שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אישה מעדי ה' ננטשה - מי יעניק לה גירושים?

    שנה אחרי נישואיהם של בני זוג מהארגון המשיחי עזב הבעל לארה"ב ולא שב. אלא שלעדה אין בישראל בית דין שמוסמך להכריז כי הנישואים הסתיימו

    אישה השייכת לארגון המשיחי עדי י', שננטשה על ידי בעלה לפני כתשע שנים, ביקשה להתגרש ממנו, אבל אז התברר לה שאין גוף שיסיים את הנישואים – סמכות הנתונה לבתי הדין הדתיים. לבסוף הצליחה להיחלץ בעזרתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שלאחר בדיקה מקיפה החליט שבסמכותו להחליט בעניין, וקבע שניתן לראות בעצם נטישת הבעל כהסכמה להליך התרת הנישואין

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    ענייני הנישואים והגירושים בישראל נתונים לסמכותם של בתי הדין הדתיים. לפיכך, על בני זוג יהודים להתגרש בבית הדין הרבני ובני זוג מוסלמים יצטרכו להתגרש בבית הדין השרעי. אלא שלא כל העדות מוכרות בישראל ולא לכולן יש בית דין דתי שיכול לסיים את הנישואים.

     

    המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ביולי 2014. האישה, המשתייכת לעדי י', הגישה תביעה באמצעות עו"ד מירי דדה, ובה ביקשה להתיר את נישואיה מבעלה החי בארה"ב.

     

    בני הזוג נישאו ב-2005 בישראל בטקס שנערך על ידי חבר בארגון המשיחי, שהוסמך לערוך טקסי נישואין לחבריו. לשניים הונפקה תעודת נישואים רשמית והם נרשמו כנשואים במשרד הפנים. לטענת האישה, באוקטובר 2006 נסע בעלה לחו"ל וכחודש לאחר מכן הודיע לה שאינו מתכוון לשוב ארצה.

     

    אף שתביעתה לגירושים, שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, הועברה לבעלה, הוא לא הגיש כתב הגנה מטעמו כך שלא ניתן לדעת מה דעתו על התרת הנישואים ואם הוא מעוניין בה או לא.

     

    סגן נשיא בית המשפט, נפתלי שילה, התלבט כיצד יוכל להתיר את האישה מעגינותה ואם הדבר נמצא בכלל בסמכותו. תחילה הוא ניסה לבדוק אם בני הזוג נחשבים נשואים מבחינת החוק הישראלי. הוא נועץ עם היועץ המשפטי לממשלה, שהשיב כי לדעתו אף שהנישואים נרשמו במשרד הפנים, כלל לא בטוח שהם תקפים במדינת ישראל.

     

    לנוכח תשובה זו פנה השופט לפסקי דין שעסקו בסוגיית הרישום במשרד הפנים, והחליט שבאופן מהותי מדובר בנישואים תקפים ומוכרים בישראל. במצב כזה, קבע השופט שילה, ומאחר שאין בית דין דתי שיכול לסיים את הנישואים, הסמכות להתיר אותם אכן נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית).

     

    אלא שהחוק מונה כמה חלופות להתרת נישואין כאלה, שאף אחת לא חלה במקרה הזה, בין היתר משום שהנתבע לא הגיע למשפט כדי להגן על עצמו ולא הביע את דעתו בכתב הגנה.

     

    ואולם, השופט מצא פתרון לפי פסיקה שניתנה ב-2011, ובה נקבע כי ניתן לראות בעצם נטישת הבעל כהסכמה להליך התרת הנישואים. בהתאם, השופט קבע כי בכך שהבעל אכן נטש את אשתו לפני שנים ארוכות, הוא הסכים למעשה להתרת הנישואים.

     

    משכך החליט סגן הנשיא שילה להתיר את הנישואין והורה על עדכון משרד הפנים בנושא.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים