שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בזכות גיל ז"ל: מחלקת שיקום חדשה בסורוקה
    אחרי שגיל בן ה-17 התמוטט בעקבות דימום מוחי, הוא הועבר לשיקום בשיבא, רחוק מהבית בבאר-שבע. אמו, ד"ר ניצה היימן-נוימן, סגנית מנהל המרכז הרפואי סורוקה, החליטה אז שגם לתושבי הנגב מגיע מרכז שיקום משלהם. גיל אמנם נפטר בינתיים, אבל היום היא חנכה את המרכז החדש בסורוקה

    טקס פתיחת מחלקת השיקום בבית החולים סורוקה בבאר שבע, נערך הבוקר (א') ברגשות מעורבים: לפני כשנה פורסם סיפורה של ד"ר ניצה היימן-נוימן, סגנית מנהל המרכז הרפואי סורוקה, מומחית בכירורגית ילדים, שבנה בן ה-17 התמוטט בעקבות דימום מוחי ואושפז בבית החולים סורוקה. בהיעדר שיקום בנגב, הועבר לבית חולים תל-השומר, ונפטר לאחר כחמישה חודשים בשל סיבוך רפואי.

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

     

    לאחר מות בנה, שסיפורו נחשף בתוכנית "עובדה" בערוץ 2, בחרה ד"ר היימן-נוימן יחד עם בני משפחתה לפעול למען הקמת מחלקת שיקום בבירת הנגב. "זהו יום מאד מרגש וטעון עבורי", אמרה ל-ynet, "עשינו דרך ארוכה מאז היום בו החלטנו לרתום את המשפחה למען הקמת שיקום בנגב, עד לפתיחה היום".

    גיל, בנה של ד"ר ניצה נוימן היימן. "נאלצנו לטלטל אותו למרכז לצורך טיפול" ( ) ( )
    גיל, בנה של ד"ר ניצה נוימן היימן. "נאלצנו לטלטל אותו למרכז לצורך טיפול"

    מנהל בית החולים, ד"ר אהוד דודסון  אמר בטקס הפתיחה: "לאחר שנים שבהן תושבי הנגב נאלצו לנסוע למרכז הארץ לקבלת טיפול שיקומי, מהיום יקבלו את הטיפול כאן בסורוקה - קרוב לבית. מדובר בבשורה אמיתית לתושבי הנגב". בשלב הראשון יכיל המקום 12מיטות שיקום, בהמשך תיפתח מחלקה נוספת עם 20 מיטות, ובסיום הבינוי של בניין השיקום, יהיו 36 מיטות.

     

    קראו עוד

    אפליית הפריפריה: פחות רופאים - יותר מתים

    סקר: מאיזה בתי חולים בארץ אנחנו הכי מרוצים?

    78%: רוצים שהבריאות תזכה לעדיפות עליונה בבחירות

     

    טקס פתיחת המחלקה. משמאל: מנהל ביה"ח ד"ר אהוד דודסון, סגנית המנהל ד"ר ניצה נוימן היימן. במרכז: המשוקם הראשון במחלקה (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    טקס פתיחת המחלקה. משמאל: מנהל ביה"ח ד"ר אהוד דודסון, סגנית המנהל ד"ר ניצה נוימן היימן. במרכז: המשוקם הראשון במחלקה(צילום: הרצל יוסף)

     

    "מאוד מצער שהגענו למעמד הזה בלי גיל"

    ד"ר נוימן - היימן סיפרה בכאב על מה שעבר על משפחתה כשנאלצה לטלטל את בנה לשיקום לאזור המרכז. "שלושה שבועות לאחר שבננו גיל עבר אירוע מוחי נרחב כתוצאה מדמם בכלי דם במוח ונשאר מחוסר הכרה, נסענו לאזור המרכז כדי להחליט על מוסד שיקומי עבורו.

     

    "למעשה הוא כלל לא הגיע למעמד השיקום ונפטר מסיבוך רפואי, חמישה חודשים מאוחר יותר. אז גמלה בנו ההחלטה לשתף את הציבור בסיפור האישי שלנו כדי שנפעל במרץ לפתיחת מחלקת שיקום בסורוקה".

     

    לצד התרגשותה על פתיחת המחלקה שתציל כה רבים בנגב היא אומרת: "זה יום שאני גאה בו אבל מאוד מצער שהגענו למעמד הזה בלי גיל שלנו. התחלנו את המסע עוד כשהיו לי תקוות שתיפתח מחלקת שיקום, ולא חשבתי שהיא תיפתח כל כך מהר.

     

    "הדבר העצוב הוא שבמדינת ישראל מעשים נקנים בדם, במיוחד במערכת הבריאות. הייתי מצפה שהממשלה תפעל למען המטופלים והפריפריה לתיקון עוולות. עכשיו אנחנו רואים שכל הפוליטיקאים מפזרים הבטחות, אבל בסוף אנחנו נישאר רק עם ההבטחות. לכל אחד במדינה יש זכות לבריאות לטיפול ולשיקום", אמרה והוסיפה שהקמת המרכז התאפשר בעקבות תרומות ושהיא מצפה שגם המדינה תתרום את חלקה.

     

    "היום אנחנו סוגרים פער בעייתי"

    ד"ר יולי טרגר, יו"ר ועד איגוד השיקום ומי שהיה סגן מנהל בית חולים לווינשטיין, עובד מאז שנות ה-90 בתחום השיקום וזוכר את הסיפורים הקשים של חולים מהדרום שנאלצו לעשות את כל הדרך למרכז. "היום אנחנו סוגרים פער שהיה תמיד בעייתי", אמר.

      

    "זה תמיד היה כואב שאין שום מערכת שיקומית בדרום הארץ. היו הרבה תושבים מהדרום שנאלצו להגיע לבית החולים לווינשטיין", הוא מספר, "אני זוכר חולה אחרי אירוע מוחי שהיה חודשים בלווינשטיין ואשתו פשוט גרה במרפסת. עצמנו עין למרות שאנחנו בדרך כלל לא מאשרים דברים כאלה. הוא היה זקוק לה. ולא היה לה כסף או כוחות כל יום לעשות את הדרך מהדרום למרכז.

     

    "היא הביאה שמיכה וגרה על המרפסת. למזלה לא היה חורף. היא כמובן לא עבדה בתקופה הזו. היה לה חשוב יותר להיות ליד בעלה. אבל היו המון מקרים אחרים שמשפחות לא יכלו להרשות לעצמם לא לעבוד. ואז החולה היה פשוט זרוק כל השבוע ללא איש לידו. היו לנו משפחות שבסוף שבוע התקשו להגיע", הוא אומר. 

     

    הוא מוסיף ואומר כי חשוב לזכור שהנסיעות למרכז עולות כסף. "ראיתי הרבה אנשים שהציעו להם שיקום, הסבירו להם כמה זה חשוב, אבל אמרו להם שהשיקום הוא במרכז הארץ והם ויתרו על זה. המשמעות היא שחולה נותר עם פגיעה קשה ולא משתקם".

     

    המטופל הראשון - בן 56 לאחר שבץ מוחי

    המטופל הראשון במחלקה הוא שלמה ריינשטיין, תושב באר שבע בן 55 שלקה בשבץ שנגרם מחסימת עורק מוחי, שגרם לחולשת צד ולהפרעות בדיבור. לאחר ייצוב מצבו וטיפול במחלקה הנוירולוגית, הוא הועבר לשיקום בסורוקה.

     

    גלעד (26), בנו של שלמה, אומר: "כל החיים שלנו נמצאים פה. זה מצב לא תקין שעד עכשיו לא הייתה פה מחלקה שיקומית, במקום שמהווה שליש משטחה של המדינה. זה בא לידי ביטוי בכל מיני דברים אחרים, גם בתורים לרופאים. אני בטוח שזה היה מעמיד את המשפחה במצב לא קל.

     

    "יש משפחות שאני בטוח שהנסיעות האלה מהוות עבורן בעיה כלכלית. כל יום, כל שבוע, כל אחד לפי מה שהוא יכול. הראש לא נמצא לא פה ולא שם. אתה יכול לאבד את עצמך בצורה כזו".

     

    הוא מוסיף כי העובדה שהיום יש פה מחלקה שיקומית מאפשרת למטופלים ולמשפחות לנהל סוג של שגרה במקביל לטיפול ביקיריהם. "הסיסמאות של פיתוח הנגב והגליל זה משהו שאנחנו שומעים כל פעם, בייחוד לפני מערכות בחירות. דברים זוחלים נורא לאט. לתושבים פה מגיע יותר".

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הרצל יוסף
    בית חולים סורוקה. עכשיו גם נפתחה מחלקת שיקום
    צילום: הרצל יוסף
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים