הבדיחה על חשבון כולנו
ארגון ‘ישראמריקה’, אשר מקדם אמנים יהודים וישראלים בניו יורק, הרים ערב סטנדאפ ראשון מסוגו
סיוון הדרי, שחקנית, מפיקה ואחראית על ארגון "ישראמריקה" הנחתה את הערב ופתחה אותו בקטע מתוך מופע היחיד הוותיק שלה The Emancipation of a Sassy Jewish Woman. "לא סתם פתחתי את הערב בהמראה על טיסה", היא מספרת. "הייתי סוג של מנווטת בערב שמבחינתנו היה מאוד מאתגר. ממש כמו רכבת הרים היו עליות וירידות בחומרים, בפרזנטציה, וזה פשוט עבד".
הרעיון לחבר בין קומדיה לבין פואמות, כשהיהדות בתפקיד החוט המקשר היה הימור שלקחו ארגון ‘ישראמריקה’, שמקדם אמנים ואמנות של יהודים וישראלים כאן בניו יורק, וארגון ‘ג’אק', ש"מחבר אמנים דתיים עם קהלים מגוונים במטרה לנפץ געות קדומות, לחבר ולשנות את השיח".
רגע לפני שעלו לבמה, השתרך עדיין תור מחוץ למועדון והמארגנים סגרו את הדלתות כשהם נאלצים, מפאת עומס, למנוע מלא מעט סקרנים את הכניס. "היינו סולד אאוט, זה היה מדהים", הם מספרים. "פרסמנו בסך הכל שבועיים לפני".
הרעיון לפורמט נולד עם ההיכרות של סיוון הדרי וברוך נובמבר, סופר ומשורר חרדי, אשר הקים בהשראת הסטודנטים שלו בקולג' בו מלמד את ארגון "ג'אק". "כשברוך העלה את הרעיון אני חשבתי שזה רעיון קצת מוזר וריסקי", מספרת סיוון. "אני חושבת ששנינו חששנו שזה עלול גם לא לעבוד, כי ברוב המקרים מי שמתעניין בקומדיה לא מתעניין בפואמות ולהיפך". נובמבר דווקא חשב שאלו קצוות שמתמזגים ואפילו מזכירים לו את החיבור המפורסם של ריבה וחמאת בוטנים. "הניגוד הוא מסקרן. גם בחמאת בוטנים וריבה יש חיבור לא צפוי, אבל עם הביס הראשון אתה מבין שזה סיפור הצלחה. יש לנו על במה אחת מצבים אמוציונאלים שונים. גם צחוק חזק, וגם כאב חזק, ואני חושב שקומדיה היא דווקא כלי מצוין כדי לפתוח את הראש לשמוע שירה, זה מחדד את יכולת ההאזנה וההכלה".
מה שחידד את יכולת ההאזנה הוא גם הסכום הסמלי ששילמו הצופים בערב השירה והצחוק. "הצענו בכוונה מחיר נמוך כדי לבדוק את השטח, וזה עבד”.
כל מי שעלה על הבמה היה בהכרח יהודי, ישראלי או אמריקאים ומה שהיה בעיקר חשוב למארגנים הוא שכל התכנים היו עטופים באלמנטים יהודיים. "מה שעשינו זה דבר שאף פעם לא עשו על אף במה בעולם", הם מתגאים. "לקחת יהודים דתיים, רבים עם זקנים וכובעים שבאו להקריא שירה, לדבר על מעמקי הנפש, תכנים שמפתיע לשמוע מהם, ואחריהם עולה למשל בחורה חילונית שמספרת על הדייטים שלה, זה לא משהו שקיים ודו-קיום של קומדיה ושירה. יותר מהכל היה מיזוג לא מובן מאליו של קהילה דתית ולא דתית. אמנות ואהבה ליהדות הן שחיברו בין כולם על במה אחת, וזה הישג לא נורמלי".
השחקנית דינה פלאטש, בת להורים ישראלים, הייתה אחת המשתתפות. היא עלתה לבמה והציגה קטע משעשע למדי על תכנית בישול כשרה שכל אחת מהאורחות שלה היא דמות שונה ומשונה. ממריה גונזלס רבינוביץ שהתגיירה אמנם, אך עדיין לא הפנימה את חוקי הדת. "רציתי להכין היום מנת ילדות, "פורק". היו גם מנקה מרוסיה שהייתה פיזיקאית, וישראלית שכל כך נואשת לבעל שיסדר לה ניירות באמריקה עד שהיא יורדת לקהל המופתע ומחפשת מועמדים פוטנציאלים.
"מעולם לא הופעתי מול קהל כל כך חרדי, וזה הפתיע אותי לטובה. בהתחלה נלחצתי", היא מתארת. "אני רואה מולי חסידי לובביץ’ ויודעת שאני הולכת לדבר איתם על עולם הדייטים החילוני. אבל הם באמת צחקו ונהנו והיה כיף לראות שצחוק יכול לשבור מחסומים. בכלל, כולנו רוצים לעודד תדמית חיובית של יהודים בינינו ובין מי שאינו יהודי. היהדות כל כך יפה ומגוונת ומה שמחבר בין היהודים השונים זו לא הכשרות, זו המהות, זה האידיאלים וראית את זה בערב המופע. אמנות מחברת בין כולם".
"גילינו", מספר ברוך, "שיש מכנה משותף לשני הז’אנרים. המבנה שלהם דומה ובשניהם יש את הפאנץ’ ליין. הפאנץ’ שברוך בחר לפתוח איתו את הערב היה שנוי במחלוקת, אבל לטענתו, היה זה סיכון גדול שלקח בשביל להנגיש את הקהל עם העליות והירידות שטמונות במופע. "רציתי שיבינו שיש כאן אירוע שמשלב קומדיה ושירה, אז התחלתי בשיר קשה על השואה, שהקהל יבין שיש גם מקום לרצינות בערב הזה. אני חושב שרציתי קודם לשבור להם את הלב, ואז להצחיק אותם. וזה הצליח".
"בשבילנו זה התחיל כניסוי", מסכמת סיוון. "ניסינו שלא יהיה קודר ושיהיה חיבור וזה הצליח".
בעקבות ההצלחה, מתכננים כבר אירוע נוסף וגדול יותר, שיתקיים בתחילת יוני.
