המסעדה עלינו - הבישול עליך(!): קציצות לבּה

לרגל יום הולדתה של הגברת, החלטנו לעלות צפון. "עדיין ירוק שם!", היא אמרה בהתלהבות ואני, ממושמע שכמותי – ירדתי להתניע את האוטו. הצטיידנו בהמלצות מאמנון גופר ויצאנו בזריזות אל הדרך, וליתר לדיוק – לכיוון מעלות-תרשיחא.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• סיר לחץ: השף שנמצא מת מסטרס
• פנימית אלף אלף: 7 מתכוני כבדים וקורקבנים
• למי קראת אפור: המטבח הפולני החדש
  

ערב. ירח מלא מאיר על החניון שמוביל אל בר סודי שבקומתו השנייה של הבניין הצמוד - "מיקי'ז טופ וויו". המקום אותנטי וניחן באווירה אפלולית, כשאורות הגליל נשקפים מהחלונות ובפנים - בירה וניחוחות נעימים של אוכל.

(צילום:רפי אהרונוביץ')

שישה היינו ואת רוב התפריט ניסינו. הלהיטים היו ללא ספק הבשרים והדגים המעושנים בעישון קר במקום: סלמון, טונה וסוג של ברזאולה מבקר, כולם פרוסים דקיק ומוגשים על קרש ועליהם שפריץ דקיק של בלסמי מצומצם בשתי וערב. בצד קורנישונים, חרדל ולחם טוב וגם גבינת סטילטון אנגלית.

(צילום:רפי אהרונוביץ')

כוס של בירת סטלה ארטואה, מחוזקת בשוט של וודקה ואחריה עוד אחת מחוזקת. אני מסודר מאוד. לקינוח לקחנו כנאפה במחבת שמכינים במקום. כל מה שהיתי מצפה מבר סודי ויותר מזה? בהחלט. מומלץ בחום.

מיקי'ז טופ ויו – בניין הסראיה (בקומת הגג), תרשיחא. 077-9964535

(צילום:רפי אהרונוביץ')

כפרי ב"יהודה ורוזה"

התפריט ארוך ומגוון ולמען האמת - לא הבנתי עם מה מתחילים ומה הן הראשונות. "מה אוכלים אצלכם במערב, אה סליחה! – בצפון?", שאלתי את המלצר.

"אתם אוהבים בשר?", שאל. "נגיד", עניתי. "אתם יכולים להכין לעצמכם או לבקש אותו מוכן", הסביר ולא יסף.

בשר אני מעדיף להכין לעצמי גם בחופש ולכן הלכנו על האפשרות הראשונה, מתפריט הבשר פה שמתומחר לפי משקל. עד שהגיעו הנתחים נשנשנו סלט עדשים פשוט ורענן עם בצל סגול ורוטב עדין וגם מנה של כרובית מטוגנת בפירורי לחם עם איולי ולגמנו בירות בוטיק בכוסות קטנות שהנעימו את זמננו. פתאום, משום מקום, ראינו צלחת חומוס מרשימה שמתקדמת לכיוונם של סועדים בשולחן אחר. ואז כמובן שהזמנו גם. החומוס כאן שונה ומגיע עם מעט נענע קצוצה דקיק וטעים מאד. לידו הגיעו כדורי פלאפל שהיו מעולים ונימוחים, שבתוכם גבינת עיזים - נשמע משונה אבל טעים מאוד.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

עוד בירה - אדלווייס כהה - שוט של מונשיין (וויסקי לא מיושן תוצרת בית - נראה לי שזה תחביב שהולך ומתפשט בקרב מסעדות) ומכסה הברזל שבמרכז השולחן העגול מוסר לאחר כבוד.גחלים לוחשות הונחו, ארובה קטנה הורכבה מעל והבשר הגיע, עם חצי בצל על שיפוד בשמן על מנת למרוח את הרשת.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

הזמנו נתחי אנטרקוט וסינטה של עגלים, פרוסים לא עבה מדי, כך שאתה יכול לצלות אותם דקות ספורות וגם טי בון טלה שהיה הלהיט מבחינתי. לצד כל אלה הגיעו רטבים, צ'יפס בטטה מסולסל דקיק ופריך, פירה חמאתי וסלט ירקות.

לסיכום - חיבבתי את הרעיון, שהיה כה שריר פעם, של ארוחה איטית משותפת כשכל אחד צולה או מחמם את הבשר לפי הקצב שלו ורצונו. היה נחמד ומי שמעוניין בשירות מלא – יכול לבקש שיצלו את הבשר בשבילו.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

פבלובה טובה לקינוח, עוד קפה ודהרנו חזרה הבית. גליל, נעמת לי מאד.

יהודה ורוזה. מושב סג'רה (אילניה. 04-6769159

קציצות לבּה

המרכיבים ל-4-6 סועדים:

1 ק"ג בשר טחון – רצוי מצלעות ושפונדרה בקר

1/2 כפית רוטב צ'ילי חריף

1/2 כפית רוטב וטשיסטר

1 כף מיונז

1 כפית חרדל דיזון גרגרים

מלח ופלפל שחור

5 גבעולי בצל ירוק, קצוצים דק

5 קוביות חמאה בגודל 2X2 ס"מ, קפואות

אופן ההכנה:

1. מערבבים את כל המרכיבים מלבד ההחמאה אבל לא יותר מידי (לא ללוש את התערובת בבקשה). יוצרים
2. 5-6 קציצות שטוחות ומעבירים לקירור של לילה במקרר.
3. מלהיטים מחבת ומשומנת קלות ודוחפים לתוך כל קציצה קוביית חמאה שמסתירים בבשר, כך שלא רואים אותה מבחוץ. אפשר לסדר את צורתה של הקציצה מחדש במידת הצורך.
4. צולים 2 דקות מכל צד ומגישים מייד.
   

הכתב היה אורח חשבון הבנק שלו. לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר

(צילום: shutterstock)