שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלחמת תמ"א 38: דיירים סיכמו - ואז התחרטו
    יזמים שביקשו לשפץ בניין בראשל"צ חתמו על הסכם עקרוני עם הדיירים. אלא שכמה מהשכנים פנו ליזם אחר והעסקה פוצצה. מה קבע בית המשפט?
    בעלי דירות בבניין בראשל"צ התקשרו עם יזמים בחוזה ראשוני לביצוע פרויקט תמ"א 38, אבל בשלב מסוים התחרטו כמה מהדיירים ופנו לקבלן אחר. היזמים הגישו נגדם תביעה בטענה שגרמו להם הפסדים כספיים ועוגמת נפש, אבל בית משפט השלום בכפר סבא דחה אותם ונימק: החוזה שעליו חתמתם לא היה מחייב.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    ב-2010 יצרו היזמים קשר עם הדיירים בבניין ברניצקי בראשל"צ במטרה לעניין אותם בביצוע עבודות תמ"א 38. בסוף אותה שנה חתמו היזמים על מסמך ההתקשרות העקרוני עם מרבית הדיירים, שעל פיו יבצעו חיזוק של הבניין ושיפוץ כללי על חשבונם, ובתמורה יקבלו זכויות בנייה על הגג. אלא שבשלב מסוים התפוצצה העסקה, לאחר ששני בעלי הדירות שאליהן צמוד הגג ניסו להשיג הטבות נוספות, ואף פנו ליזם אחר.

     

    בתביעה טענו היזמים להפרת חוזה ודרשו משני הדיירים פיצויים על הנזקים שנגרמו להם עקב הכשלת הפרויקט: הפסד הריבית על הכספים שהופקדו לצורך ביצועו, שעות עבודה, אובדן רווח והכנסות, ועוגמת נפש.

     

    לטענתם, הנתבעים הפרו את ההסכם והכשילו את מימושו מטעמי חמדנות וגרמו לתובעים להבין שאם לא ישתפו אותם ביזמות, יסכלו את ביצוע העבודות, כפי שאכן אירע בפועל.

     

    מנגד התעקשו הדיירים שמעולם לא הייתה התקשרות מחייבת בינם לבין התובעים ואף לא בין התובעים לבין יתר דיירי הבניין. לשיטתם, הם רק ניהלו מו"מ שלא הבשיל לכדי הסכם מגובש. כמו כן טענו בעלי הדירות שהיזמים הם שהודיעו על ביטול ההסכמות, אם בכלל היו כאלה, וגרמו להם להסיק שהעסקה כשלה וכל אחד ממשיך לדרכו.

     

    לא הסכם מחייב

    סגנית הנשיאה, השופטת רחל קרלינסקי, דחתה את התביעה וקבעה כי הצדדים התקשרו בהסכם עקרוני לא מחייב, שכן לא הייתה החלטה סופית של הנתבעים להתקשר בהסכם סופי ומפורט לביצוע תמ"א 38 בבניין.

     

    השופטת קיבלה את טענת הדיירים, שלפיה חסרו בהסכם פרטים רבים ומהותיים, בעיקר בנוגע לתמורה, לזכויות הבעלות על גג הדירות שייבנו, מימון הבנייה ועוד. כמו כן, לא כל הדיירים חתמו על ההסכם והצדדים היו למעשה בעיצומו של מו"מ שבסופו של דבר נכשל. לכן, לא מתקבל על הדעת שמסמך ההתקשרות יתגבש בעצמו לכדי הסכם מחייב.

     

    השופטת סברה כי ההבחנה שביקשו היזמים לעשות לשתי מערכות חוזיות היא מלאכותית, שהרי לכולם היה ברור כי ללא הסכמת הנתבעים לא יכול הפרויקט לצאת לפועל.

     

    על כך הוסיפה השופטת כי בכל מקרה, ביטול ההסכם על ידי התובעים שמט את הקרקע לטענה בדבר הפרתו על ידי הנתבעים. היזמים לא הצליחו, לטעמה, ליישב את התמיהה בהתנהלותם כשמחד בחרו להפסיק את הקשר עם הנתבעים, ומאידך, כעבור כמה חודשים, טענו להפרת חוזה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
    • עו"ד עמית נסים שותף במשרד מינצר כרמון , ועוסק בייצוג דיירים בעסקאות תמ"א 38
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים