שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ארז ביטון הוא זוכה פרס ישראל לספרות
    המשורר ארז ביטון בן ה-73 הוא חתן פרס ישראל לספרות ושירה עברית - הראשון שזוכה בכבוד זה מבין יוצאי ארצות המזרח. בנימוקי ועדת הפרס נכתב על תרומתו ל"כינונה מחדש של הזהות המזרחית כחלק בלתי נפרד מהדיוקן הישראלי הכולל". הצלם דוד גורפינקל זכה בפרס המקביל לקולנוע

    המשורר ארז ביטון זכה בשנה שעברה בפרסים על שם יהודה עמיחי וחיים נחמן ביאליק לשירה, והיום (א') הוכרז כי הוא המשורר הראשון מבין יוצא עדות המזרח שזוכה בפרס ישראל לספרות ושירה. ביטון, הסובל מעיוורון מאז ילדותו, מקבל בכך את הוקרת מדינת ישראל על תרומתו לתרבות המקומית, לאחר שכבר נמנה על מדליקי המשואה ביום העצמאות ה-40 של מדינת ישראל. בנוסף זכה גם הצלם דוד גורפינקל בפרס ישראל באמנות הקולנוע. 

     

    ההכרזה על זכייתו של ביטון בן ה-73 מגיעה אחרי השערוריה שליוותה את ועדת הפרס בעקבות ניסיון ראש הממשלה בנימין נתניהו לשנות את הרכב חבריה. הוועדה בראשות פרופ' אבנר הולצמן על החלטתה לעניק למשורר את הפרס ובנימוקיה נכתב כי הוא "מקור השראה בולט במסורת השירה הישראלית. חמשת ספרי השירה שפרסם, מ'מנחה מרוקאית' עד 'נופים חבושי עיניים' הם מופת של התמודדות אמיצה, רגישה ומעמיקה עם טווח רחב של חוויות אישיות וקיבוציות, שבמרכזן כאבי ההגירה, חבלי ההשתרשות בארץ וכינונה מחדש של הזהות המזרחית כחלק בלתי נפרד מהדיוקן הישראלי הכולל". 

     

    ארז ביטון ()
    ארז ביטון

    ביטון יליד אלג'יריה, עלה ארצה ב-1948. הוא גדל בעיר לוד ובגיל 11 נפצע מפיצוץ שגרם לו לאובדן הראיה. הוא נחשב כפורץ דרך בתחום השירה העברית המזרחית ובין ספרי השירה שהוציא "מנחה מרוקאית" (1976), "ספר הנענע" (1979), "ציפור בין יבשות" (1989), "סוליקה" (2000), "תמביסרת: ציפור מרוקאית" (2009) ו"נופים חבושי עיניים" (2013). בנוסף היה אמון על עריכת גיליון השירה "אפיריון". בשנה שעברה זכה ביטון בפרס על שם יהודה עמיחי לשירה עברית וכן את פרס ביאליק, ובעבר התכבד בהדלקת משואה ביום העצמאות ה-40.

     

    מאחורי גורפינקל בן ה-76 מורשת ארוכת שנים ועשירה במיוחד של עשייה בקולנוע הישראלי. מתחילת הדרך כצלם יומני גבע, דרך תרומתו לסרטים האמנותיים של אורי זוהר בשנות ה-60, וסרטי הבורקס בשנות ה-70 ועד להשתתפותו בהפקת סרטי הקולנוע הישראלי החדש בעשורים האחרונים.

    דוד גורפינקל. מורשת קולנועית (צילום: שוש מיימון) (צילום: שוש מיימון)
    דוד גורפינקל. מורשת קולנועית(צילום: שוש מיימון)
     

    הוועדה בראשות יהורם גאון, החליטה להעניק לגורפינקל את הפרס על "כברת הדרך המפוארת וחותמו הבלתי מעורער בתעשיית הקולנוע הישראלי. דמות שמלווה כצלם יוצר את הסרט הישראלי מיום היווסדו.

     דוד הוא צלם צייר המשתמש באור הקשה, הארץ ישראלי, כתשתית צילומית אמנותית. פס קול מצולם של רוב התחנות המשמעותיות בהיסטוריה הישראלית. דוד הוא אמן שעסק ועוסק במשך חייו המקצועיים בשטח הקולנוע המסחרי לצד הנסיוני והחתרני".

     

    אחרי עבודתו בצלם צעיר באולפני גבע, פנה גורפינקל לעשייה עצמאית בזירת הקולנוע הישראלי. כצלם לקח חלק בהפקת סרטי אורי זוהר "חור בלבנה", "שלושה ימים וילד", "כל ממזר מלך" (בו כיכב יהורם גאון) ו"עיניים גדולות". הוא גוייס גם על ידי מנחם גולן לסרטים "מלכת הכביש", "כץ וקרסו" ו"קזבלן", על ידי אפרים קישון ל"השוטר אזולאי" ו"השועל בלול התרנגולות" ולקח חלק גם בקלאסיקות בורקס כמו "חצי חצי", "חגיגה בסנוקר", ו"אמי הגנרלית".

     

    בשלושים השנה האחרונות שירת גורפינקל במאים בולטים כמו אבי נשר ("זעם ותהילה", "סוף העולם שמאלה"), אלי כהן ("הקיץ של אביה", "עץ הדומים תפוס"), שמואל הספרי ("שחור"), ועוד. גורפינקל גם העמיד דור של יורשים - בניו יואב ויונתן גורפינקל יוצרי קולנוע וטלוויזיה מוערכים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים