שתף קטע נבחר

צילום: אורן אהרוני

היום בו וויילס רשמה היסטוריה על חשבון ישראל

ב-1958 וויילס עלתה לראשונה למונדיאל אחרי ניצחון כפול על השחקנים של משה וארון. גם הצגה בלתי נשכחת של חודורוב לא עזרה לנבחרת הישראלית, שבשבת (20:00) תחפש ניצחון ראשון בתולדותיה על הוולשים. אבינעם פורת נזכר

רק מעטים זוכרים שנבחרת ישראל הייתה קרובה להעפיל למונדיאל שבדיה 1958. לא בזכות ניצחונות במשחקי המוקדמות, אלא בגלל סירובן של נבחרות מארצות מוסלמיות לשחק מולה. תחילה הייתה זו טורקיה מהבית האפרו-אסיאני שעלתה בהגרלה והחרימה את ישראל, אחר כך אינדונזיה דרשה מפיפ"א לקיים משחק מול ישראל במגרש נייטראלי ונדחתה. ואם זה לא הספיק, גם מצרים וסודאן פרשו.

.

אלא שבהתאחדות הבינלאומית החליטו, בצדק, כי שום נבחרת לא תוכל להתייצב לטורניר הגמר מבלי שתתמודד מול יריבה אחת לפחות. בהגרלה שנערכה בשווייץ עלתה דווקא וויילס החזקה בגורל.

 

וויילס, שלא הגיעה למונדיאל כלשהו עד אז, נהנתה מהדור האיכותי בתולדותיה והמשחקים מול ישראל היוו הזדמנות ממשית לרשום היסטוריה. צמד זוגות האחים צ'רלס ואולצ'רץ' הובילו את הוולשים להצלחות בינלאומית. מל צ'רלס הבלם קבע שיא העברות באותה תקופה כשעזב את לידס, הקבוצה בה עשה חלק גדול מהקריירה שלו, לטובת יובנטוס. "הגברת הזקנה" שילמה 65 אלף ליש"ט, סכום עתק באותם ימים, תמורת הבלם בעל משחק הגובה המשובח.

 

באצטדיון רמת גן, שנה וחצי לאחר הפסד 2:1 הבלתי נשכח מול ברית המועצות, התייצבה ישראל מול וויילס, שהורכבה ברובה מכוכבי הליגה האנגלית. (סוונזי סיפקה חמישה שחקנים לנבחרת). גם הגעתו של ג'ון צ'רלס עצמו עוררה התעניינות עצומה.

 

נס לא קרה לנו. כותרת "ידיעות אחרונות" ביום המשחק באצטדיון ר"ג ()
נס לא קרה לנו. כותרת "ידיעות אחרונות" ביום המשחק באצטדיון ר"ג

 

ב-15 בינואר 1958 נערך המשחק מול 50 אלף צופים שמילאו כל פינה באצטדיון. ויילס שיחקה בשיטת 5-3-2 כשהרץ המרכזי (כך כינו את התפקיד) הוא למעשה בלם. ההרכב של הוולשים נראה כך באותו יום (בסוגריים קבוצתו של השחקן): ג'ק קלסי ( ארסנל); סטיוארט ויליאמס (ווסט ברומיץ' אלביון), האם הופקינס (טוטנהאם); אלן הארגינגטון (קרדיף), מל צ'רלס (סוונסי), דיוויד בואן (ארסנל); לאן אולצ'רץ (סוונסי) ג'ון צ'רלס (יובנטוס), טרי מדוווין (טוטנהאם), איבור אולצ'רץ' (סוונסי), קליף ג'ונס (סוונסי).

 

גם ישראל שיחקה באותה שיטה שהייתה נהוגה אז. חמישה חלוצים, כך קראו להתקפה שכללה שני קיצונים, שני מקשרים (קשרים) וחלוץ מרכזי. בניגוד למשחקים קודמים, חמשת החלוצים היו אמורים לנסות לאיים על שערו של ג'ק קלסי. הם עשו זאת, אבל לא הצליחו לכבוש.

 

כותרת "ידיעות אחרונות" אחרי המשחק בר"ג ()
כותרת "ידיעות אחרונות" אחרי המשחק בר"ג

 

ההרכב הישראלי: יעקב חודורוב (הפועל ת"א); אמציה לבקוביץ' (הפועל ת"א), חנוך מורדכוביץ' (הפועל ר"ג); אהרון אמר (מכבי חיפה), נח רזניק (מכבי ת"א), גדעון טיש (הפועל ת"א); שייע גלזר (מכבי ת"א), יוסף גולדשטיין (מכבי ת"א) נחום סטלמך (הפועל פ"ת), יצחק נחמיאס (מכבי ת"א), זכריה רצבי (הפועל פ"ת).

 

משה וארון התמנה לקראת המשחקים לתפקיד מאמן הנבחרת. ישראל היוותה יריבה שקולה, אבל העדיפות הפיזית של וויילס דיברה כבר אז. השופט הצרפתי מוריס גיג הורה פעמיים לעבר מרכז המגרש לחידוש המשחק אחרי שאיבור אולצ'רץ' (דקה 36) ודייוויד בואן (63) שלחו בעיטות מצוינות מחוץ לרחבה ופגשו את רשתו של יעקב חודורוב. וויילס ניצחה 0:2, לא התוצאה עליה אנחנו חולמים בשבת הקרובה.

 

מתנבאים למשחק מרתק ומהמרים על 0:4 (מתוך "ידיעות אחרונות") ()
מתנבאים למשחק מרתק ומהמרים על 0:4 (מתוך "ידיעות אחרונות")

 

שלושה שבועות לאחר מכן נסעה ישראל לגומלין בקרדיף. סיכויים לעבור את וויילס כבר לא היו, אבל נחישות ודבקות במשימה היו גם היו. השינוי היחיד בהרכב לעומת המשחק בר"ג היה הכללתו של בוחוס ג'וגוסיאן, המפציץ של מכבי יפו בן העדה הארמנית, בחוד במקומו של זכריה רצבי.

 

תוכניית המשחק שחולקה בוויילס ()
תוכניית המשחק שחולקה בוויילס

 

המשחק הזה נחקק לעד אצל אוהדי הכדורגל באותה תקופה בזכות הופעתו ההירואית של יענקל'ה חודורוב. הוא זינק באומץ למבול הכדורים שנשלח לעברו, לא פחד מעימותים פיזיים ושילם בשברים באף ובכתף. פצוע קשה? בית החולים יחכה. במצב הזה חודורוב המשיך לרחף כחתול בין קורות שערו ומאוחר יותר הודה: "רק כשהגעתי לבית החולים גיליתי מה הייתה התוצאה". בסופו של דבר, שוב איבור אולצ'רץ' (76) והקיצוני השמאלי המעולה קליף ג'ונס (80) סגרו סיפור עם עוד 0:2.

 

וויילס הבטיחה את העלייה שלה לטורניר המונדיאל ב-1958 בשבדיה, שם הפסידה 1:0 לברזיל עם פלה, שזכתה אחר-כך להניף את הגביע. מאז, 57 שנה חלפו ו-וויילס עדיין לא שיחקה בטורניר גדול נוסף. הגעה ליורו 2016 בוערת לה ממש כמו נבחרת ישראל.

 

ההצגה של חודורוב - אחד הרגעים הגדולים בקריירה של השוער האגדי ()
ההצגה של חודורוב - אחד הרגעים הגדולים בקריירה של השוער האגדי

 

ההופעה של חודורוב עם אף שבור בקרדיף היא אחת ההזכורות בדברי ימי הכדורגל הישראלי. גם התקשורת הבריטית התרגשה מהנחישות של השוער מישראל,

שהופעתו גימדה את ההפסד המר.

 

אגב, היו עוד שני משחקים ידידותיים מול וויילס, שניהם בר"ג. ביוני 1984 סיימו שתי הנבחרות ב-0:0. בפברואר 1989, בדיוק 31 שנה אחרי הגומלין ההוא בקרדיף, סוף-סוף הבקיעה ישראל שער. יותר נכון, שערים. כבר בדקה ה-5 כבש ניר קלינגר ושתי דקות אחר כך הוביל הבלם גבה הקומה, ניר אלון, את הכחולים-לבנים ליתרון 0:2 מהיר. וויילס מיהרה להגיב עם שער של בארי הורן (11) ואיתן אהרוני הבקיע שער עצמי לרשתו של שולי גילארדי (57) כדי לאזן ל-2:2. אלי דריקס עוד החזיר את ישראל ליתרון 2:3, אבל מלקולקם אלן (87) דאג שוויילס תישאר בלתי מנוצחת מול ישראל והישווה ל-3:3.

 

מוצ"ש בסמי עופר, ניצחון ראשון לישראל על וויילס? הגיע הזמן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים