שתף קטע נבחר

בת 16 הרתה - בית המשפט אסר את נישואיה

תלמידת תיכון, בעלת רקע דתי, נכנסה להיריון וביקשה להתחתן עם בן זוגה בן ה-17 בשל דרישת הוריה. שופטת החליטה להגן עליה מנישואי בוסר

בית המשפט לענייני משפחה אסר לאחרונה את נישואיהם של שני תלמידי תיכון - בן 17 ובת 16.5 שנכנסה ממנו להיריון. השניים ביקשו להתחתן בין היתר מאחר שמשפחתה של הנערה, שמגיעה מרקע דתי, הודיעה שלא תקבל את עובדת הפיכתה לאם ללא נישואים. לאחר התלבטות קשה קבעה השופטת הילה גורביץ שינפלד כי היריון אינו סיבה מספקת להכשרת היתר נישואים בין קטינים בניגוד לחוק.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

עובדת סוציאלית שמונתה לבדוק את המקרה ציינה כי הנערה עברה חיים לא פשוטים. היא חיה עם אמה ואחיה אצל סבה, בעוד אביה מרצה עונש מאסר בשל עבירות סמים. הנערה – שניהלה רוב חייה אורח חיים דתי – עברה לבית הספר שבו הכירה את בן זוגה לאחר שסבלה מנידוי חברתי באולפנה שבה למדה.

 

הנער עלה לארץ בהיותו כבן שלוש, וגם הוא הגיע לבית הספר לאחר שבפנימייה שבה למד הוחלט להשאיר אותו כיתה והוא סרב.

 

העובדת הסוציאלית ציינה כי אמה של הנערה הודיעה שלא תקבל אותה אלא אם תעשה הפלה או תינשא. הורי הנער, לעומת זאת, ציינו שיתמכו בכל החלטה של הצעירים. בסופו של דבר המליצה העובדת הסוציאלית לא לאשר את נישואי הקטינים מאחר שאינם בשלים להתמודד עם חיי זוגיות או הורות.

 

גם היועץ המשפטי לממשלה התנגד, והדגיש שהחוק קובע כי היתר לנישואי קטינים יינתן רק בנסיבות חריגות במיוחד ורק כשישרת את טובת הקטינים. היריון כשלעצמו, נטען, אינו סיבה כזאת.

 

נישואי בוסר

השופטת גורביץ שינפלד סקרה את התשתית המשפטית שהביאה את המחוקק להעמיד את גיל הנישואין בישראל על 18 שנים. בין היתר היא ציינה כי אמנת האו"ם בדבר הסכמה לנישואין, שעליה חתומה גם ישראל, מחייבת לא לאפשר נישואי ילדים אלא במקרים חריגים.

 

לאחר התלבטויות לא מעטות היא החליטה לא לאשר את הנישואים. היא קבעה כי יש חשיבות רבה במניעת נישואי בוסר בין קטינים שטרם בגרו, ולא בכדי הועלה גיל הנישואין מ-17 ל-18.

 

"נישואין הם מן ההחלטות החשובות ביותר בחייו של אדם", נכתב בפסק הדין. "יש לוודא כי החלטה זו מתקבלת באופן מושכל מרצון חופשי ואמיתי, ולא תחת לחץ. באחריות החברה לשמור על הקטינים, אשר לפעמים מטעמים קצרי טווח (כגון בושה ואשמה) ותחת לחץ המשפחות והסביבה מבקשים להינשא".

 

השופטת ציינה כי היא מאמינה שבסופו של דבר ישלימו הורי הנערה עם המצב ויקבלו אותה כמו שהיא, וביקשה מיחידת הסיוע להתוות לקטינים המלצות טיפוליות להמשך הדרך.

 

המקרה הזה מחדד את האמירה כי "בית המשפט הוא מגינם של קטינים", היות ולעיתים קרובות בית המשפט הוא היחיד שיכול להשקיף על העניין ללא שיקולים זרים. הדברים נכונים בעיקר בילדים רכים בשנים שאינם יכולים לבטא את עצמם, אבל לעיתים הם רלוונטיים גם למתבגרים שהרצונות שלהם אינם בהכרח תואמים את טובתם.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
  • לפסק הדין בעניין פלונים נ' היועמ"ש לחצו כאן
  • עו"ד איתן ליפסקר עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים