נתיבות: תחנת רכבת ומתחמי מסחר לצד שכונות שנראות כמו מעברה

קו הנגב של רכבת ישראל הגיע היום (א') לנתיבות, וזמן הנסיעה לתל אביב יהיה רק 65 דקות. עוד לא ברור אם קיצור המרחק למרכז ישפר את מצבה של העיר הדרומית, המתמודדת עם בעיות לא פשוטות, אוכלוסייה במדד סוציו-אקונומי נמוך ותשתית לקויה בחלק מהשכונות. מהצד השני, בנתיבות הוקמו בשנים האחרונות כ-3,000 יחידות דיור חדשות ושני מתחמי מסחר ובילוי גדולים. העיר הדרומית הפכה למרכז מסחרי חשוב ליישובי הסביבה, יש הגירה חיובית, וראש העירייה מקווה שלא ירחק היום ויתגוררו בה 50 אלף תושבים.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2013, נתיבות (כ-34 אלף תושבים ב-2015) נמצאת באשכול השלישי הנמוך, יחד עם יישובים כמו כפר קאסם, טייבה ואופקים. אחוזי הזכאות לבגרות לשנת 2013 אמנם השתפרו (57.88, עלייה של 8.38 אחוז מהשנה הקודמת, מקום 105 בארץ), אך יש תושבים שאינם מרוצים ממערכת החינוך, והורים רבים מעדיפים לשלוח את ילדיהם ללמוד במוסדות חינוך מחוץ לעיר.

בנתיבות יש ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית, שמבחינת רמת ההכנסה מציבה את העיר במקום נמוך יחסית. קרוב ל-1,400 משפחות עם ארבעה ילדים ויותר מקבלות קצבת ילדים. 511 משפחות מקבלות הבטחת הכנסה ו-300 מקבלות דמי אבטלה. מתוך כ-29 אלף התושבים (לפי נתוני 2012 של המוסד לביטוח לאומי), כ-16,700 הם מעל גיל 18.

חלק מהשכונות בעיר הוקמו לפני עשרות שנים, ולטענת התושבים התחזוקה בהן לקויה, כמו בשכונת נטעים למשל. "המקום הוקם לפני כ-20 שנה עבור אוכלוסייה חלשה שקיבלו את ה'קרטונים' (בתי עץ) האלה מהמדינה. היו אנשים שהעדיפו למכור את הבתים שלהם ולעומתם אנשים שרצו להשקיע קנו את הבתים", מסביר תושב השכונה ישראל כהן. "הסביבה והתחזוקה הן כמו של שכונה חלשה, יש פה וילות אבל עם פיתוח של מעברות. האוכלוסייה פה היא של מעמד ביניים אבל התחזוקה היא ברמה הכי נמוכה, אין פה מדרכה ישרה. מבחינת העירייה נותרנו בעלייה הראשונה. הכול פה כמו לפני 30 שנה, בלי פיתוח, בלי גינות, בלי כלום".  

(צילום: רועי עידן)

לכלוך והזנחה ליד בתים בנתיבות. "בקיץ יהיו עכברים ונחשים" (צילום: רועי עידן)

לצד הבתים הישנים, הוקמו שתי שכונות חדשות בעיר(צילום: רועי עידן)

תושבת רחוב אלפסי טוענת אף היא שהעירייה לא מטפלת בבעיות התחזוקה והניקיון. "המקום מוזנח ואין משחקים לילדים. אני סבתא ואין לנכדים שלי מה לעשות פה, המקום לא מטופח. זה מזכיר לנו את שנות ה-50 של המעברות. אני מאוכזבת מהמקום. זה שיש 100 חנויות נעליים ובתי קפה בעיר לא מזיז לי. יש לי ילדים גדולים שעוזבים, הבת הגדולה עוזבת לבאר שבע. לא נקי פה בכלל. ביקשנו מראש העירייה שיתקן, אבל כלום. אחי בא לפה ואמר לי שהוא לא יכול לראות אותי במצב הזה. אני לא צעירה, בת 64. הלוואי שהבלוק יתמוטט ואז הם ילמדו. תראו מה יהיה בקיץ, עכברים ונחשים. לפני כמה זמן הביוב זרם פה".

בצד החיובי, נתיבות הפכה בשנים האחרונות לעיר שמושכת אליה את כל תושבי הסביבה, בעיקר בזכות מתחמי הבילויים והקניות החדשים שהוקמו. "זו עיר נפלאה", אומר מתן סעדה, תושב מושב מעגלים הסמוך. "העיר משגשגת, מתפתחת ומושכת הרבה משקיעים. האנשים פה טובים. זה מקום שבו כולם מכירים את כולם". תושב העיר מוסיף: "אנשים מגיעים גם מאשקלון כדי לבלות פה, וכולם מגיעים לעשות קניות".

מחירי הנדל"ן בעיר זינקו בשנים האחרונות ופרויקטים רבים החלו לקום סמוך לתחנת הרכבת החדשה שנחנכה היום. בשלוש השנים האחרונות שווקו ואוכלסו שתי שכונות חדשות עם 2,700 יחידות דיור (שכונת החורש ושכונת נווה שרון). בנוסף, העיר אף רושמת מאזן הגירה חיובי. יש לציין כי לפי העירייה, בתי קרקע בשכונת נטעים נמכרים בכמיליון שקל. בעיר יש עשרה אולמות אירועים,

 ובשנים האחרונות הוקמו שני מרכזי קניות ובילוי גדולים. לאחרונה אף נפתח מפעל טרה באזור התעשייה בעיר.

מהעירייה נמסר בנוגע לשתי השכונות המדוברות (נטעים ורחוב אלפסי) כי הן עברו הליך שיקום. "העירייה ביצעה עבודות שיקום ופיתוח, בהן החלפת צנרת מים וביוב".

ראש העירייה יחיאל זוהר: "השקענו ואנחנו ממשיכים להשקיע, אנחנו לא מתחמקים מהבעיות, אנחנו במדד סוציו-אקונומי נמוך היות שיש פה אוכלוסייה חרדית לא קטנה ואוכלוסיית עולים מחבר העמים ומאתיופיה. למרות זאת אני גאה לשרת את האוכלוסייה הזו, גם אם היא חלשה. לא הייתה לנו כל השנים אפשרות להשקיע באותן שכונות, גביית הארנונה שם יחסית נמוכה, אבל אנחנו גאים בעיר ונמשיך להיות גאים בה".

זוהר מתייחס גם לעובדה שבעיר הוקמו בתקופה האחרונה קרוב ל-3,000 יחידות דיור. "זו תעודת כבוד לעיר עם 34 אלף תושבים, שבעוד זמן לא רב תגיע גם ל-50 אלף. ההתפתחות נובעת מהעובדה שאנשים רוצים לגור פה, בונים וקונים בתים בעיר".