שתף קטע נבחר

שיספה ודקרה: קרינה בריל הורשעה ברצח ילדיה

בריל, ששיספה את גרונם של איגור בן השבע ומירה בת החמש, ולאחר מכן ביצעה וידוא הריגה ודקרה אותם שוב ושוב - הורשעה ברצח. השופטים קבעו כי היא אחראית למעשיה, גם אם ביצעה אותם מתוך מצוקה

רוצחת, ואחראית למעשיה המחרידים: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את קרינה בריל ברצח שני ילדיה, איגור (7) ומירה (5). בריל, בת 38, שיספה לפני כשנה וחצי את גרונם של שני ילדיה הקטנים, ולאחר שאחותה ניסתה לעצור את הרצח הכפול המחריד, היא המשיכה ודקרה אותם, כדי לוודא הריגה.

 

השופטים קבעו כי בריל הייתה אחראית למעשיה גם אם עשתה אותם מתוך מצוקה: "המעשים שביצעה הנאשמת הם מחרידים מנשוא. הנאשמת לא הייתה חסרת יכולת של ממש להבין את מעשיה ולהימנע מהמעשה". גזר הדין ינתן בנפרד, נוכח בקשה של ההגנה לטעון לענישה מופחתת. לאולם הגיעו אחותה של בריל, שנכחה בדירה בעת הרצח, בעלה ואמה. הם סירבו לדבר. 

השופטים דמעו. בריל הורשעה ברצח ילדיה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
השופטים דמעו. בריל הורשעה ברצח ילדיה(צילום: גיל יוחנן)

בתחילת המשפט, שהתנהל בפני השופטים צבי סגל, בן ציון גרינברגר וארנון דראל, קבע הפסיכיאטר המחוזי כי בריל אחראית למעשיה וכשירה לעמוד לדין. עורכי דינה מטעם הסנגוריה הציבורית, אריאל הרמן וסלבה רודנקו, הציגו מנגד חוות דעת מטעם פסיכיאטר, שלפיה בריל לא הייתה אחראית למעשיה.

 

כמו כן הוגשו מסמכים מרוסיה המעידים על מחלת נפש. בריל, שהיתה הרה במהלך הרצח, ילדה בתקופת מאסרה בן. אחותה, ששהתה בדירה בעת האירוע הטראגי, ביקשה לגדל את הילד, אך הוא הועבר לחזקת אביו הביולוגי בשוויץ.

 

"כל המילים שלנו שקעו לקרקעית הדמעה", הקריא השופט סגל מהכרעת הדין. "זהו כתב אישום מזעזע בתוכנו, מילותיו צורבות. במהלך המשפט הודתה קרינה במרבית העבירות נגדה, אך טענה כי מעשים אלו נעשו שלא בשפיות הדעת".

בריל עם ילדיה הקטנים שאותם רצחה ()
בריל עם ילדיה הקטנים שאותם רצחה

סגל הוסיף כי "לאחר סקירת כל הראיות וחוות הדעת, לנו כשופטים לא הייתה היכולת לקבל ממנה תשובות לשאלות מטרידות רבות. כאינסטינקט ראשוני נראה כי לא קיימת אפשרות שאם תרצח את ילדיה באכזריות כה רבה מבלי שקיימת ברקע מחלת נפש. עם זאת, שוכנענו מעבר לספק סביר כי על אף מצבה הנפשי, הנאשמת הייתה מסוגלת להבין את מעשיה, אך בחרה ביודעין לבצען, אולי מתוך דיכאון. לכן יש להרשיעה בשתי עבירות רצח של ילדיה הקטנים. העיניים דומעות והלב מאיים להישבר".

 

עו"ד אריאל הרמן, סנגורה של בריל, הגיב באכזבה למשמע הכרעת הדין. "הייתה לאורך המשפט מחלוקת חריפה סביב השאלה אם קרינה חולת נפש. בית המשפט, מהמעט שהצלחתי לקרוא בהכרעת הדין, קבע כי היא אכן חולת נפש, אך ציין כי בעת המעשה הייתה יכולה להבחין בין טוב לרע. אנו חולקים על כך ונערער לבית המשפט העליון", אמר עו"ד הרמן.

 

עו"ד שגיא אופיר, שהיה התובע בתיק מטעם בפרקליטות מחוז ירושלים, אמר: "היום נכתב פרק נוסף בסיפור מותם הטרגי של מירה ואיגור, כשבית המשפט מצא את אמם אחראית לרציחתם. הייתה מחלוקת רק לגבי כשירותה הנפשית לאורך כל הדרך ואנחנו סברנו כי למרות מורכבות האישיות שלה וסיפור חייה, היא אחראית למעשיה. נקרא את הכרעת הדין ולפי הוראות החוק נבחן אם יש מקום לענישה מופחתת ונטען לעונש".

 

הרצח המזעזע אירע בספטמבר 2013. על פי כתב האישום, בריל עלתה לארץ שבעה חודשים לפני הרצח, וחוותה קשיי התאקלמות וקשיים בגידול שני ילדיה. לאחר שמדריכה בקייטנה של בנה הבחינה בחבורה על צווארו, בריל הודתה שהיכתה אותו וביקשה עזרה.

 

היא טופלה על ידי רשויות הרווחה, אך ניסתה להתאבד בחיתוך צווארה. לאחר שסיפרה לחברתה על המקרה, אותה חברה דיווחה על כך לרשויות הרווחה ובריל חששה שייקחו ממנה את ילדיה. לאור מצבה הנפשי של בריל, הגיעה לביתה אחותה נדיה, שניסתה להרגיע אותה לקראת הפגישה למחרת עם רשויות הרווחה, ואף נשארה ללון בדירה.

 

ב-16 לספטמבר החליטה בריל לרצוח את ילדיה ולהתאבד. היא לקחה סכין גדולה מהמטבח, חתכה את ורידי ידיה ופנתה לעבר החדר שבו ישנו שני ילדיה במיטת קומתיים. בריל שיספה את גרונה של בתה, וזו אחזה בצווארה במקום החיתוך ותוך שהיא מדממת החלה לצעוק ברוסית: "אימא, לא צריך".

 

מיד לאחר מכן טיפסה בריל על סולם המיטה ושיספה את גרונו של בנה, בעת שישב על מיטתו. האחות נדיה, שהתעוררה למשמע זעקות הילדים, ניסתה להניא את קרינה מהמעשה - אך בריל ביצעה וידוא הריגה ודקרה את ילדיה שוב ושוב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
בריל בבית המשפט, הבוקר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים