שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הגן סגור לילדי המסתננים: "לא בשבילכם"
    חוק חינוך חובה קובע כי כל ילד זכאי להירשם לגן, ללא קשר למעמדו. בפועל, יש רשויות שדוחות את מבקשי המקלט ומסרבות לקלוט את ילדיהם בגנים העירוניים. "אמרו לי שלא מגיע לנו להיכנס". בעקבות פניית ynet החל משרד החינוך לבדוק את המקרים

    "אמרו לי שלא יוכלו לקבל את בתי לגן. 'לא מגיע לכם להיכנס לפה, לך לתל אביב'". עשרות אלפי הורים רשמו את ילדיהם לגנים שבהם הם ילמדו בשנה הבאה במסגרת חוק חינוך חובה, אך יש כאלה שלא הצליחו ונתקלו בתשובות מקוממות. בדיקת ynet מגלה כי בכמה רשויות מקומיות בארץ יש מדיניות של אפליה קשה ושיטתית, שנעשית בניגוד לחוק, נגד ילדיהם של מבקשי מקלט. 

     

    על פי חוק חינוך חובה, כל ילד, ללא קשר למעמד שלו - חוקי, לא חוקי, פליט או מסתנן - זכאי וחייב להיקלט במערכת החינוך. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2000 קובע כי "חוק חינוך חובה התש"ט (1949) חל על כל ילד הגר בישראל, ללא קשר למעמדו במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. הוראה זו חלה גם על ילדי עובדים זרים בגיל חינוך חובה השוהים בישראל, ללא קשר למעמד הפורמלי של הוריהם. משרד החינוך, הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר יעניקו לתלמידים אלה את מלוא חינוכם על פי צורכיהם, לדוגמה, שירותים פסיכולוגיים, מסגרות המשך, ביקור סדיר, חינוך חובה חינם לבני 4-3 ועוד".

    הבטון אבראה ובתו ()
    הבטון אבראה ובתו
     

    לשון החוק החד משמעית לא באה לידי ביטוי בשטח. לאחרונה דיווחו עשרות מבקשי מקלט לא.ס.ף (ארגון הסיוע לפליטים ולמבקשי מקלט) כי כאשר רצו לרשום את ילדיהם לגנים הם נתקלו באמירות מסוג "זה לא בשבילכם" ו"תלכו לתל אביב". בעמותה התקבלו כמה פניות של משפחות שמתגוררות ביבנה ופעיליה מדווחים כי חלק מהן אף עזבו את העיר ועברו לתל אביב בעקבות הקשיים שבהם נתקלו. דיווחים דומים הגיעו ממבקשי המקלט שמתגוררים בקריית מלאכי, בת ים, פתח תקווה, בני ברק ותל אביב.

     

    בחלק מהמקרים בקשות ההורים נדחו לאחר שהם נדרשו לספק מסמכים שאין ביכולתם להשיג - תעודת זהות, אשרת שהייה לשנה, או חוזה שכירות שעליו חתומים ההורים, כי במקרים רבים חולקות כמה משפחות של מבקשי מקלט את אותה דירה, אבל רק אחת מהן חתומה על חוזה השכירות.

     

    בין הפונים לא.ס.ף היה גם הבטום אבראה (33), מבקש מקלט אריתריאי שביקש לרשום את בתו, בת-אל בת השלוש לגן ילדים ביבנה, שבה הוא מתגורר. "אמרו לי שלא יוכלו לקבל את בתי, 'לא מגיע לכם להיכנס לפה, תלך לתל אביב'", הוא משחזר בשיחה עם ynet. “הפקידות שלחו אותי ממקום למקום, מהאחת לשנייה, 'תבוא מחר, נתקשר אליך'. הם לא התקשרו, וכשביררתי אמרו שאין החלטה". 

     

    בעקבות הדיווח של אבראה ושל מבקשי מקלט נוספים, פנתה הנהלת העמותה לעיריית יבנה, וזו טענה כי הנושא נמצא בטיפול. אך כשאבראה פנה לעירייה פעם נוספת הוא נדחה שוב. רק לאחר שראש עיריית יבנה קיבל ישירות את הפנייה מהעמותה, הוא קבע שבתו של אבראה תוכל להירשם לגן עירוני, אבל רק בתנאי שאבראה יוכיח שהוא מחזיק באשרת שהייה לשנה. הסבריו של אבראה כי הוא שוהה בישראל כבר חמש שנים ושעל פי נוהלי משרד הפנים לא ניתן לחדש ויזה ליותר מחודשיים, לא הועילו. הוא ביקש לקבל תשובה בכתב ופקידי העירייה ענו לו שהיא תישלח לו, אך עד כה לא התקבלה כל תשובה.

    "מחסני הילדים" שבהם נמצאים ילדי פליטים. צילום ארכיון (צילום: ריאן) (צילום: ריאן)
    "מחסני הילדים" שבהם נמצאים ילדי פליטים. צילום ארכיון(צילום: ריאן)
      

    גורם במערכת החינוך אישר את הדברים והסביר כי "שלושת השבועות המוקצים לרישום לגנים בחודשים ינואר-פברואר מהווים קושי עבור ההורים הישראלים, שעושים זאת דרך האינטרנט, אך עבור מבקשי המקלט מדובר בהליך מורכב אף יותר". לדבריו, "מבקשי המקלט אינם יודעים מה יקרה איתם מחר, כך שהם מתקשים מאוד לרשום את ילדיהם ללימודים שיחלו רק בעוד שמונה חודשים". יש לציין כי החוק קובע כי מגיל חמש הרישום הוא חובה, כלומר מערכת החינוך מחויבת לשבץ את הילדים האלה ללימודים.

     

    "בתל אביב יש שבעה ילדים בני 6-5 שנמצאים כבר חצי שנה, בניגוד לחוק, בתנאים קשים ב'מחסני הילדים' (שמרטפיות מאולתרות). בעקבות כך מסרבים עכשיו לקבל אותם לכיתה א' בשנה הבאה. ביחס לרשויות אחרות, מערכת החינוך בתל אביב עובדת בצורה מיטבית, אבל גם שם יש עשרות ילדים שלא נמצא להם מקום לשנה הבאה מתוך כ-800 ילדי זרים בגילאים הללו (6-3) שמשובצים בכל שנה".

     

    אם מדיניות הרשויות המקומיות ומשרד החינוך לא תשתנה, בתו של הבטום ועוד עשרות ילדים אחרים בני 6-3 יבלו שנה נוספת לבד בביתם או בשמרטפיות, המכונות "מחסני הילדים". מדובר בגנים פיראטיים הפועלים ללא פיקוח שבהם שוהים עשרות ילדים בתנאים פיזיים קשים, ושבהם מצאו את מותם שמונה ילדים בחמש השנים האחרונות. "בינתיים בת-אל בבית, אני לא רוצה לשלוח אותה למקום של הקהילה, זה מסוכן ואני דואג לה", מסביר אבראה.

     

    "ילד הוא ילד הוא ילד, וכל ילד זכאי לחינוך ולמסגרת. זה מה שהלב מנחה, אבל גם מה שהחוק בישראל קובע", אומרת עו"ד מיכל פינצ'וק, מנכ"לית א.ס.ף. "הגזענות וההסתה שמובילים אנשי ציבור ופוליטיקאים כלפי מבקשי המקלט גורמות לגורמים שונים בישראל לאבד את צלם האנוש והחמלה, ולפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של ילדים שחיים בינינו ולא הרעו לאיש. פנינו למשרד החינוך בבקשה להבהיר לרשויות המקומיות ברחבי הארץ שילדים זכאים לחינוך על פי חוק, ללא קשר למעמד שלהם או לטיב הוויזה של הוריהם. אני מקווה שמשרד החינוך ימלא את חובתו על פי דין ויורה לרשויות המקומיות לרשום את הילדים לגנים ולבתי הספר לאלתר".

     

    מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, כל ילדי העובדים הזרים, לרבות שבעת הילדים המדוברים, כבר שובצו במערכת החינוך. אין כל קשר להגעתם מ'מחסני הבייביסיטרים' אלא לעובדה כי נרשמו ללימודים לאחר מועד הרישום. העירייה מתמודדת כבר שנים עם הגעתם של רבבות זרים לעיר, בהיעדר מדיניות ולנוכח המחדל המתמשך של מדינת ישראל בתופעה ובהשלכותיה. העירייה נאלצת לקחת אחריות ולפעול למתן שירותים בסיסיים של חינוך, רווחה ובריאות למי שנמצא כאן, מתוך אמונה כי אדם הוא אדם, ללא קשר למוצאו או צבע עורו. העירייה היא אף זו שדרשה מהמדינה לקחת אחריות ולדאוג לשילובם במערכת החינוך, לרבות בגילאי טרום-טרום חובה, ומספקת להם חינוך מבוקר עד ערב, כולל צהרוניות במימונה, תוכניות העשרה ייחודיות ועוד".

     

    מעיריית יבנה נמסר בתגובה: "האשרה הזמנית לחודשיים בלבד מקשה על תהליך ההתארגנות של הרשות המקומית בכל הקשור לתקנים ולמספר הילדים בגן, וראוי כי משרדי הפנים והחינוך ייתנו דעתם בעניין. בניגוד לנאמר בכתבה, הדברים המיוחסים לנציגי העירייה אינם נכונים ומוכחשים מכול וכול. למותר לציין כי העירייה תפעל על פי הוראות החוק והנחיות משרד החינוך בנושא".

     

    בעקבות פניית ynet החל משרד החינוך לבדוק את המקרים. ממשרד החינוך נמסר כי "כל ילד המתגורר במדינת ישראל על פי חוק, מחויב ברישום למוסד חינוכי. אשר לפניות הפרטניות, הרי שאלה נבדקות על ידי המשרד אל מול הרשויות הרלוונטיות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים