'יסתדרו בלי הקול שלי'. הישראלים שלא יבחרו

בישראל חיים כ-5.3 מיליון בעלי זכות בחירה, אך לא כולם יגיעו מחר (יום ג') לקלפי. אם מתוך ייאוש או בשל אילוצים טכניים, מאות אלפי ישראלים לא יממשו את זכותם הדמוקרטית. בבחירות הקודמות ב-2013 שיעור ההצבעה עמד על 67.7%, ולפי נתוני מכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" 14% מהישראלים לא מתכוונים להצביע. חלקם יבלו את יום הבחירות דווקא בחוץ לארץ. כמה מהם תירצו זאת בכך שקנו את כרטיס הטיסה לפני זמן רב, אבל יש גם מי שאמר: "יסתדרו בלי הקול שלי". שוחחנו עם כמה מהם בנתב"ג.

בחירות 2015 - כתבות נוספות

קול מחו"ל: ישראלים חוזרים כדי להצביע

עדיין מתלבטים: מי יזכה במנדטים שלהם?

הסעה לקלפי? שאלות ותשובות לבחירות 

"יש תחושת גועל מהמערכת", מסביר ראובן לב ארי, 45, נשוי ואב לחמישה מתל אביב. הוא יישאר בארץ, אבל לא יגיע לקלפי. "שנים הרגשתי כמו משתתף בהצגה שבה אתה רואה את המועמדים שלך פעם אחר פעם מפרים הבטחות. זו תחושת אין תקווה שבה הנבחרים נמצאים שם רק בשביל לסדר לעצמם את החיים. בבחירות הקודמות הצבעתי, אבל בכל מקרה אני בטוח שהכול מכור מראש". בן ארי ינצל את יום החופש ל"שלווה מוחלטת, יום איכות עם הילדים. נעשה יום כיף ואלך לים עם המשפחה".

ראובן לב ארי: "הרגשתי כמו בהצגה"

חיים יטיב, בן 40 מהדרום, לקח את עניין ההימנעות ברצינות ופתח עמוד פייסבוק בשם "מחרימים את הבחירות". לדבריו, הוא לא יגיע לקלפי משום ש"שיטת הממשל והבחירות רקובה. מרמים את הבוחר והוא הופך לבן ערובה לארבע שנים וחוזר חלילה. צריכים להעתיק אחד לאחד את שיטת הממשל של שוויץ לישראל באמצעות חלוקה לקנטונים עצמאיים ובחירה ישירה על כל נושא עקרוני".

מה יעשה ביום הבחירות? "אבלה בחו"ל בנעימים. רכשתי כרטיס טיסה לפני כחודשיים ואטייל בגרמניה, בצרפת ובעוד מדינות. אחזור ארצה לקראת פסח".

חיים יטיב: "השיטה רקובה"

מי שהתייאשה מהמערכת כבר בגיל צעיר היא משי, סטודנטית למשחק בת 23 מתל אביב, שככל הנראה תבלה מחר בים. "המצב מייאש", היא מסבירה. "נראה לי שכל ההתנהלות של מערכת הבחירות הכללית נראית הזויה. לא הגיוני שמפלגות משווקות את עצמן על ידי סיסמאות שבהן הן אומרות 'רק לא הוא'.

"אני מרגישה שלא משנה מה יהיה, המצב לא ישתנה הרבה. עם כל האופטימיות, יש מצב של תקיעות, במובן הזה שאני לא יודעת כמה ישנה מי יהיה בראש. אני משלמת שכירות בת"א ואני סטודנטית ומנסה לעבוד תוך כדי וזה לא מתאפשר. קשה לי להאמין שיהיה פוליטיקאי שיספק פתרון לבעיית יוקר השכירות ושיביא למצב שבו בעל הבית שלי יוריד לי את השכירות ב-1,000 שקל".

אילנה, בת 55 מהדרום, הצביעה בבחירות הקודמות, אך כעת היא מגדירה את עצמה "הומלס פוליטי". "לאחר שנים של מערכות בחירות פיצחתי את השיטה", אומרת אילנה. "אין ימין ואין שמאל באמת. אין קשר בין האידיאולוגיה האישית לבין מי שמתיימר לייצג אותה. הפוליטיקאים משתמשים בנושא מסוים שהופך להיות השלב בסולם שעליו הוא מטפס. אין לי שום כוונה לתת ייפוי כוח לאף פוליטיקאי להשתמש בשמי כדי לעלות בסולם ולעשות כרצונו. הציבור הפך לחיילי בדיל של מועמדים, של להטוטני צמרת בנאומים".

ביום הבחירות אילנה מתכוונת לנוח ולא לעשות שום דבר רציני. "אשאר בבית", היא אומרת. "אין לי שום כוונה לצאת לטיולים, זה בעיניי אבסורד שהפכו את היום הזה ליום חג. אשמח לשחרר את הקול שלי סוף סוף מהכלא שבו היה שנים".

גיא רוטנברג, 36, במקור מאשקלון, מתגורר ב-11 השנים האחרונות בבריסבן שבאוסטרליה שם הוא עובד כמתכנת. "בעבר ניסיתי לטוס לארץ בתקופת הבחירות כדי להשתתף", הוא נזכר, "אבל לטוס מאוסטרליה זה מאוד יקר ונראה לי מוגזם לטוס רק בשביל להצביע. לדעתי זה בסדר שאי אפשר להצביע מחו"ל, זו תהיה טעות אם מיליוני יהודים יוכלו להשפיע על מה שקורה במדינה מבחינה ביטחונית כשהם או בני משפחותיהם לא צריכים לשלם את המחיר שעלול להיות לזה".

גיא רוטנברג

ישראלי נוסף ששוהה באוסטרליה הוא זוהר דרומי, בן 40 מחדרה, שלומד לתואר שני ביחסים בינלאומיים. "כסטודנט זר אני מחויב בנוכחות", הוא מסביר, "עמדתי לגבי אי מתן אפשרות לישראלים בחו"ל להצביע תלויה בבחירה שהישראלי הספציפי עשה. אם לישראלי יש אזרחות זרה במדינה שבה הוא נמצא, אין היגיון שיצביע. אם זה אזרח ישראלי ללא אזרחות זרה, יש היגיון בהצבעה.