שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יום הבחירות: מתי אפשר לחייב אתכם לעבוד?
    מי נדרש על פי חוק לעבוד ביום הבחירות ומי זכאי ליום חופש? מה עושים אם דורשים מכם להתייצב בעבודה על אף שאינכם חייבים ומה לגבי הורים לילדים? מה השכר שאמורים לקבל על עבודה ביום זה ואיך תתמודדו עם הפרת הזכויות שלכם? שאלות ותשובות

    יום הבחירות לכנסת ה-20, שיצוין השבוע, יאפשר לרבים ליהנות ולבלות באתרי הבילויים והקניות - אך גם לא מעט עובדים ילכו להצביע ומשם ימהרו לעבודה. בפועל, עבודה ביום זה מאופיינת בלא מעט תלונות מצד עובדים, כמו חיוב לעבוד ביום השבתון - גם אם מקום העבודה אינו כלול ברשימת המקומות שאמורים לפעול כרגיל, אי קבלת שכר ראוי - ואפילו שכר בכלל, או אי מתן אפשרות להצביע.

     

     

    כך למשל אירע לאייל (שם בדוי), שנתקל בהצעת עבודה ליום הבחירות וחשב שנפל על הזדמנות פז - עד שגילה מה התשלום. "נעניתי למודעה ברשת בנוגע לעבודה כסוקר שטח ביום הבחירות, אך מסרו לי שהתשלום הוא 26 לשעה", הוא מספר, "ידוע לי שהתשלום על עבודה ביום הבחירות עומדת על 200% אז החלטתי לוותר, זה ניצול ציני של העובדים".

     

    מי בחופש, מי בעבודה?

    יום הבחירות בישראל נחשב ליום שבתון, בו המעסיק אינו יכול לחייב את עובדיו להגיע לעבודה בלי לנכות להם יום חופש - למעט שורה של שירותים ציבוריים שנקבעו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. עם זאת, אין מניעה להגיע להסכמה מול המעסיק על עבודה ביום זה, במידה שהעובד מעוניין בכך מרצונו החופשי. שעות השבתון, על פי משרד הכלכלה, הן בשעות פתיחת הקלפיות (7:00-22:00). 

      

    בין השירותים שממשיכים את פעילותם, כלולים תחבורה, חניונים ותחנות דלק, כוחות הביטחון וההצלה, מסעדות, קיוסקים ומלונאות, מפעלים בעלי תהליך ייצור רציף, שירותי תקשורת, מפעלי מים וחשמל, תיאטראות ובתי קולנוע, וכלי התקשורת, עובדי ועדת הבחירות ונותני השירות שלה, עובדי המפלגות לצרכי יום הבחירות בלבד, שירותי הובלת מזון עד 11:00, חנויות מזון עד 12:00, ושירותים דוגמת בתי חולים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות. בכל מקרה יש לתת לעובדים אפשרות להצביע ביום העבודה. 

     

    הפרות נפוצות

    שרון הורנשטיין, עורך אתר יחסי העבודה "כל זכות", מפרט כי חלק ניכר מההפרות מופנות כלפי עובדים המועסקים באופן זמני וחד-יומי ביום הבחירות עצמו, חלק ניכר מהם הם בני נוער ועובדי קבלן. אלו כלולים עובדים המועסקים עבור המפלגות, בהם משקיף בקלפי, חלוקת פליירים, והמרצת מצביעים טלפונית ובשטח, וכן עובדי ועדת הבחירות כמו מזכירים, משקיפים ושומרי קלפיות. ההפרות הבולטות כוללות לדבריו בעיקר, אי תשלום שכר מינימום ולא בשיעור כפול, בהן אי הוצאת תלושי שכר, ואף הלנת שכר או אי תשלום שכר כלל.

     

    אז האם עובדים שנמצאים ביום שבתון זכאים לשכר ומה השכר שמגיע למי שעובדים ביום הבחירות? אילו אפשרויות עומדות בפני הורים לילדים שהמסגרות שלהם סגורות? מה ניתן לעשות אם המעסיק מחייב אתכם לעבוד - אף שמקום העבודה לא כלול ברשימת ועדת הבחירות - וכיצד מתמודדים עם הפרות נוספות?

     

    לפניכם שאלות ותשובות שגיבשנו בנושא עבודה לקראת הבחירות, בסיוע ציון והורנשטיין, וכן דגנית לפידור זינגר - מומחית בדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', שחר הופמן - שותף מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד בן ארי פיש סבן, וכן הנחיות שפרסם הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה (התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי).

     

    עבודה ביום הבחירות

    המעסיק דורש שאעבוד ביום הבחירות. האם הוא יכול לפטר אותי אם אסרב?

     

    אם מדובר במקום עבודה שאינו כלול ברשימה שנקבע על ידי ועדת הבחירות - לא ניתן לחייב עובד לעבוד ביום הבחירות ולנקוט כלפיו בסנקציות, כמו פיטורים. הופמן מחדד כי ניתן אף להגיש תלונה למשרד הכלכלה ותביעה לבית-הדין לעבודה.

     

    המעסיק לא משאיר לנו מספיק זמן כדי לצאת להצביע. מה עושים?

     

    הופמן משיב כי "מאחר שזכות הבחירה היא זכות יסוד חוקתית - מעסיק שלא מאפשר לעובד להצביע - כולל מתן מספיק זמן להגיע אל הקלפי שלו - עובר על החוק ועובד שיתפטר בעקבות זאת יוכל לזכות בפיצויי פיטורין". 

     

    אני הורה לילדים ומקום העבודה שלי פועל כסדרו ביום הבחירות, אבל המשפחתון סגור. מה עושים?  

     

    לפידור משיבה כי במקרה זה, אין הרבה מה לעשות - ההורים יאלצו לממן מכיסם את הוצאות המטפלת או להשגיח עליו. 

     

    אני מועסק בחברת שליחויות, העובדת עם מסעדות. האם ניתן לחייב אותי לעבוד ביום זה?

     

    לפידור משיבה כי במידה שמדובר בהעסקה על ידי חברה חיצונית שאינה מנויה ברשימה שנקבעה על ידי ועדת הבחירות - לא ניתן לחייב את העובדים להתייצב לעבודה.

     

    שכר עבודה

    מה השכר המגיע לעובדים שנמצאים ביום חופש?

     

    עו"ד מרי ציון, שותפה במשרד עורכי דין ברנע ושות' ומתמחה בדיני עבודה, מסבירה כי עובדים שנמצאים ביום שבתון זכאים לשכר הרגיל שהיו משתכרים אילולא היו בשבתון, בתנאי שהם מועסקים ‎14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות כולל ימי מנוחה שבועיים, או מועסקים בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות ‎14 ימים מתוך החודשיים שלפני יום הבחירות.

     

    מה השכר המגיע לעובדים שמגיעים לעבודה?

     

    ציון מבהירה כי החוק אינו מתייחס לסוגיית תשלום שכר לעובדים שעובדים ביום הבחירות לכנסת. עם זאת, פסיקת בית הדין לעבודה ונוהג שהשתרש בין ההסתדרות למעסיקים קובעים שכר בשיעור 200% ולחילופין - שכר רגיל ובנוסף תוספת של יום חופשה למכסת ימי החופשה הצבורים. כלומר לפחות כפול משכר מינימום לשעה.

     

    אם עובד שאינו מחויב לעבוד ביום הבחירות הגיע עם מעסיקו להסכם לפיו יגיע לעבודה במהלך השבתון - אפשר להסכים על תגמול גבוה יותר.

     

    מה השכר שמגיע לעובדים המועסקים בעבודה חד-יומית ביום הבחירות?

     

    הורנשטיין משיב כי השכר למי שמועסק באופן חד פעמי ביום הבחירות עומד על לפחות פי 2 משכר המינימום ובנוסף מגיעה להם תמורת חופשה שנתית בסך 4% מהשכר. שיעור מס הכנסה שינוכה ממשכורתם הוא 25% (למעט בני נוער). העובדים זכאים לקבל מהמעסיק תלוש שכר המפרט את רכיבי השכר שקיבלו. במידה שהמעסיק מפר את חובותיו כלפי העובד ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה.

     

    מה ניתן לעשות אם המעסיק לא ישלם את השכר בזמן?

     

    "עובדים אמורים לקבל את השכר בתחילת החודש העוקב לביצוע העבודה, כאשר החל מה-10 לחודש מדובר בהלנת שכר", משיב הורנשטיין. "במקרים רבים אנחנו עדים לעובדים שמחכים חודשים ארוכים לשכר וחלקם אף לא מקבלים אותו כלל". באתר ריכזו רשימה של ארגונים אליהם ניתן לפנות במקרה של הלנת שכר או אי תשלום, שאף יכולים לסייע ולהגיש עתירות במקרה הצורך. לרשימה לחצו כאן .

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האם המעסיק יכול לשלם פחות מ-200% על עבודה ביום הבחירות?

     

    לפידור סבורה שלא. "נוהג הינו פועל יוצא ממציאות מסוימת במקום העבודה שאינה מעוגנת בדרך כלל בהסדרים בכתב, אך שהפסיקה הכירה בו כמקור לקיומן של זכויות במשפט העבודה", היא מסבירה. "כך גם ביחס לנוהג שהשתרש על פיו משלמים המעסיקים שכר בשיעור 200% או לחילופין שכר רגיל ובנוסף שעות חופשה חלף שעות העבודה בפועל ביום הבחירות. כמו כן, פרשנות שניתנה בעבר על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וכן פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה גם קבעו שיש לשלם שכר כאמור".

     

    מנגד, הופמן מסייג כי העניין מוסדר רק בשירות המדינה, בהוראה כתובה לפיה עובד המועסק ביום הבחירות זכאי לקבל חופשה של שעה תמורת כל שעה שהועסק במהלך יום הבחירות. בשאר המקרים, פסיקת בתי הדין לעבודה בשאלת גובה הפיצוי על עבודה ביום הבחירות אינה חד משמעית לדבריו.

     

    "במספר פסקי דין נקבע כי הזכות הקנויה על פי חוק היא הזכות לשבות מעבודה ולכן אם העובד עבד, ולא מאונס, הוא אינו זכאי לפיצוי כלשהו", הוא מסביר. "עם זאת, הגישה המקובלת היא כי עובד המועסק ביום הבחירות, זכאי לתוספת שכר בגובה שלא יפחת מגמול המשולם בגין עבודה במנוחה השבועית. בחלק מפסקי הדין הועמד גמול מיוחד זה על תוספת של 50% לשכר ובאחרים נקבעה תוספת של 100%". 

     

    המעסיק מסרב לשלם שכר כפול על עבודה ביום הבחירות. מה אפשר לעשות?

     

    ניתן לפנות לבית הדין כדי לחייב את המעסיק לשלם את ההפרש, לאחר שמתריעים בפניו על כוונתו ואפשר לו לתקן את העוול. עם זאת לפידור ממליצה לשקול זאת בכובד ראש, לאור הטרחה שכרוכה בהגשת תביעה, סכום הכסף היחסית נמוך שצפוי להתקבל והשפעת המהלך על יחסי העבודה עם המעסיק.

     

    בנוסף, יכול העובד לפנות למשרד הכלכלה בתלונה - שיקבעו האם מדובר על הפרה שמהווה משום עבירה שמצדיקה הגשת כתב אישום.   

       

    האם עבודה מהשעה 23:00 בלילה בליל הבחירות מזכה בשכר כפול?

     

    לא - מאחר שזמן השבתון נחשב לזמן ההצבעה.  

     

    עובדים בחו"ל

    לפידור מציינת כי לא קיימת אפשרות להצביע בחו"ל לעובדים שאינם נמנים על רשימה מצומצמת של מחזיקי תפקידים ובכללם ימאים ודיפלומטים. היא מוסיפה, כי מאחר שיום השבתון חל רק על עובדים בישראל - עובדים שאינם שוהים בארץ ביום הבחירות לא זכאים לתשלום כפול על עבודתם ומקבלים שכר שזהה בגובהו לכל יום עבודה אחר.

     

    עובדים זרים

    האם גם עובדים שאינם בעלי זכות הצבעה זכאים ליום שבתון, למשל מבקשי המקלט?

      

    "החוק אינו מסייג את הזכות ליום שבתון או תשלום בגינו רק לאזרחי ישראל או בעלי זכות ההצבעה", משיבה ציון. "לפיכך, הזכות לתשלום שכר ביום הבחירות נתונה לכל עובד במשק, בתנאי שעבד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, כולל עובדים זרים או עובדים שאינם תשובי ישראל". 

     

    בקו לעובד מדגישים כי "מעצם הגדרת יום הבחירות כיום שבתון נגזר כי כלל העובדים, ללא הבחנה בין בעלי זכות בחירות לבין אלו שאינם זכאים לבחור, זכאים ביום זה לתנאים מיוחדים במידה שהועסקו באותו מקום העבודה במשך למעלה מ-14 ימים. כך למשל נקבע בעבר ביחס להעסקת בני נוער ביום הבחירות. למרות שבני נוער אינם זכאים לבחור, אלו העומדים בתנאי החוק של העסקה של 14 יום מינימום - חלה על מעסיקיהם חובה לתת להם שבתון או לשלם להם שכר בגובה 200% בעבור עבודה ביום הבחירות.

     

    "בהתאם להנחיות הממונה על זכויות עובדים זרים, כלל זה חל גם באשר לעובדים שאינם ישראלים. כך למשל, עובדת סיעוד המועסקת ביום הבחירות כרגיל ומבקש מקלט אשר יועסק ביום הבחירות (בענף המסעדנות לדוגמה) - יהיו זכאים לשכר בגובה 200% בעבור עבודתם ביום זה, או ליום שבתון".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים