הצעת הנישואין שלי: ביאכטה עם המון סושי
מכירים את המם הזה של "פה חשדתי?" ובכן, חוויתי אותו כשבן זוגי נעמד פתאום והתחיל לחטט בכיס באותה תנועה שעושים כשמנסים לחפש כסף קטן בכיס גדול, וזה באמת היה מוזר, אך עוד לפני שהספקתי בכלל לעכל מה קורה, הוא כבר היה על הברך, בחיוך מרוגש וקופסה עם טבעת מנצנצת
"יותם שואל אם בא לנו להצטרף להפלגה הזאת שסיפרתי לך עליה", הוא אמר לי ביום שישי אביבי במיוחד. כבר כמה חודשים שהוא מספר לי על חבר שלו יונתן מהכדורגל, בן דוד של יותם ואחד הבעלים של מועדון השיט sea time, שמציע מדי פעם לקחת אותו ואת יותם להפלגה על היאכטה שלו. אמרתי לו שאשמח, ותוכנן שבאותה שבת שמשית נצא להפלגה קצרה - שנינו, יותם, אשתו ויונתן הסקיפר.
עוד בנושא:
צפו: הצעת הנישואין שסחפה את הרשת
תגידי איי דו: הצעת נישואין בתא צילום
בדרך למרינה בתל אביב עצרנו לקנות בירות וחטיפים באחד מהסופרים שפתוחים גם בשבת ויקרים גם בשאר הימים. בקמצנות שלא אופיינית לו, הוא לקח רק שקית אחת קטנה ממדף החטיפים. "אנחנו חמישה אנשים! מה אתה מביא לי שקית כזאת קטנה? בוא נביא עוד כמה", צקצקתי והוספתי שלל שקיות צבעוניות של חטיפים מלוחים עם טעם של עוד כמה קילוגרמים.
כשהגענו למרינה, התבשרנו לפתע שיותם ואשתו לא יגיעו עקב מחלתה הפתאומית של התינוקת שלהם. "שומע אחי, הקטנה לא מרגישה טוב, היא עם חום ואני לא רוצה להשאיר אותה ככה עם הבייביסיטר. אני מצטער. תפליגו בלעדינו ונקבע בפעם אחרת".
תהינו מה לעשות ולבסוף החלטנו שלא נעים לבטל ליונתן בכזאת התראה קצרה. חוץ מזה, כבר יש בירות וחטיפים, השקיעה ממש מתקרבת ואנחנו כבר פה, מה יכול להיות? אנחנו עולים על היאכטה בשעה הכי מושלמת ביום בה השמש עדיין למעלה אבל בדיוק בדרכה לישון. השקיעה הייתה כל כך יפה שזה היה פשוט פשע לוותר על סלפי. טוב נו, וגם על עוד כמה תמונות שביקשנו מהסקיפר לצלם.
פה חשדתי
מכירים את המם הזה של "פה חשדתי?" ובכן, חוויתי אותו כשבן זוגי נעמד פתאום והתחיל לחטט בכיס באותה תנועה שעושים כשמנסים לחפש כסף קטן בכיס גדול, וזה באמת היה מוזר, אך עוד לפני שהספקתי בכלל לעכל מה קורה, הוא כבר היה על הברך, בחיוך מרוגש וקופסה עם טבעת מנצנצת (ומהממת!) בידו. הוא לא הספיק לצייץ מילה מהנאום הקצר שהכין מראש וכבר קפצתי עליו בחיבוקים ונשיקות.
ישר אחרי זה פתחנו שמפניה קרה שהוכנה מבעוד מועד. מהמטבח של היאכטה החלו לצאת מגשים עם סושי וכמובן סויה, טריאקי וספייסי מיונז לצידם. גם מנת הנודלס האהובה עליי הייתה חלק מהסעודה המפתיעה שהוזמנה מראש על ידי אלדד, חבר נוסף שהיה שותף למזימה המתוכננת היטב הזאת.
אחרי שניגבתי את דמעות ההתרגשות וצילמנו כמה תמונות עם הטבעת, חזרנו הביתה והרגשתי היי של שמחה והתרגשות חדשה שלא יצא לי לחוות אף פעם בחיי. הנה הרגע, אהוב ליבי והגבר שאיתו אני רוצה לחיות הציע לי באופן רשמי להיות איתו לתמיד, ועוד עשה זאת בצורה רומנטית, אינטימית ומיוחדת. זה היה פשוט מושלם! כשחזרנו הביתה הגיע שלב הטלפונים למשפחות, לחברים, ליותם השותף למזימה שבתו הקטנה בעצם בריאה (ברוך השם) ולשאר החברים.
מה, לא הופתעת?
הרבה אנשים שאלו אם הופתעתי. ובכן, הופתעתי באותו רגע כי ארוסי שיחיה, הצליח להערים עליי בסיפור מתואם היטב יחד עם יכולת משחק שלא הייתה מביישת את איתי טיראן במחזה של שייקספיר. אבל מבחינת האירוסין עצמם – לא הייתה כאן הפתעה. ידעתי שזה עומד להגיע מהסיבה הפשוטה שדיברנו על כך רבות לפני כן.
אנשים הופתעו מהתשובה שלי: "מה? דיברתם על זה לפני? איך יכול להיות שדיברתם על זה לפני שהוא הציע?", ועל כך אגיד שלא ברור לי המודל בו הגבר מתכנן את הצעד במשך תקופה ארוכה והאישה, מצדה, מופתעת ולא יודעת מאיפה זה בא לה. איך יכול להיות שהחלטה כזאת בחייו של זוג מתקבלת רק על ידי צד אחד?
במקרה שלנו, זאת הייתה החלטה שקיבלנו ביחד במשותף על צעד שאנחנו הולכים לעשות כזוג, ובעיניי, זה היה שלב חשוב בתהליך, לא פחות משלב ההצעה על היאכטה בשקיעה עם הטבעת. ואלו בדיוק החיים שאני רוצה שיהיו לנו: תקשורת טובה, חברות חזקה, החלטות משותפות והפתעות רומנטיות נעימות. אה, וגם יאכטות, סושי ושקיעות יתקבלו בברכה. כי מה הם כל אלו אם לא החיים עצמם?
לפייסבוק של עדי רם
לפנייה לכתב/ת 
