מוות ב"מחסני הילדים": "נישאר איתם בבית"

"זה המזל שלי, אין לי מה לעשות, הוא היה הבן היחיד שלי". יומיים אחרי שאיבדה את בנה התינוק מרהאוי בגן ילדי עובדים הזרים בדרום תל אביב מתקשה אמו לצאת מהשבר שבו היא שרויה. מרהאוי, שנחנק למוות בגיל ארבעה חודשים, נמנה עם חמשת הפעוטות שמתו בתוך חודש וחצי בגני ילדי עובדי זרים בעיר. האם קאשה, מבקשת מקלט בת 26 מאריתריאה, הסתננה לארץ לפני כשלוש שנים. "לכל ילד אריתריאי, גם בישראל, יש זכות לחיות. צריך לשמור על הילדים", אמרה האם בנימת ביקורת.

חמשת מקרי המוות התרחשו במסגרות שקיבלו את הכינוי "מחסני ילדים" בשל הצפיפות והתנאים הקשים בגני הילדים לעובדים הזרים. לדברי קאשה, המצב באותם גנים קשה ביותר: "אין מספיק מקום, אין מספיק כסף, ואין מספיק אוויר, זה ממש מסוכן לילדים. צריך להשגיח עליהם יותר. יש לפעול כדי לשפר את מצבן של המסגרות כדי שילדים נוספים לא ימותו. אין לי זכות לומר לממשלה מה לעשות, אבל לנו האריתריאים יש זכויות".

על אירועי יום ראשון סיפרה האם בבכי כי "הילד לא הרגיש טוב, הגננת לא הסתכלה עליו, הוא היה על המיטה הרבה זמן והכול היה שם מבולגן. הוא בכה הרבה זמן ולא הסתכלו עליו, לא הזיזו אותו והוא מת. ראיתי אותו והידיים שלו היו שמוטות. הוא היה ילד בריא וזה ממש קשה".

אלסה, קרובת משפחה, אמרה: "צריך אולי שאנשים מהעירייה יקבלו את הילדים, אולי שייתנו לנו מקום טוב ויטפלו בהם. מבנה כזה קטן ל-20 ילדים זה פשוט לא נכון, אולי לגננות אין כוח לטפל בכולם והפליטים לא יכולים לשכור בית גדול יותר כי אין להם כסף. משרד הבריאות צריך להסתכל עליהם, צריך אולי לסדר שיהיו עוד גני עירייה. לעירייה יש גן בתחנה המרכזית אבל אין שם מקום לכולם".

"לא הזיזו אותו והוא מת". מרהאוי, הפעוט שמת בגיל ארבעה חודשים(צילום: אסף מגל)

"אין לי זכות לומר לממשלה מה לעשות". אמו של התינוק(צילום: אסף מגל)

גבריאל, אף הוא מבקש מקלט מאריתריאה ואב לשלושה ילדים שנמצאים במסגרות דומות, סיפר: "אני מפחד בכל בוקר. התנאים במקומות האלה קשים, ההורים הישראלים צריכים להבין שאין לנו ברירה ובלתי נתפש לשלוח ילדים לשם. למבקשי מקלט כמוני שעסוקים כל היום במציאת עבודה אין גם אלטרנטיבות ואין מסגרות רשמיות שאליהן אפשר לשלוח את הילדים".

גבריאל אמר עוד כי "אין הבדל בין ילד אריתריאי לילד ישראלי, כמו שאין הבדל בינינו ההורים. אנחנו חרדים לילדים שלנו". על שרשרת מקרי המוות אמר גבריאל כי "אלו אירועים מפחידים מאוד עבור ההורים בקהילה. ההורים מעדיפים להישאר בבית עם הילדים שלהם כי יודעים שאם המצב לא ישתפר ילדים נוספים ימותו". הוא קרא לממשלה להתעורר "ולעשות משהו. חייבים למנוע את הקטסטרופה הבאה. יהיה יותר קל אם הממשלה תקים מסגרות רשמיות או לפחות תפקח על המסגרות הקיימות ותאפשר לנו לעבוד באופן חוקי ורשמי כדי שנוכל לדאוג לילדים שלנו יותר טוב".

עו"ד מיכל פינצ'וק, מנכ"לית עמותת אסף המסייעת לפליטים ולמבקשי מקלט, אמרה כי תופעת הצפיפות בגנים הפרטיים ידועה לרשויות זה שנים. "מבקר המדינה הפנה אצבע מאשימה כלפי משרד הרווחה ומשרד הכלכלה על כך שלא קוימה עבודה ולא נמצאו דרכי פעולה להתמודדות עם התופעה. עוד כמה

תינוקות ידרשו לשלם בחייהם עד שהמדינה תטפל בתופעה המסוכנת הזו?".

יחיאל מחדון, מנהל אגף שירותים חברתיים-דרום בעיריית תל אביב-יפו, מסר בתגובה כי "בהסדרים הקיימים בארץ לשלטון המקומי אין אחריות על גילאי 3-0. מימון השהייה הוא בעיקרון באמצעות משרד הכלכלה. כשאנחנו רואים את זה אנחנו פונים לגורמים האחראיים בראשות משרד הכלכלה. גם משרד ראש הממשלה, שר הרווחה, ושרת הבריאות היוצאת עשו סיורים, וגם ועדת העובדים הזרים. אנחנו מפעילים לחץ על המדינה לקחת אחריות".

מחדון הוסיף כי "העירייה, באופן התנדבותי, נכנסה למקומות שהיו מוכנים להכניס אותה ולהדריך את הצוות. הכנסנו מתנדבים והפנינו תרומות מתוך תפיסה הומניטארית ופרקטית. הוצע גם מודל אלטרנטיבי - מעונות יוניטיפ בשיתוף עמותה פרטית. יש שלושה מעונות כאלו בשכונת התקווה ובתחנה המרכזית והם נותנים שירות ל-160 ילדים, אבל אנחנו מעריכים שיש בדרום העיר 1,800 ילדי זרים בטווח הגילאים 3-0. מדינת ישראל צריכה לקחת את המודל הזה של יוניטיפ, לסבסד את העלויות שלו ולהפעיל אותו באמצעות עמותות".