שתף קטע נבחר

פסול? נהג במשאית חרף רישיון לנוסעים בלבד

נהג שהתפלפל בבית המשפט לתעבורה על לשונו היבשה של החוק, הצליח לבטל כתב אישום נגדו. אבל ערעור למחוזי הוביל להרשעתו. כיצד?

פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת עשוי להיות בעל השפעה משמעותית סוגיית רישיונות הנהיגה המסחריים בישראל: כתב אישום הוגש נגד נהג נתפס כשהוא מוביל רכב משא אף שהרישיון שברשותו היה תקף רק להסעת נוסעים. בתחילה ביטל בית משפט לתעבורה את כתב האישום, אך המחוזי הפך את ההחלטה בנימוק שהפרשנות הלשונית היבשה – שהביאה לביטול האישום - הובילה לתוצאה בלתי סבירה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בתקנות התעבורה אין התאמה מלאה בין מאפייני כלי הרכב המתוארים בדרגות רישיון, לבין המאפיינים שהוגדרו בסוג כלי הרכב. לפעמים הדבר עלול ליצור מחלוקת, כפי שקרה במקרה זה שהתרחש ב-2013, כשהמדינה הגישה נגד נהג כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בנצרת, שבו יוחסה לו נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים וללא ביטוח מתאים.

 

הנאשם נהג ברכב שהוביל משא, אף שברשותו היה רישיון מסוג D1, המאפשר נהיגה בכלי רכב שמשקלו עד 5 טון ובו מקסימום 16 מקומות, אך נועד להסעת נוסעים (אוטובוס קטן, טיולית, מונית, ורכבים אחרים). הנהג טען שלא ביצע שום עבירה, כיוון שהרכב שבו נתפס שוקל פחות מ-5 טון ויש בו שני מקומות ישיבה. בית המשפט קיבל את בקשתו וביטל את האישומים.

 

המדינה הגישה ערעור למחוזי בנצרת בטענה שהרישיון לא תקף לכלי הרכב שבו נהג – מסוג N2. לגישתה, רישיון D1 מתיר נהיגה בכלי רכב שייעודו הוא בהכרח הובלת נוסעים, ואינו מתיר נהיגה ברכב שמטרתו "הובלת טובין" (N2).

 

הנהג חזר על הפירוש שלו והתעקש שמי שאוחז ברישיון D1 רשאי לנהוג בכלי הרכב שבו נתפס, שהמאפיינים שלו (משקל, כמות נוסעים וכו'), מתאימים לאלה שהוגדרו ברישיון שלו.

 

נשיא המחוזי, ד"ר אברהם אברהם, קיבל את הערעור של המדינה והרשיע את הנהג. הוא הסביר כי ברוח הנחיותיו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, יש לפרש את החוק לא רק לפי הלשון שלו אלא גם בהתאם למטרה שלו, לתכלית שלמענה הוא נועד, במיוחד אם הפירוש הלשוני הצר הוא בלתי סביר.

 

במקרה הזה, קבע, הפירוש שהציע הנהג אינו מגשים את תכליתו של הדין. לא מספיק להתמקד רק במאפייני כלי הרכב כפי שתוארו בסוג הרישיון, מבלי להתבונן במבנה הכולל של הגדרת הרישיונות השונים, על רקע הגדרתם של סוגי כלי הרכב.

 

פירוש כזה עלול להביא לתוצאות לא הגיוניות. כך למשל, הדגים השופט, ברור שבעל רישיון למכונית אינו מורשה לנהוג על אופנוע, אף על פי שההגדרות של לשון החוק אינן מונעות פרשנות כזאת. לפיכך, לנהג במקרה זה יש רישיון שמתיר לו להסיע נוסעים, אך אינו מתיר נהיגה בכלי רכב מסחרי להובלת טובין, ועל כן ברור שהוא נהג ללא רישיון מתאים.

 

הצדדים הסכימו שאם הערעור יתקבל, המשיב יודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וייגזר עליו עונש מוסכם. השופט קיבל את ההסדר וגזר על המשיב 30 ימי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה למשך שנתיים, וקנס בסך 1,000 שקל.

 

מדרג רישיונות הנהיגה יוצר קושי וצורך בהדרכה נוספת כשמדובר בהסעת נוסעים. התקלה נובעת ממחדל משרד התחבורה לבצע התאמה בין הגדרות רישיונות הנהיגה השונים לבין הגדרת סוגי הרכב השונים. משמעות פסק הדין היא כי כל אותם עשרות אלפי נהגים בעלי רישיון נהיגה מסוג B, הנוהגים ברכבים מסחריים קטנים, נוהגים למעשה ללא רישיון נהיגה תקף.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
  • עו"ד אבי הורביץ עוסק בדיני תעבורה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
 צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים