שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חמש עצות לשר החינוך הבא
    טפח מורים למדעים, עודד תלמידים מצטיינים ובעיקר בנות, השקע בפריפריה ובאוכלוסיות החלשות. ובבקשה אל "תטריף" את המערכת ברפורמות

    הבחירות האחרונות לכנסת ישראל, שהסתיימו זה עתה, שוב טרפו את הקלפים. ב-25 השנים האחרונות כיהנו 12 שרים במשרד החינוך וגם הפעם נזכה, ככל הנראה, לראות שר חינוך חדש. זו הזדמנות טובה עבור השר הנכנס להשפיע על עתידנו ובייחוד על החינוך המדעי, המהווה מרכיב משמעותי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל.

     

    בכדי שמדינת ישראל תמשיך להיות "אומת סטארט-אפ" היא זקוקה למדענים צעירים חדשים וכשאנו אומרים "מדענים" איננו מתכוונים רק לחוקרים באוניברסיטאות, אלא גם למדענים שעובדים בתעשייה ובסטארט-אפים ככימאים, ביולוגים, פיסיקאים, מהנדסים, אנשי מדעי המחשב ותוכנה, ועוד.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    תתחילו בחינוך / מיכל שלם

    בחירות מזרחיות רציונליות / אפרת שני-שטרית

     

    חובתה של מערכת החינוך לזכור את העובדות האלה ולפעול כדי להבטיח את עתידה של מדינת ישראל לדורות הבאים. זה לא פשוט למרות שזה נראה כך. שר החינוך צריך להציב את קידום החינוך המדעי כמטרה חשובה, במקביל לעיסוקו בחינוך הדור הצעיר לערכים, לאזרחות טובה, שפות, דת ועוד.

    מבחני בגרות. לעודד תלמידים לבחור במדעים. ארכיון  (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מבחני בגרות. לעודד תלמידים לבחור במדעים. ארכיון (צילום: מוטי קמחי)
     

    כמדען שעוסק כיום בחינוך, אלו הן חמש ההמלצות החשובות ביותר שיש בידי לתת לך, שר החינוך הבא:

    1. טפח את המורים למדעים: מספר המורים למדעים, ובמיוחד לפיזיקה ולכימיה, קטן מהדרוש. המצב עומד רק להחמיר בשל גילם המתקדם של מורים רבים המתקרבים לגיל הפרישה. בה בעת, בעלי תארים אקדמיים בכימיה ובפיזיקה אינם מעוניינים בדרך כלל לעסוק בהוראה. מערכת החינוך ניצבת בפני משבר חמור בתחום הזה.

     

    בעיה חמורה נוספת נוגעת למורים למדעים בחטיבות הביניים. רוב המורים למדעים רכשו השכלה בתחום הביולוגיה, אך תוכנית הלימודים מחייבת אותם ללמד גם פיזיקה וכימיה, תחומים שבהם השכלתם המקצועית מוגבלת. לאור זאת ברור שיש צורך אמיתי להגדיל את מצבת המורים ולסייע להם לקדם את הידע המקצועי שלהם, בצד שיפור יסודי ובסיסי במעמד המורה בכלל.

    2. עודד תלמידים מצטיינים: לטיפוח התלמידים המצטיינים יש חשיבות כפולה. ראשית, עידוד המצטיינים ללימוד המדעים, ושנית, היותם מודל לחיקוי לכל התלמידים במערכת. חובה עלינו לעודד את הסקרנות והיזמות של התלמידים האלה ולפתח את יכולות החקר והחשיבה היצירתית של הנוער המצטיין.

     

    חשוב שנרחיב את בסיס הידע והמיומנויות שלהם על-ידי העמקת תוכן הלימודים שלהם בתיכון, בלי להאיץ את לימודיהם ולשלוח אותם מוקדם מדי ללמוד באוניברסיטה. נדמה שהסיבה העיקרית לעידוד הצעירים להתחיל לימודים גבוהים היא במקרים רבים השאיפה של הוריהם, ולאו דווקא הצורך האמיתי שלהם (או כפי שאני נוהג לומר מעת לעת: "יש אצלנו הרבה יותר אמהות ואבות לילדים מחוננים מאשר ילדים מחוננים).

     

    3. המרץ בנות ללמוד מדעים: לצערנו הרב, מספר הבנות הלומדות מדעים בתיכון ולאחר מכן באוניברסיטאות ובמכללות, נמוך מאוד, במיוחד בלימודי פיזיקה, הנדסה ומתמטיקה ברמה גבוהה. הסיבות לכך הן בעיקר חברתיות ולא נובעות מהיכולות הלימודיות של הבנות, שאינן נופלות מאלו של הבנים. בעזרת חינוך, עידוד והכוונה מתאימים אפשר לשנות את המצב הזה מהיסוד.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    4. תן העדפה (אקרדיטציה) ללימודי מתמטיקה ומדעים: מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד ירד בחמש השנים האחרונות בכשליש. תמונה דומה רואים אצל תלמידי הכימיה במגזר היהודי, וגם בפיזיקה המספרים לא גדלים. לימודי מדעים ומתמטיקה דורשים מהתלמידים זמן, נחישות והשקעה רבה. על מנת שיותר תלמידים ילמדו מדעים צריך (בתוך מכלול רחב של פעילויות שאת חלקן עושה כיום משרד החינוך) להעניק להם ניקוד מיוחד (בונוס) בתעודת הבגרות ולהכיר בלימודים אלה בחישוב ציון הכניסה לאוניברסיטאות. תגמול כזה יסמן לתלמידים את החשיבות של לימוד המקצועות האלה ויעניק להם יוקרה נוספת.

     

    5. השקע בפריפריה הגיאוגרפית והסוציואקונומית: אין חדש בכך שקשה לחיות בפריפריה, ובפרט להיות בה תלמיד. הפערים בין התוצאות במבחנים אובייקטיביים (כגון פיזה) בין תלמידים במרכז הארץ לעומת ילדי הפריפריה גדולים מאוד. תלמיד מהפריפריה שמבקש ללמוד מקצוע מדעי מורחב עלול לגלות שאין מגמת מדעים מתאימה בבית ספרו משום שלא נמצא מורה מתאים, או שאין מעבדה ראויה כי לבית הספר חסרים משאבים, לכוח עזר בהוראה, ללבורנטים, לבינוי או לתחזוקה.

     

    לתלמידים בפריפריה יש גם פחות הזדמנויות לבקר במוזיאונים למדע, להשתתף בתוכניות מדעיות לנוער שמציעים האוניברסיטאות וארגונים שמתמחים בכך, דוגמת מכון דוידסון לחינוך מדעי ואחרים. מדינת ישראל חייבת להשקיע יותר משאבים בלימודי מדעים בפריפריה ולצורך כך אפשר גם לפתח ולקדם אמצעי לימוד שיגשרו על המרחק באמצעות האינטרנט או באמצעים אחרים.

     

    ולבסוף יש לי עוד בקשה קטנה: אנא פעל כאילו תהיה שר החינוך בעשר שנים הקרובות, תכנן לטווח רחוק, ובבקשה אל "תטריף" את המערכת ברפורמות. אתגר גדול עומד בפניך - בהצלחה!

     

    ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    לומדים לבגרות. ארכיון
    צילום: מוטי קמחי
    אריאל היימן
    מומלצים