הרבני או האזרחי: מי יחלק את דירת בני הזוג?

בני זוג פרודים התווכחו למי נתונה הסמכות להכריע בגורל הדירה: הבעל צידד בבית הדין הרבני, ואילו האישה העדיפה בית משפט לענייני משפחה

עו"ד אביטל רבינוביץ'פורסם: 29.03.15 , 22:49

עוד פרק במלחמה בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה, שמתנגשים על רקע השאלה של מי הסמכות לדון בסוגיות גירושים של זוגות יהודיים. הפעם מדובר בבני זוג פרודים כבר שנתיים וחצי - האישה חיה עם הילדים בארה"ב ואילו הבעל בישראל – ובמסגרת מאבק הגירושים התקוטטו איזה סמכות משפטית תחליט לגבי גורל הדירה המשותפת. במקרה זה נקבע שההחלטה נמצאת בידיו של בית המשפט לענייני משפחה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הליך הגירושים המתמשך בין בני הזוג כלל שלל תביעות בארץ ובארה"ב. אחת מהן הגיש הבעל לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב ובו תבע "שלום בית ולחילופין גירושים". למחרת פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב והגישה תביעה לפירוק השיתוף בדירה השייכת להם.

ראש בראש

די למלחמה בין בתי משפט לבתי הדין הרבניים

מערכת PsakDin

סכסוכים משפחתיים רשאים להגיע לכל אחת משתי הערכאות, ובני זוג מנצלים זאת כדי להילחם זה בזה. ציפי לבני רצתה לשים לזה סוף

די למלחמה בין בתי משפט לבתי הדין הרבניים

הבעל טען שלבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בסוגיה, מאחר שזו מסורה לבית הדין הרבני מכוח התביעה שהגיש לפני האישה.

השופט שמואל בר יוסף דחה את טענות הבעל וקבע כי דווקא יש לו סמכות לדון בעניין.

הוא הסביר שהשאלה העיקרית היא אם התביעה שהגיש הבעל לבית הדין הרבני - לגירושין ולשלום בית כאחד - הוגשה בכנות. השופט קבע שמהצהרותיו נלמד כי רצונו האמיתי אינו בגירושים, וברגע שמדובר בתביעת לשלום בית נשמט הבסיס לטענת חוסר הסמכות ודינה להידחות.

השופט הוסיף כי הוא סבור ש"תביעת שלום בית לחילופין גירושים" כוללת סתירה פנימית ואינה יכולה להיחשב תביעה כנה. לעמדתו, במקרה הזה השאלה היא לא מה יקרה אם ייכשל שלום הבית, אלא מה רצונו הכן של בעל הדין במועד הרלוונטי, ובמידה שרצונו אינו להתגרש, הוא לא יכול לבקש סעדים סותרים בו זמנית.

השופט הוסיף כי היה מגיע לאותה מסקנה גם לנוכח הצעדים שבהם נקט הבעל, שהם על גבול הפלילים. הבעל לא יכול לטעון כי הוא מנהל בתום לב הליך בבית הדין הרבני, כאשר בד בבד הוא פונה לטריבונלים חלופיים, קל וחומר כשהוא מנסה לשלול מהאישה את זכותה לפנות לערכאות, ועושה זאת בכפייה ובאיומים.

ברגע שהבעל בחר ללכת בדרך-לא-דרך ולאיים בנקיטת צעדים פליליים לכאורה, אבדה לו הזכות לבקש מבית המשפט למשוך את ידו מבירור הליך, קבע השופט.