שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אני הסייעת של הילד שלכם
    אני מלטפת ילד בוכה, שרה ומספרת סיפורים, משחקת איתם, מנקה ומחתלת. אבל כיום מצפים ממני להיות תמנון רב-זרועי. חייבים שינוי מהותי

    תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים. תביאו 35 - כי ילדים זו שמחה. באמת. זו הסיבה המרכזית שבגללה בחרתי בעבודה שלי. אני עובדת כבר 18 שנה כסייעת בגן באשדוד. ואי אפשר להיות סייעת כל כך הרבה שנים בלי אהבה עצומה למקצוע הזה. אני אוהבת כל ילד וכל ילדה בגן.

     

    במערכת הבחירות הזו כולם מדברים על סייעות. מפלגות רבות כבר התחייבו לשמחתי להוסיף סייעת שנייה או שלישית בגנים, בעקבות המאבק המשותף שלנו ושל ארגוני הורים וגננות. הסייעות הפכו לסמל - לעוד השקעה בחינוך. אבל מעטים יודעים מה אני וחברותיי הסייעות באמת עושות בגן.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    אנשים מתים מזה / גבי הרן

    גיוס חרדים? לא בקמפיין 2015 / איתי בן חורין

     

    אז הגיע הזמן שתכירו אותי. נעים מאוד, אני הסייעת של הילד שלכם. יותר מכול אני אוהבת את העבודה עם הילדים עצמם. ללוות אותם בגדילה ובהתפתחות, להשיב לשאלות, ללטף ולהרגיע ילד בוכה, לשיר שירים, לספר סיפורים, לעזור לילדה להיפרד מאבא בשער בבוקר, לשחק איתם, ליצור איתם, לקשט את הגן איתם, לחגוג איתם את ימי ההולדת שלהם, להשתולל יחד בחצר, לפייס בין ילדים רבים, ללמד אותם לחלוק ולהתכונן איתם יחד לחגיגות.

    מחאת ילדי הגן על הצפיפות והמחסור בסייעות. ארכיון  (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מחאת ילדי הגן על הצפיפות והמחסור בסייעות. ארכיון (צילום: מוטי קמחי)
     

    במקביל לכל אלה אני גם פותחת את השער בבוקר, עושה סריקה ביטחונית, גורפת את החצר, מכינה חומרי יצירה, עונה לטלפון של הורה מודאג שמתקשר לשאול אם הילדה כבר הפסיקה לבכות, מכינה את הארוחה, עורכת שולחן (באמצע רצה לשירותים לעזור לאחד הילדים שקרא לי). אני עוזרת לילדים לאכול כמו שצריך, מפנה מהשולחן, מנקה את השולחנות, הכלים, כלי היצירה, שוטפת את הגן בכל יום, מחתלת ילדים שטרם נגמלו ועוזרת גם לילדים ש"ברח להם". והכול באהבה ובעדינות ככל יכולתי - בהתחשב בתנאים הלא-מתאימים כל כך של גן עירייה.

     

    וזאת רק רשימה חלקית של התפקידים שלי. דרישות התפקיד האמיתיות הלא-רשמיות כיום מסייעות הן: להיות תמנון רב-זרועי.

     

    לא רק אתם לא מודעים לעבודה שאני וחברותיי הסייעות עושות בגנים ובבתי הספר. גם במשרד החינוך וברשויות המקומיות לא ממש סופרים אותנו. הם אמנם אמורים להיות אחראים עלינו, אבל בפועל אנחנו נופלות בין הכסאות - בין משרד החינוך לרשות המקומית. גם הכסף - שלכם ושלנו - נופל בין הכסאות האלה ולא מגיע ליעדו האמיתי - איכות החינוך של הילדים. האחריות עלינו מתגלגלת מגורם אחד לשני. משרד החינוך אומר לנו "הרשויות הן המעסיקות, שהן ידאגו לכן", ואלה משיבות "משרד החינוך קובע את המסגרת והכללים".

     

    וכך, כמו כדור פינג פונג, אנחנו מנסות לרצות את כל הצדדים, לרוץ, לקפוץ, להתגלגל, מבלי ליפול על הרצפה. האמת היא שאנחנו כמעט קורסות. העבודה שוחקת מאוד ולא מתגמלת. הרבה סייעות מגיעות לתחום בהתלהבות, מתוך אהבת ילדים ורצון ללמוד וללמד, אבל לא מחזיקות מעמד שנים רבות, כשהן מגלות את תנאי ההעסקה הירודים, השכר הנמוך והיעדר האפשרות להתפתח.

     

    היינו שקופות

    במשך עשרות שנים היינו שקופות לחלוטין. לפני ארבע שנים התחלנו להרים את הראש ולצאת לפעילות - בכנסת, בתקשורת, בכנסים ברחבי הארץ, מול משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי וההסתדרות בסיוע עמותת איתך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי במסגרת המאבק שלנו לשיפור מעמד הסייעות. בין היתר התרענו שמשרד החינוך לא חשב על נושא הסייעות כאשר ערך את רפורמת חוק חינוך חינם מגיל שלוש. כיום כבר כולם יודעים לאילו מצוקות הגיעו הגנים שמצויים בתנאים בלתי אפשריים של 35 ילדים בני שלוש עם גננת וסייעת אחת.

     

    הפתרונות שניתנו לנו, הסייעות, לאורך השנים, היו טלאי על טלאי ועוד טלאי. אבל הבגד כבר עומד להיקרע. גם סייעת שנייה לא תספיק, אם תנאי ההעסקה של הסייעות לא ישתנו באופן מהותי. מה שנדרש בעיקר זה שינוי תפישתי: אחריות ישירה של משרד החינוך על הסייעות, שעות עבודה מותאמות לאופי עבודתנו החינוכית, הכשרה מתאימה, חופשה בימי החופשות, ותנאי העסקה כשל עובדי הוראה.

     

    כי בשנת 2015 כולם כבר הבינו שהסייעות - גם בגני הילדים, גם בחינוך המיוחד וגם בשילוב - הן לא רק כלי או בייביסיטר, אלא שותפות מרכזיות בחינוך של הילדים שלכם. יחד איתכם, ההורים, ויחד עם הגננות, אנחנו הסייעות מעצבות את העתיד של החברה שלנו.

     

    רותי תורג'מן, סייעת מאשדוד, ממובילות התארגנות הסייעות הארצית, שפועלת יחד עם עמותת איתך-מעכי לשיפור מעמד הסייעות בגני הילדים ובבתי הספר. אחר הצהריים (יום ד') התקיים הפנינג בנושא בכיכר רבין בתל אביב וברחבת האודיטוריום, מרכז הכרמל, חיפה

      

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: תומר זקין
    מחאה גם בכפר יונה. ארכיון
    צילום: תומר זקין
    צילום: נטע לוי
    רותי תורג'מן בכנסת
    צילום: נטע לוי
    מומלצים