בלאט הולך להרפתקה של חייו / "קטן וקולע"
מעט יותר משבוע לפני הפלייאוף, קליבלנד הבטיחה את המקום השני במזרח ומשחקת כדורסל אדיר. איך הקאבס יצאו מהמשבר, ומה עדיין חסר לקבוצה של המאמן הישראלי
מעבר לכל השואו-טיים בניצחון על שיקגו שלשום, ובאופן סמלי, מדובר היה בניצחון מספר 50 של דייויד בלאט העונה. ביום רביעי הבא תסתיים העונה הסדירה, ובשבת הפלייאוף ייפתח והמאמן הישראלי יגלה שכל הלחץ שהיה עליו עד עכשיו הוא כאין וכאפס לעומת שלבי ההכרעה.
ואליהם קליבלנד מגיעה בכושר שיא. מאז ה־15 בינואר, הקבוצה עומדת על המאזן המוביל בליגה הטובה בעולם, 7:31. יש לה 18 ניצחונות בית רצופים. ויותר מכל המספרים, אפשר לראות בעיניים איך הכדור התחיל לזוז בהתקפה ואיך קליבלנד התחילה לשחק כדורסל מנצח.
מתקפת נגד
בלאט הפך בתהליך הזה משק חבטות למאמן מוערך. הבחירה שלו למאמן חודש מארס במזרח הייתה דוגמה אחת לכך, אבל אפשר גם להשתמש גם במתקפת הנגד של הבלוגרים שלא היו מוכנים לקבל את הדיווח של כתב ESPN בראיין ווינדהורסט, על כך שלברון קובע את המהלכים של הקבוצה ובלאט רק מגיב.
בתקופה החלשה יותר של קליבלנד הדברים נראו אחרת – וכאשר נטען שלשחקנים אין כבוד לבלאט, העניין נותח לעומק. הפעם הישראלי עצמו מיהר להקטין את הידיעה כשטען שללברון אכן יש חופש להחליט על חלק מהמהלכים, ופרשנים רבים יצאו נגד הכתב. למשל, שחקן העבר כריס וובר תקף: "זה סיפור שנופח במטרה לעשות רעש".
פרשן אחר, באתר הבלוגים הנחשב "בליצ'ר ריפורט", כתב: "בלאט הוא לא הבובה של לברון, השעיר לעזאזל או כל כינוי אחר שנזרק לעברו השנה. הוא מועמד ראוי לתואר מאמן העונה". הביקורות כלפי ווינדהורסט הגיעו לרמה כזו שהוא נאלץ להגיב עליהן ולגונן על הדיווח.
כי בארה"ב למדו להעריך את בלאט. לאיש אין ספק שלא פשוט למאמן רוקי להתמודד עם קבוצת אליפות, שלא לדבר על המהפך שעברה הקבוצה אחרי המשבר. בלאט מקבל גם קרדיט גדול על הכדורסל המשופר, ומאמן גולדן־סטייט סטיב קר אמר: "הוא היה צריך לעבור תהליך למידה, להכיר את ה־NBA. אני שמח לראות את השינוי, כי לא הגיע לו היחס שהוא קיבל מוקדם יותר".
חיזוק באמצע העונה
כמובן שאי־אפשר להתעלם מהעובדה שבלאט זכה לעזרה נחוצה. כאשר קליבלנד עברה את המשבר שלה, לברון היה פצוע ולא היה לו סנטר ראוי. שלושת השחקנים המרכזיים שהקבוצה הביאה במהלך העונה עושים הבדל עצום. ולא מדובר רק בהתקפה – טימופיי מוזגוב, ג'יי.אר סמית' ואימאן שאמפרט שידרגו את ההגנה של קליבלנד.
אחרי הפציעה של אנדרסון ורז'או, נותרו לבלאט רק קווין לאב וטריסטן תומפסון, שרחוקים מלהביא את הפיזיות והגודל הדרושים לסנטר בקבוצה שאפתנית. מוזגוב יוצר מטריה אווירית בהגנה, והשילוב של המוסרים האיכותיים ואחוזי הקליעה שלו (55.8, מקום חמישי בליגה) הופכים אותו לאופציה מצוינת. כאשר השלשות הפסיקו להיכנס לכמה דקות באותו ניצחון על שיקגו, שני מהלכים מהירים להטבעות של מוזגוב החזירו לקאבס את השליטה.
סמית' פורח מחדש בקליבלנד, וקשה למצוא שחקנים עם יד חמה יותר משלוש, אבל דווקא שאמפרט שהגיע יחד איתו מהניקס עשוי להיות משמעותי יותר בפלייאוף. שאמפרט הוא חיית הגנה, שחקן שמעיק על כל כוכב ומשנה משחקים מהספסל.
הבעיות שעל הפרק
וזו אחת משתי הנקודות שעדיין מפריעות לבלאט. קליבלנד היא הקבוצה שמקבלת את התרומה הגרועה בליגה מהספסל שלה.
תומפסון הוא ריבאונדר מעולה וקולע 8.4 למשחק, אבל בלאט חייב לקבל תפוקה קבועה גם משאמפרט. הנה דוגמה מהשבוע. נגד מיאמי הוא צלף 17 והיה נהדר, מול שיקגו הוא נתקע על אפס. וזה מאפיין אותו מאז שהגיע לקאבס.
הצורך בו הכרחי, בגלל שקשה לראות מאיפה תצמח הישועה. שחקן נוסף שהגיע באמצע העונה, קנדריק פרקינס, עדיין לא השתלב. מייק מילר ושון מריון הוותיקים מיובשים. מת'יו דלבדובה וג'יימס ג'ונס לא רבגוניים מספיק. אם שאמפרט יתייצב, תהיה לו האפשרות להפוך את הצוות המסייע של קליבלנד לכזה ששווה אליפות.
לבעיה השנייה קוראים קווין לאב. 16.4 נקודות ו־10 ריבאונדים הם מספרים יפים, אבל בלא מעט מקרים ההרגשה היא שלאב נעלם בתוך ההתקפה של קליבלנד, מסתפק בזריקות מבחוץ שמתאפשרות לו ונראה אפילו כבוי.
במזרח זה אמור להספיק עד הגמר – ובהנחה שהראשונה אטלנטה תגיע עד לשם, צריך לקחת בחשבון שהיא חווה ירידה מסוימת והפסידה 5 מ־10 משחקיה האחרונים. אבל מול הקבוצתיות של ההוקס, ובמקרה של ניצחון, העוצמה של אלופת המערב בגמר הפלייאוף – בלאט יהיה חייב סופרסטאר כמו לאב בשיאו. הדברים התהפכו עבור הישראלי בתוך כמה חודשים, ולצד הנכון. ועם המומנטום הזה הוא הולך אל הלא נודע, להרפתקה של חייו.
לפנייה לכתב/ת 
