שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא זכאי ולא אשם: לביהמ"ש יש דרך שלישית
    מקובל לחשוב שהליך פלילי מסתיים רק בהרשעה או בזיכוי, אבל זה לא מדויק. באילו מקרים יוחלט על דרך הביניים? עו"ד ארז אבוהב עושה סדר
    תפקידה של מערכת המשפט בהליכים פליליים הוא להכריע אם נאשם אשם או זכאי. יחד עם זאת, המילה "חפות" אינה נפוצה באולמות המשפט. אינספור משפטים מסתיימים בהרשעות, בעוד שאחוז הזיכויים הולך וקטן משנה לשנה. על פי נתוני מחלקת המחקר של הרשות השופטת, שיעור הזיכויים העומד כיום בתיקים פליליים שנוהלו עד סופם הינו אחוז אחד בלבד.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    הסיבות לאחוז הזיכויים הנמוך הן רבות ויש האומרים שמדובר בתופעה. יש כמה גורמים לכך, החל מהרשעות על סמך הודאות שווא, הרשעות על סמך עדות יחידה, הרשעות על סמך ראיות מדעיות לא מדויקות, עדויות ראייה מוטעות, ועוד כהנה וכהנה. על כך נכתב ועוד ייכתב רבות.

     

    יחד עם זאת, הנתון הנ"ל אינו מלמד בהכרח על כך שיתר התיקים הסתיימו בהרשעה. בפועל, כמות לא מבוטלת מהתיקים הפליליים בישראל מסתיימים בדרכים שונות מלבד זיכוי או הרשעה, ועל כן חשוב שכל אדם שמואשם בפלילים יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפניו מלבד ניהול הליך דורסני שמסתמן לעתים ככמעט חסר סיכוי לזיכוי. אלו הדרכים האפשריות לסיום ההליך הפלילי ללא זיכוי או הרשעה:

     

    אי הרשעה

    במקרים מסוימים רשאי בית המשפט לקבוע כי הנאשם אמנם ביצע את העבירות המיוחסות לו, ועם זאת להחליט שלא להרשיעו מטעמים שונים, בהם היעדר עניין ציבורי ממשי, או לנוכח נסיבות חייו של הנאשם והליכי שיקום. ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל הוא פסק הדין המנחה בנושא. במקרה של אי הרשעה, הנאשם מודה בעבירות המיוחסות לו וההליך מסתיים ללא הרשעה מחד וללא זיכוי מאידך. לרוב, במקרים אלו, הנאשם יהיה תחת צו מבחן ויוטל עליו עונש שירות לתועלת הציבור.

     

    ביטול כתב האישום

    כאשר נאשם עומד לדין ניתנת לו האפשרות להציג "טענות מקדמיות" כגון התיישנות, זיכוי קודם או הרשעה קודמת בגין אותם מעשים, הגנה מן הצדק או אכיפה לא שוויונית. יש לציין כי בשל חשיבותן, ניתן להעלות טענות מקדמיות בכל שלב של הדיון המשפטי. ככלל, מדובר בטענות בדבר כשל, חוסר הגינות או חוסר צדק, ולרוב הן תישמענה בטרם ניגש בית המשפט לשאלת חלקו של הנאשם במעשה המיוחס לו בכתב האישום.

     

    בפסק דין יפת (ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל), שבו נפרשו אמות המידה הראשוניות לביטול הליכים פליליים, נכתב: "לבית המשפט בישראל שיקול דעת לעכב הליכים משאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות".

    אילוסטרציה  (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

    בנוסף, בפסק דין בורוביץ (ע"פ 9055/02 בורוביץ נ' מדינת ישראל) נקבע כי ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות, רשלנות התביעה הכללית והפגיעה בעקרונות השוויון, ההגינות והצדק המשפטי, עשויים להיחשב עילה לביטול כתב אישום. השימוש בטענות מקדמיות הפך לדוקטרינה של ממש. במידה שהן מתקבלות, ההליך מסתיים בביטול כתב האישום, ואין אפשרות להגישו בשנית.

     

    מחיקת כתב האישום

    במקרים שבהם מתקבלות טענות נאשם למחדלים בהליך כגון חוסר סמכות או פגמים בכתב האישום, בית המשפט מוחק את כתב האישום. במידה שכתב האישום נמחק, קיימת אפשרות בידי התביעה הכללית להגישו בשנית לאחר הסרת המחדל. עם זאת, במקרים שבהם מדובר במחדל משמעותי, יורה בית המשפט על זיכוי הנאשם ממש, ובזאת יסתיים העניין. לדוגמא, בע"פ 10189/02 בית המשפט העליון הורה על זיכוי נאשם בעבירות מין בשל איחור במתן אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת האישום.

     

    בת"פ 31391-04-13 קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת את טענותינו והורה על מחיקת האישומים כנגד נאשם בעבירות סחר בסם, מאחר שהמדינה לא הגישה אישור היועמ"ש להעמדה דין, כנדרש בעבירות שבוצעו מחוץ לישראל.

     

    עיכוב הליכים

    סעיף 231 א' לחוק סדר הדין הפלילי מעניק ליועמ"ש סמכות לעכב את ההליכים נגד נאשם בתנאים מסוימים. בכל עבירה קיימים שיקולים שונים ובדרך כלל יש להציג נסיבות מיוחדות וחריגות כגון מחלה, גיוס לצה"ל וכדומה. במקרה כזה מצווה בית המשפט לעכב (ולמעשה להפסיק) את ההליכים, והנה עוד מצב שבו ההליך מסתיים ללא זיכוי וללא הרשעה.

     

    היעדר כשרות לעמוד לדין

    לאחר הגשת אישום פלילי רשאי בית המשפט להורות על הפסקת ההליך הפלילי מאחר שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, או שנקבע על ידי פסיכיאטר מחוזי כי ביצע את העבירות המיוחסות לו בזמן שלקה במחלת נפש ומבלי שידע להבחין בין טוב ורע. במידה שקיימת אינדיקציה משמעותית כי נאשם סובל ממחלת נפש, תעמוד לו הגנת אי השפיות וההליך הפלילי נגדו יופסק.

     

    לבחור אסטרטגיה נכונה

    לסיכום, משפט ידוע אומר: "אתה יודע איך אתה נכנס לבית משפט אבל אף לא תדע איך תצא משם". זו לא קלישאה. כפי שתואר כאן, מעבר לזיכוי או הרשעה, הליכים פליליים יכולים להסתיים גם בתוצאות אחרות. על הנאשם בפלילים להיות מודע להן, כאמור, על מנת שיוכל לבחור באסטרטגיית הגנה נכונה ומקצועית, שתסייע לו בהשגת התוצאה המהירה והראויה ביותר עבורו.

     

    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד ארז אבוהב עוסק במשפט פלילי, לרבות הלבנת הון, צווארון לבן, הטרדה מינית ועבירות מס כלכליות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים