שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    השכבות החלשות עם הליכוד: "לא מחלו לשמאל"
    שכונת התקווה העניקה ניצחון מוחץ לליכוד לעומת רמת אביב, שם נתנו ניצחון להרצוג. בקטמונים בירושלים הצביעו נתניהו ובעין כרם המבוססת הלכו שמאלה. הפערים בחברה באו לידי ביטוי בהצבעה גם בחיפה ובפתח תקווה. פרופ' סמי סמוחה: "המזרחים זוכרים את מה שהיה בשנות ה-50'"
    הפערים בחברה היו במרכז מערכת הבחירות הנוכחית לפחות מבחינת מפלגות השמאל-מרכז: השוואה בין שכונות שנחשבות יוקרתיות לבין שכונות חלשות באותה העיר מצביעה על פערים גדולים בדפוסי ההצבעה. בשכונות המבוססות בחרו לתת את קולם לגוש השמאל, ואילו בשכונות המדשדשות העניקו את קולם לגוש הימין.

     

    למשל, בתל אביב הצביעו בשכונת התקווה לא פחות מ-39% לבנימין נתניהו ולליכוד והעניקו להם ניצחון מוחץ. רק 9% הצביעו עבור המחנה הציוני. מנגד, ברמת אביב העשירה הנתונים היו הפוכים - 43% להרצוג לעומת 14% לנתניהו.


    הנתונים דומים גם בירושלים. בשכונת הקטמונים עם בנייני הרכבת הצביעו 41% עבור הליכוד ורק 9% למחנה הציוני, בעין כרם עם הבתים הפרטיים והגינות הצביעו 28% למחנה הציוני וגם מרצ זכתה להצבעה אוהדת עם 20%.

     

    עו"ד יובל אלבשן, דיקן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, מסביר כי אצל האוכלוסיות העניות הבחירה במפלגה היא תרבותית. "כמו שאתה לא משנה קבוצת כדורגל כך אתה לא משנה מפלגה", הסביר אלבשן. "לצאת ולהחליף מפלגה זה לאבד משהו מהזהות שלך ולכן לאנשים קשה לעזוב את הליכוד כמו שקשה לעזוב את מרצ".

     

    לדברי אלבשן, "הימין יצר לאורך השנים קשר בין לאומיות, עוני והצבעה לימין. הדבר היחיד שמבחין את העני היהודי לזה שאינו יהודי - זה היותו יהודי. זה נכון לעני מדרום תל אביב לעומת העובד הזר שגר לידו, זה נכון לגבי העני מאופקים לעומת העני ברהט שגר לידו. שניהם מנוצלים ועניים ואין להם ממש עתיד, אבל לאחד יש את המזוזה וזה נותן לו יתרון במדינה. לכן, במקומות האלה שנחשבים לקורבנות והכי 'נדפקו' על ידי נתניהו, דווקא שם היהדות היא היתרון היחידי שיש להם".

     

    אלבשן מסביר כי היחידים שידעו להשתמש בזה היה הימין ובעיקר הליכוד. "החל מבגין בנאומו המפורסם על יהודים וכן ביבי שמדבר על הערבים בקלפיות. לאנשים מהשכבות החלשות, הדבר היחיד שיש זה להיות יהודי. השמאל לאורך השנים לא השכיל להתחבר לסנטימנט היהודי הזה. הוא בז לו. כשיאיר גרבוז דיבר על מנשקי המזוזות מחאו לו כפיים במקום להבין שזה הדבר היחיד שמבחין בין העני היהודי לבין העני הערבי או המסתנן וכשאתה לא מחבק אותו, אל תתפלא שהקולות הלכו לימין".

     

    "המזרחים שומרים טינה לשמאל"

    לא רק בתל אביב בירושלים ההשוואה הזאת מקבלת משנה תוקף. בשכונת דניה היוקרתית בחיפה הלכו 45% מהקולות למחנה הציוני לעומת 17% לליכוד. מנגד, בשכונת התחתית נווה דוד 40% מהקולות הלכו לליכוד (9% למחנה הציוני).

     

    בבאר שבע דווקא הצביעו בעד הליכוד גם בשכונה המבוססת וגם בשכונת העוני. ברמות היוקרתית הצביעו 38% לליכוד ובשכונה ד' הצביעו 37%. ההפרשים כאן באים לידי ביטוי כשבשכונה הפחות מבוססת הצביעו 8% אמת ו-17% נתנו את קולם לישראל ביתנו. בשכונת רמות, המחנה הציוני זכתה למספר קולות כפול.

    מזרחים מצביעי ליכוד עברו לכחלון (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    מזרחים מצביעי ליכוד עברו לכחלון(צילום: ג'ורג' גינסברג)

     

     

    בשכונת הוילות היוקרתית נווה עוז בפתח תקווה הוענקו 32% מהקולות למחנה הציוני ועוד 5% למרצ. יש עתיד זכתה שם ל-20% מהקולות. מנגד, בשכונת עמישב, שמצבה הסוציו-אקונומי ירוד ושהחלה את דרכה כמעברה, רק 5% מהקולות הלכו למחנה הציוני. הליכוד רשם ניצחון מוחץ עם 37% מהקולות ועוד 8% העניקו את קולם לליברמן.

     

    בראשון לציון, בשכונה הנחשלת רמת אליהו, שמו מחצית מהמצביעים פתק מחל בקלפי ורק 9% שמו אמת. מנגד בשכונת חתני פרס נובל הליכוד (29%) והמחנה הציוני (27%) קיבלו מספר קולות די דומה. כולנו של משה כחלון עם 11% בשתי השכונות.

     

    פרופסור סמי סמוחה, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי הבסיס החברתי של המפלגות בארץ הוא מעמדי-עדתי. "המחנה הציוני הוא המשכה של מפלגת העבודה, שהמצביעים שלה ברובם אשכנזים-ותיקים מהמעמד הבינוני ומעלה, ואלו גם מרבית מצביעי לפיד", מסביר סמוחה. "מנגד, בימין יש רוב מזרחי. מדובר באותן שכבות נמוכות שגרות בפריפריה הגיאוגרפית, אבל גם בפריפריה של הערים (שכונת התקווה, גבעת אולגה, אור עקיבא)", הוסיף סמוחה. הוא ציין כי רוב המנדטים של כולנו בראשות משה כחלון הגיעו ממזרחים משכבות חלשות שהצביעו ליכוד ועכשיו עברו לכחלון. "הם יודעים שבהשקפות העולם שלו הוא ימני ובא לסייע להם מבחינה סוציו-אקונומית", טען סמוחה.


    "המזרחים בעיירות הפיתוח זוכרים את מה שהיה בשנות ה-50 ולכן הם שומרים לשמאל טינה", מסביר הסוציולוג הבכיר. "בישראל יש זהות יהודית וזהות ישראלית - הזהות של יוצאי עדות המזרח היא זהות יותר יהודית-דתית-מסורתית ובגוש השמאל הזהות הישראלית חזקה יותר".

     

    גם ברמת גן היה הבדל תהומי בהצבעה בין שכונה עשירה לשכונה ענייה. רמת חן, שנחשבת למבוססת, נתנה את קולה למחנה הציוני עם 44% ורק 17% תמכו בליכוד. בעמידר, שכונה ענייה יותר, זכתה הליכוד ב-29% מול 14% להרצוג.

     

    בשכונת האוצר בחדרה, שנחשבת למבוססת יותר נרשמו 27% מצביעי ליכוד לעומת 29% מצביעי המחנה הציוני. בשכונת פאר הנחשלת רק 10% הצביעו המחנה הציוני לעומת 50% מצביעי גוש הימין.

     

    בנתניה השכנה 7% מתושבי שכונת סלע שלשלו אמת לקלפי בזמן שברמת פולג העשירה הצביעו 29% לאותה המפלגה. בשכונת רננים המבוססת בערד הצביעו 25% למחנה הציוני בזמן שבשכונת יעלים הנחשבת לפחות מבוססת זכתה המפלגה ל- 12% מהקולות. בשתי השכונות קיבל הליכוד 22%.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: google street view
    רמת אביב מול שכונת התקווה. הפערים גם בהצבעה
    צילום: google street view
    מומלצים