הרכבת הממשלה: איך ישפיע הפער בין המפלגות?
בגוש המרכז-שמאל מעריכים שיש 5-3 מנדטים של "מתלבטים". ניצחון דחוק של מנדט או שניים למחנה הציוני לא יספיקו להקמת קואליציה בראשות הרצוג. אך אם יעמוד הפער על 4-3 מנדטים, יש הטוענים שנתניהו יאבד את השלטון
ימין או שמאל, בנימין נתניהו או יצחק הרצוג, מלאכת הרכבת הממשלה תהיה משימה קשה ובנסיבות מסוימות אף קשה מאוד. סגירת הקלפיות לא בהכרח תבשר על המנצח הגדול של מערכת הבחירות. ייתכן שיעברו ימים ארוכים עד שיתברר לאן הרוח נושבת.
יחד עם זאת, פרסום תוצאות ראשוניות יספק את המגמה, או יצביע על המפלגות שהשיגו את נתוני הפתיחה הטובים ביותר לקראת המו"מ הקואליציוני וגם את אלה שאכזבו.
אחת השאלות המרכזיות שיעלו עם סיום ספירת הקולות תהיה שאלת הפער בין שתי המפלגות הגדולות. בכל הנוגע למחנה הציוני, ניצחון דחוק של מנדט אחד או שניים לא יספיק להקמת קואליציה של היו"ר יצחק הרצוג. אם יעמוד הפער על שלושה-ארבעה מנדטים, במערכת הפוליטית יש הטוענים שהדבר עלול לסכן את הליכוד ולגרום לנתניהו לאבד את השלטון. בנוסף, עשוי הפער להוות פקטור בכל הנוגע להחלטת נשיא המדינה ראובן ריבלין להעניק את המנדט למי מהמפלגות שהשיגו פער גדול יותר.
שאלה מרכזית נוספת שתעלה עם פרסום התוצאות היא שאלת המספרים בגושים. האם הרצוג לדוגמה, שהוביל לאורך כל מערכת הבחירות בסקרים, יצליח לגייס סביבו יותר מ-60 מנדטים? בגוש המרכז-שמאל מעריכים שישנם בין שלושה לחמישה מנדטים של מי שמוגדרים "מתלבטים". חלק גדול מהם הצביע במערכת הבחירות הקודמת רק ברגע האחרון וברובו עבור יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שעד היום לא הזדהה למעשה כימין או שמאל. בשל כך עולה השאלה אם אותם מתלבטים יחזקו לבסוף את גוש הימין או גוש השמאל.
יחד עם זאת, ובעוד בגוש הימני המספרים די ברורים בסוגיית הרכבת הממשלה, לא ניתן בשלב זה להעריך כמה מנדטים אפשר לזקוף עבור גוש המרכז. התוצאה של המחנה הציוני, יש עתיד וכולנו של כחלון היא משמעותית בשאלה הזאת.
מי תהיה הרשימה השלישית בגודלה?
העלאת אחוז החסימה בבחירות הללו תקשה על המפלגות הקטנות להיכנס לכנסת. חוק המשילות שקידמו ישראל ביתנו ויש עתיד הציב את אחוז החסימה על 3.25, ארבעה מנדטים. שתי מפלגות נלחמות בתחתית וינסו להתגבר על אחוז החסימה הגבוה - מפלגת יחד בראשות אלי ישי ומפלגת מרצ בראשות זהבה גלאון. כל תנודה של מצביעי ימין או שמאל למפלגות הגדולות בשל המצב הצמוד עשויה להיות דרמטית עבורן.
העלאת אחוז החסימה הובילה לאיחוד הסיעות הערביות, שחששו להישאר מחוץ לכנסת. כך הפכו ממפלגות קטנות, שקולן בקושי נשמע, לרשימה אחת בולטת שעשויה להיות שלישית בגודלה. לצד זה נרשמו גם לא מעט חסרונות כגון אווירה רדומה ברחוב הערבי וחשש מאדישות של הציבור שלא יגיע להצביע.
אחוזי ההצבעה עשויים להיות משמעותיים בכל הנוגע להקמת "גוש חוסם" וגם למצב שבו הרשימה מתפרקת למפלגות המקוריות לאחר הבחירות. אז גם ההמלצה בפני הנשיא תהפוך להיות פרטנית, ולא כגוש אחד.
בבחירות הקודמות עמדו אחוזי ההצבעה על 67.8, נתונים נמוכים ביחס למערכות בחירות קודמות שמעידות בעיקר על יאוש ואדישות של הציבור. נשאלת השאלה אם העובדה שהקרב על ראשות הממשלה פתוח, תוציא יותר בוחרים להצביע וכך גם תעלה את אחוזי ההצבעה. העובדה שהבחירות לא הוכרעו ואין מועמד בולט בעת פתיחת ההצבעה להרכיב את הממשלה עשויה ליצור בציבור את התחושה שכל קול משפיע.
לפנייה לכתב/ת 
