים מאוירים מהמאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, ובשל ההשפעה המרעננת של אמנות הקומיקס והרומן הגרפי, יש יותר תשומת לב לאיורים ולעושר שבהופעתם ביצירות למבוגרים, ואפילו בביקורות מתייחסים לאיורים ולא רק לטקסטים".

     

    אחת המאיירות שהוזמנו להשתתף בסדרה הנחשבת היא מרב סלומון. היא מספרת שלאיורים של ברנר התוודעה הרבה לפני שהכירה אותה אישית. "הספר 'הנסיכה תבוא בארבע' אותו איירה, ויצא בעברית בהוצאת כתר, הוא בין עשרת ספרי הילדים האהובים עליי", מסבירה סלומון. מאחר ואני אוספת ספרים מאוירים (לילדים ולמבוגרים), נתקלתי באיוריה ובספריה בכל חנות ספרים, תערוכה ויריד באירופה, ואהבתי הלכה וגדלה". בשנת 2012 הזמין אותה ארמין אבמאייר, עורך הסדרה דאז, להוציא במסגרתה את הספר של סלומון, "כוויות קור". מה שהוביל להיכרות אישית וידידות עם אשתו, סוזנה.

     

    "מדובר במאיירת, מעצבת, עורכת וסופרת מאוד מוערכת ואהובה ברחבי העולם. בנוסף, היא יוצרת ואינטלקטואלית בעלת השפעה בחוגי האיור והתרבות בגרמניה. היא הקימה את אחת מאגודות האיור החשובות ביותר שפועלות היום בגרמניה לצד מוזיאון האיור הגרמני, ופועלת רבות לחיבור שבין איור ואומנות, באמצעות הגלריה שבבעלותה. כך שמעבר להשפעתה כמאיירת על דורות של ילדים ומבוגרים כאחד, יש לה גם השפעה רבה כמחנכת וכמפיצה של רעיונות תרבותיים על תפקידו ומעמדו של האיור בשדה האמנותי והספרותי".

     
    יניב טורם: העבודה עוסקת במעגל החיים, שיכול להיות אכזרי לפעמים. בריבוע הראשון (מצורף) רואים ילד ערום רץ ביער בזמן סופת שלגים. בריבועים הבאים נכנס הילד אל תוך פיו של אייל, ויוצא בעולם מקביל, שבמבט ראשון נראה אוטופי ומעט כמו גן עדן. בריבועים הבאים (מצורף)רואים את הילד כשהוא מבחין ברובה ציד ומולו צבי. פה מסתיימת העבודה כשמעגל החיים נותר פתוח לפרשנות אישית ()
    יניב טורם: העבודה עוסקת במעגל החיים, שיכול להיות אכזרי לפעמים. בריבוע הראשון (מצורף) רואים ילד ערום רץ ביער בזמן סופת שלגים. בריבועים הבאים נכנס הילד אל תוך פיו של אייל, ויוצא בעולם מקביל, שבמבט ראשון נראה אוטופי ומעט כמו גן עדן. בריבועים הבאים (מצורף)רואים את הילד כשהוא מבחין ברובה ציד ומולו צבי. פה מסתיימת העבודה כשמעגל החיים נותר פתוח לפרשנות אישית

    "כמאיירת לילדים עבודתה המפורסמת ביותר היא סדרת הספרים המאוירים שלה ללא מלים", מוסיפה סלומון. "אלו ספרים עשירים בעלילה ובדרמה, רק שזו מסופרת כל כולה באמצעות ההתרחשות המאוירת. הדמויות בספרים הללו הן מעולמה, והן אמתיות ומורכבות, ועל כן נוחות כל כך לעורר הזדהות ועניין לעקוב אחריהן".

     

    מה הייחוד באיוריה של ברנר לילדים?

     

    "אחד הדברים הנפלאים באיוריה של ברנר לילדים הוא שהעולם שהיא מתארת הוא לא חמוד או מתקתק מדי. יש בו גם צער וכאב. הדמויות לא נראות כולן אותו דבר, ויחד עם זאת סגנונה האיורי ועיצוב הדמויות והעולם מצליח להיות מזמין ונעים ובטוח. יש המון אירוניה והומור בעבודותיה. המבוגרים בו לא אחת מוגחכים ומוצגים כילדים מגודלים. העולם אינו פנטסטי אלא קונקרטי, כאשר בתוכו משולבים באופן טבעי חיות מדברות, ירקות ענק, ואלמנטים סוריאליסטיים.

     

    "גם המוות נוכח באיוריה לילדים; ברנר לא מפחדת לעסוק בספריה ברגשות מורכבים. הטון הוויזואלי שלה מזכה אותה באמונם של הקוראים הצעירים שלה, ומגיש יצירה פואטית מורכבת לילדים ולמבוגרים".

     

    כיוצרת שמהווה השראה לאמנים רבים כל כך, מעניין לדעת מי הם מקורות ההשראה של ברנר. על שאלה זו היא משיבה בהתלהבות רבה, וטוענת כי "השראה מגיעה בחינם: מהעולם כולו, אמנות, חברים, ספרים, וכו'. בנוסף, אני מאמינה שסקרנות היא תכונה חשובה להשראה. אך אם עליי לציין אמנים שהם מודל עבורי, אזכיר את וולטר טרייר - מאייר גרמני מתחילת המאה שעברה, ווילהם בוש, צייר ומאייר מהמאה התשע-עשרה, כמו גם ציירים כפבלו פיקאסו, סול סטיינברג, אבל גם הרבה מאיירים צעירים עכשוויים".

     

    מה את חושבת על איור ישראלי?

     

    "היתה לי הזדמנות ללמוד עוד על איור ישראלי בזכות הגעתי לישראל, שכן הכרתי בעיקר את האיורים של מרב סלומון.

    תמיד מעניין לראות שאף על פי שהעולם כעת מרושת מאי פעם, כל מדינה שומרת על שפת האמנות הייחודית לה וסגנון האיור. אולם לעתים זאת בעיה במונחים של מו"לות בינלאומית, כיוון שחלק מה"שפות" של האיור לא עובדות בכל מקום. האיורים שלי, למשל, מצליחים כמעט בכל המדינות באירופה, אבל לא באיטליה או פינלנד.

     

    "בגרמניה אנחנו מוכרים הרבה ספרים מסקנדינביה וצרפת, אבל לא הרבה ספרים מאוירים מאיטליה וספרד. כאן נכנסת חשיבות המפגש הממשי עם מאיירים מכל העולם; אני חושבת שאנו מרוויחים מאוד מהאפשרות לפגוש אחד את השני, להחליף רעיונות ולהיפתח לאמנות כפי שהיא מוצאת את ביטויה ברחבי העולם".

     

    העבודות המוצגות בכתבה נוצרו במסגרת הסדנה עם סוזנה ברנר. במשך שלושה ימי ה"מרתון" נתבקשו הסטודנטים ליצור פרוייקט ללא מילים, בפורמט אקורדיון קבוע מראש, בהשראת חמש מילים שנבחרו באופן שרירותי: עץ, צבי, פצצה, עירום, חור הצצה. אלו שימשו ליצירת סיפור בתמונות, פרי הדמיון, שמתייחס לחמש מילות המפתח כעוגן ליצירה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים