שתף קטע נבחר

המחוזי: 'חולת סכיזופרניה לא תראה את בתה'

צעירה המתמודדת עם מחלת נפש, שבתה הופרדה ממנה מיד אחרי הלידה, ביקשה לעכב את האימוץ שלה. בית המשפט נאלץ לקבל החלטה קשה

צעירה בשנות ה-20 לחייה, המתמודדת עם מחלת נפש והייתה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, לא תוכל להיפגש עם בתה שהופרדה ממנה מיד אחרי הלידה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה את דרישתה של האם, והבת, כיום בת שנה וחצי, תאומץ בקרוב על ידי משפחת האומנה שאיתה היא חיה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האם, הסובלת מסכיזופרניה, הביאה את בתה לעולם ביולי 2013 כתוצאה מקשר עם גבר שפגשה בהוסטל שבו שהתה. מיד לאחר הלידה הועברה התינוקת למשפחת אומנה ואמה לא ראתה אותה מאז. בנובמבר 2013 ביקש היועץ המשפטי לממשלה להכריז על התינוקת כבת אימוץ. האב, גם הוא מתמודד עם מחלת נפש, הסכים, אך האם התנגדה.

 

בית המשפט לענייני משפחה החליט לאשר את הבקשה מבלי שנערכה לאם בדיקת מסוגלות הורית, ובהתבסס על חוות דעת של פסיכיאטרים וגורמי רווחה, שלפיהן האישה – שבאותה תקופה הייתה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי – נמצאת במצב קשה ואינה מסוגלת לגדל את בתה. גם אמה ואחיה של האישה סברו כי אין סיכוי שמצבה ישתפר בעתיד הקרוב, ועדיף לשלוח את התינוקת לאימוץ.

 

אבל היא לא ויתרה. במרס 2014 הגישה האם ערעור למחוזי בתל אביב, שבמרכזו בקשה נוגעת ללב: להמתין עם האימוץ לתקופה קצרה על מנת שלא ייווצר מצב בלתי הפיך שבמסגרתו לא תוכל כלל להתראות עם בתה.

 

עורכת הדין של האם ביקשה מבית המשפט לאפשר לה לעבור אבחון מסוגלות הורית. היא עדכנה שחל שיפור משמעותי במצב האם, שבינתיים שוחררה מאשפוז ועברה להוסטל. היא הדגישה שמדובר באישה חכמה ואינטליגנטית, שסיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות.

 

היועץ המשפטי לממשלה התנגד להמתנה עם האימוץ, שלעמדתו לא תיטיב עם הקטינה, שבינתיים הסתגלה למשפחת האומנה שעתידה להיות המשפחה המאמצת שלה. הוא הדגיש כי האם זרה לקטינה, הזקוקה ליציבות, במיוחד על רקע המטען הגנטי המורכב שהיא נושאת. עם זאת, הוצע לאפשר לאם לראות אלבום תמונות וסרטון של בתה.

 

למען הקטינה וטובתה

בית המשפט הסכים שבשל מחלת האם אין צורך בבדיקת מסוגלות הורית. עם זאת, לנוכח השיפור במצבה, מונתה פסיכיאטרית מומחית לבדיקה חוזרת. אלא שמסקנותיה לא היו שונות ממסקנות המומחים האחרים: המערערת אינה מסוגלת לדאוג לבתה, ולפחות בשנים הקרובות גם לא תהיה בכלל אפשרות להעריך את יכולתה לשמש כאם.

 

השופט ישעיהו שנלר הביע חמלה כלפי האם, שלא זכתה לראות את בתה מאז הלידה, והצר על כך שגם בעתיד לא תזכה לראותה. עם זאת הוא קבע שלמען הקטינה וטובתה – אין לעכב את האימוץ או לאפשר מפגשים בין האם לבתה.

 

לדבריו, גם מפגש פרידה אינו רעיון טוב כיוון שלא מדובר בקשר שעומד להסתיים. לבסוף הוחלט להיענות להצעת היועץ המשפטי, בכפוף לכך שהגורמים המקצועיים יאשרו זאת, וכל עוד הדבר לא יפגע במשפחת האומנה ובמערערת.

 

לבסוף הביע השופט תקווה שהקטינה תגדל במשפחה חמה ואוהבת. סגן הנשיא ד"ר קובי ורדי והשופט חגי ברנר הביעו הסכמתם להחלטה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערת: עו"ד כרמל רוזנברג
  • ב"כ המשיב: עו"ד ורדה רדליך
  • עו"ד ומגשר ישראל חיות עוסק בדיני משפחה, גישור במשפחה ואפוטרופסות
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים