שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    נהג זוכה מנסיעה בחוף הים: "הלייזר לא קביל"

    פקחים בחוף יבנה השתמשו במד טווח לייזר כדי לקבוע שנהג נסע במרחק של 53 מקו המים. הוגש נגדו כתב אישום, אבל השופט נאלץ לזכות אותו

    החוק הישראלי ממשיך לפגר מאחורי הטכנולוגיה: בית משפט השלום ברמלה זיכה אדם שנסע בניגוד לחוק בחוף ביבנה, בנימוק שמכשיר "מד טווח לייזר", שמדד את המרחק בין מסלול הנסיעה לבין קו המים, אינו קביל. השופט הישאם אבו שחאדה ציין בהחלטתו כי לעיתים המחוקק איננו מספיק לתפוס את "הקרון הדוהר" של ההתפתחויות הטכנולוגיות.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הנאשם נסע בחוף עם טנדר שאליו רתומה עגלה ואופנוע ים. בישראל אסור לנהוג במרחק פחות מ-100 מטר מקו המים, ובחוף אכן היו שלטים שציינו זאת. לפיכך הוגש נגד הנהג כתב אישום.

     

    המדינה התבססה על עדויות של פקחי רשות הטבע והגנים. לדבריהם, לא ניתן היה לצלם את כלי הרכב יחד עם הרקע של הים מאחר שהיה בנסיעה, אבל מיד לאחר שעזב את המקום ניגש אחד הפקחים לעקבות הצמיגים שהותיר בחולות, וביצע מדידה של המרחק באמצעות מד טווח לייזר (מט"ל) שהראה כי המרחק הוא 53 מטר.

     

    הנהג טען מנגד שעל פי מדידה שעשה בעצמו באמצעות גלגלת של מטר רץ, מדובר במרחק של יותר מ-200 מטר.

     

    השופט אבו שחאדה אמנם דחה את מדידתו של הנהג וקיבל את טענת הפקחים, אבל קבע שלדעתו המדינה לא הצליחה להוכיח נתון זה מעבר לכל ספק סביר.

     

    השימוש במט"ל לא הוסדר בחוק או בתקנות, הסביר השופט, ובתוך כך ציין כי לעיתים המחוקק איננו מספיק לתפוס את "קרון הדוהר" של ההתפתחויות הטכנולוגיות, ואת החלל ממלאת הפסיקה.

     

    השופט פירט את הכללים לצורך קביעת ממצאים בעזרת שימוש במכשירים חדישים, והבהיר כי תיאוריה מדעית חדשה נדרשת לעבור "מבחני אש" בטרם יכירו בה בתי המשפט כראיה קבילה.

     

    השופט אבו שחאדה הוסיף כי במקרה הזה לא הובאו ראיות בדבר מידת המקובלוּת של המט"ל בקרב הקהילה המדעית בתחום המדידה: האם עבר ביקורת כמו שצריך? מה שיעור הטעות שלו? והאם ניתן להפריכה בראיות סותרות?

     

    בנוסף לכך לא הוכח כי המט"ל הספציפי היה תקין, ולא ברור אם המפקחים הפעילו אותו בצורה נכונה. לפיכך נקבע שלא ניתן לבדוק אם הנתון שהתקבל מהמט"ל עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה, ולכן הראייה היא בלתי קבילה.

     

    • לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המאשימה: עו"ד יאיר הלר
    • ב"כ הנאשם: לא צוין
    • עו"ד דרור שוסהיים עוסק בדיני תעבורה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים