שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אלפי נשים נגד נתניהו: "לא חושבים איך למנוע מלחמה"
    אלפי נשים הפגינו מול הכנסת, ושמעו את דברי אלמנתו של סא"ל דולב קידר שנהרג ב"צוק איתן": "איבדתי את הכול בקיץ, אבל אף אחד לא מדבר על זה. אנשים מעדיפים לא לחשוב לרגע למה זה קרה ואיך למנוע את המלחמה הבאה"

    כ-3,000 ​חברות תנועת "נשים עושות שלום" הפגינו בצהריים (יום ד') בגן הוורדים בירושלים במחאה על נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקני. ד"ר עירית קינן, אחת הדוברות, אמרה: "עולם מושגים מעוות נולד - פטריוטיות מזוהה עם שיח מלחמתי, ואילו המילה שלום הפכה למילת גנאי".

     

    קינן הוסיפה: "ישראל שקועה בשיח עקר של שכנוע עצמי שאין ברירה ואין פרטנר. פוליטיקאים שאינם מעוניינים בשלום נאחזים בתירוצים קלושים ומעלים מהאוב את הפחדים הטראומטיים של העם היהודי, ופוליטיקאים שמעוניינים בשלום חוששים לומר זאת ברי"ש גלי, ומתחרים ביניהם מי יציג עמדה נוקשה יותר".  

     

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    מפגינות מול הכנסת (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מפגינות מול הכנסת(צילום: AFP)
     

     

    עוד נשאו דברים בעצרת ח"כ לשעבר יעל דיין, אמאל אבו רמדאן, מור תרועה, ריחאב עבד אל חלים ויעל אדמי מראשי פורום המשפחות השכולות.

     

    בפני המשתתפים הובאו דבריה של מיכל קסטן קידר, אלמנתו של סא"ל דולב קידר שנהרג במבצע צוק איתן ונמצאת כעת בארה"ב: "ניסיתי שלא יהיה אכפת לי ממה שקורה במדינה הזאת. באמת שניסיתי. חשבתי שהפריבילגיה היחידה שניתנה לי ב-21 ביולי היא אדישות למצב הכללי. אחרי שנים שהייתי מתרגזת וכואבת מהגזענות, המלחמות וחוסר התקווה שמתרחבים פה.

     

     

    "בכל פעם שדולב היה צריך לצאת למבצע פחדתי. נורא פחדתי אבל עכשיו אני כבר לא מפחדת. לא אכפת לי. את האדם שהכי אהבתי כבר איבדתי בטירוף של הארץ הזאת. ואז הגיעו הבחירות, והבנתי שאפילו את הפריבילגיה הזאת אין לי.

     

    "איבדתי את הכול בקיץ. את האהבה שלי, את ההווה שלי וגם את העתיד שלי. את האבא המופלא של הילדים שלי. ואף אחד לא מדבר על זה. אנשים מעדיפים להתרגש ולבכות כששמים תמונות של חללים, ולא לחשוב לרגע למה זה קרה, ואיך אפשר למנוע את המלחמה הבאה".

     

    קסטן קידר אמרה עוד: "צריך לדבר על המצב הכלכלי. צריך שיהיה כאן יותר קל לחיות. אבל קודם כל שיבטיחו לנו שיהיה אפשר לחיות.

     

    "אז גיליתי שאכפת לי. אכפת לי מאוד. אכפת לי שלא יהיו עוד הרוגים, אכפת לי שתהיה כאן מדינה עם תקווה. אכפת לי שדולב נהרג כי אנשים מאמינים שאפשר להכניע עם בכוח ועוד כוח בלי לתת לו תקווה, אכפת לי שכל חלומותיי התנפצו בגלל שאף אחד לא טורח לעשות פה שלום. אז אני רוצה שגם לכם יהיה אכפת".

     

    לבסוף ביקשה: "דולב נתן את החיים שלו בשביל המדינה הזאת. המעט שאני מצפה מכם זה לשבת ולחשוב למי יש הכי הרבה סיכוי לתת לנו תקווה לחיים שקטים, רגילים, וללכת להצביע". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים