בגלל ילדים: 3.5 שנים בכלא לנהג שפגע וברח

בני הזוג חיים ואיילת אלון פגעו ברוכב האופניים מיכאל מירלשוילי ז"ל בדרום ונמלטו מהמקום. השופט הקל בעונשם כדי לא למזער את הנזק ל-4 ילדיהם

עו"ד אביעד רייפרפורסם: 18.03.15 , 20:25

כמעט שלוש שנים אחרי תאונת הפגע וברח הקטלנית שבה נהרג רוכב האופניים מיכאל מירלשוילי, גזר לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע 3.5 שנות מאסר בפועל על הנהג חיים אלון, ואילו אשתו איילת שהייתה עמו במכונית נידונה לשישה חודשי עבודות שירות. השופט נתן זלוצ'ובר קבע שהעבירה שביצעו היא בלתי מוסרית בכל קנה מידה, אך הוא התחשב בעובדה שהם הורים לארבעה ילדים ולכן העונש קל יחסית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התאונה התרחשה באחד מלילות מאי 2012, בעת שמירלשוילי ז"ל רכב בכביש 25 מנתיבות לבאר שבע. אחרי הפגיעה המשיכו בני הזוג אלון לביתם, ומירלשוילי, שנפצע קשה, מת בהמשך מפצעיו.

גזר דין

4 שנות מאסר לנהג שפצע אישה בפגע וברח

עו"ד ערן בן עמי

אב נקרא להרגיע את בנו הסובל מפיגור שלקה בהתקף אלימות. בסערת הנפש הוא שתה אלכוהול ועלה על ההגה. זה הסתיים באופן טרגי

4 שנות מאסר לנהג שפצע אישה בפגע וברח

שלמחרת התקשר אלון לחברת הביטוח ולמוסך וסיפר כי פגע בגמל בעת שנסע בכביש אחר ובמועד אחר. רק יותר מחודש לאחר מכן נתפסו בני הזוג והוגש נגדם כתב אישום. במהלך המשפט דבקו השניים בגרסתם השקרית, אך היא נדחתה: אלון הורשע בהפקרה לאחר פגיעה ושיבוש מהלכי משפט, ואשתו הורשעה בעבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה.

בטיעונים לעונש ציינה המדינה כי לנאשם ארבע הרשעות תעבורה קודמות. היא הדגישה את חומרת מעשיו, המלמדים על זילות בחוק ובחיי אדם ודרשה תגובה עונשית קשה שתשקף את הסלידה החברתית ממעשיו.

המדינה הזכירה שהנאשם העדיף את האינטרס האישי שלו על פני האפשרות להציל את חיי המנוח, וכך גם הנאשמת – שלא דיווחה לכוחות ההצלה על הפגיעה. יתרה מזו, בני הזוג אלון לא הביעו חרטה ולא הסגירו את עצמם, ואף ניסו לתקן את הרכב ולטשטש עקבותיהם.

המדינה ציינה כי מאז 2011 הוחמר העונש המקסימלי על הפקרה לאחר פגיעה שגרמה לחבלה חמורה או למוות, והועמד על 14 שנות מאסר לנהג ומחצית לנוסע שלא דיווח. לפיכך, המדינה ביקשה לגזור על אלון בין 4 ל-9 שנות מאסר בפועל ועל אשתו בין שנה ל-3 שנים, בנוסף לפסילת רישיונם.

הנאשמים טענו מנגד כי לא נמצאו אחראים לעצם קרות התאונה, והפקירו את המנוח מתוך לחץ וחוסר שיקול דעת.

בא כוחם ציין כי העבירה בוצעה כחצי שנה בלבד לאחר תיקון פקודת התעבורה, והזכיר שהיו מקרים חמורים מזה שבהם הושתו עונשים קלים יותר של חודשי מאסר בודדים. גם העבירה שבה הורשעה הנאשמת, טען, נחקקה לראשונה כחצי שנה לפני התאונה. לדבריו, יש גם להתחשב בכך שהטלת האחריות על הנוסע היא עבירה חדשה.

שירות המבחן העריך כי אלון הוא אדם נורמטיבי שביצע את העבירה בשעת לחץ. בהתחשב בנסיבות, ובין היתר בכך שלבני הזוג ארבעה ילדים קטינים, המליץ שירות המבחן להטיל עליו עבודות שירות, ועל אשתו 200 שעות שירות לציבור.

השופט זלוצ'ובר כתב בגזר הדין: "הותרת אדם פגוע להתבוסס בדמו היא בלתי מוסרית בכל קנה מידה. החובה להושיט עזרה לאדם שנפגע עומדת בבסיסה של חברה מתוקנת".

הוא הוסיף, כי תיקון פקודת התעבורה באופן שמטיל על הנוסע חובה אקטיבית והחמרת הענישה משקפים את הנורמה המוסרית והניסיון למנוע מנהגים המעורבים בתאונות לחמוק מאחריות.

עם זאת התחשב השופט בהמלצת שירות המבחן להימנע מפגיעה אנושה בילדי הנאשמים, והחליט לגזור על אלון 3.5 שנות מאסר בפועל ופסילת רישיון למשך 8 שנים. על רעייתו נגזרו 6 חודשי עבודות שירות בלבד. כמו כן, הנאשמים חויבו לפצות את משפחת המנוח ב-30 אלף שקל.