לחמו מול הנאצים, ונפלו במלחמת העצמאות

רבים הם סיפורי הגבורה של מיליון וחצי הלוחמים היהודים שלחמו בצבאות בעלות הברית כנגד הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה והם מסמלים את הניצחון היהודי. אולם תרומתם להישרדות היהודית לא הסתיימה שם על אדמת אירופה, עם פרוץ מלחמת העצמאות, הגיעו רבים מהם לישראל כדי לסייע בלחימה מול צבאות ערב שעשו הכול כדי שמדינת ישראל לא תקום.

רוצים לדעת עוד על הלוחמים היהודים בזמן מלחמת העולם השניה? כנסו לעמוד יום הניצחון

היהודי שפתח את שערי אושוויץ לחופש

לחם בנאצים וניצל בזכות ריקוד סביב העץ

הלוחמים יחד עם 3000 מתנדבי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) שחלקם כלל לא היו יהודים הגיעו עם הידע שצברו והם מי שבפועל נטלו חלק ניכר בהקמת צה"ל, שנחשב היום - 67 שנים לאחר שקמה המדינה, לאחד מהצבאות החזקים בעולם. הלוחמים השתלבו במערך הלוחם של ההגנה ובהמשך בצה"ל על יחידותיו השונות והיו אף היו שהגיעו לתפקידים בכירים ביותר.

אנדרטת מח"ל בדרך בורמה שבשער הגיא(באדיבות ויקיפדיה)

אך אנדרטה שמוצבת בשער הגיא על תוואי דרך בורמה, דרכה הועברה אספקה לירושלים הנצורה, מזכירה לכולנו כי מתוך אלפי המתנדבים, היו גם 122 שנפלו בקרבות הקשים ולא זכו לראות את תפארתה של מדינת ישראל.

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות אספנו את סיפוריהם של חמישה מהלוחמים היהודים שנצחו את גרמניה הנאצית ונפלו על אדמת הארץ – יהי זכרם ברוך.

מט מנדל – הכהן שסירב לנקות את הכבשנים

טוראי מט מנדל היה בן יחיד להוריו. הוא נולד בי"ב באלול תרפ"ו (22.8.1926) ברובע ברוקלין בניו יורק, ארצות-הברית. בילדותו חונך לתורה ולאורח-חיים דתי ובבגרותו למד בישיבת חיים ברלין ו"תורת חיים" ולאחריהם המשיך בבית-ספר תיכון טכני והמשיך בלימודי יהדות בבית-המדרש "הרצליה" בניו יורק. כאשר החל ללמוד במכללת ברוקלין פרצה מלחמת-העולם השנייה ומנדל הוכרח להפסיק את לימודיו בגלל גיוסו לצבא ארצות- הברית.

הוא עבר את האימונים ויצא בחיל-המשלוח לאירופה והשתתף במסע כיבוש גרמניה. אף בשירותו בצבא השתדל ככל האפשר לקיים את אורח-חייו הדתי. נפגש עם היהודים המעונים-המשוחררים במחנות דאכאו ובוכנוואלד, וכשנצטווה להשתתף בניקוי הכבשנים מאפר השרופים היהודים - סירב למלא את הפקודה משום שהוא כהן והיה עליו אסור להיטמא במתים. הוא אף הסתכן במשפט צבאי בשל סירובו, אך לבסוף כיבדו את נימוקו הדתי והרפו ממנו.

השתתף במסע כיבוש גרמניה. טוראי מט מנדל (באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה)

אחרי שחרורו מהצבא חזר ללימודיו במכללת ברוקלין וסיים שני סמסטרים, אבל סבלם של היהודים שראה באירופה השאיר רשמים עמוקים בנפשו וחוסר הפעילות של ממשלת ארצות-הברית לפתיחת שערי ארץ-ישראל לשארית הפליטה ולשיקום הנפגעים הסעירה את רוחו. הוא ארגן קבוצת-עזר ל"הגנה" וכשהחלו הקרבות בארץ אחרי החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ניסה כחבר מועצת "המזרחי", לארגן קבוצת צעירים שיתנדבו לעלות ארצה ולהשתתף במלחמת השחרור.

הוא הגיע לארץ והתייצב לשירות קרבי בחטיבת "גבעתי".

בעת מבצע "מכבי" לפריצת הדרך לירושלים ב-21 במאי 1948 יצא כוח מחטיבת "גבעתי" במספר משוריינים להעביר תחמושת לכוחות "הראל" בגזרה המזרחית. הכוח נתקל בשריוניות בריטיות ליד דיר-איוב וספג נפגעים. כוח תגבורת נשלח לעזרתו ולאחר שנסוגו תפסו הכוחות את מחנה העצורים בלטרון, תוך כוונה להשתמש בו כבסיס לכיבוש לטרון. למחרת בבוקר ספג הכוח הפגזה כבדה של תותחי "צבא ההצלה" של קאוקג'י שהוצבו בלטרון. לכוח היו נפגעים והוא נאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), יום לפני הכרזת המדינה.

במשך שנים ארוכות מקום קבורתו לא נודע, מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. אך ביוני 2005, במסגרת חקירת היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי מנדל קבור בקבר אחים יחד עם שלמה ברבר ויורם קפלן (יהודה, ג'ירי) בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בקבר המשוייך לחללי גדוד 32.

יוסף כהן – "אני חייל, אני לשירותכם"

טוראי יוסף כהן, נולד בכ"ד באב תרס"ח (21.8.1908) בפילדלפיה, ארצות-הברית. הוא גדל בלוס-אנג'לס שבקליפורניה, סיים בית-ספר תיכון ועסק במסחר.

בשנת 1941 גויס לצבא ארצות-הברית, ושירת במחלקת-המודיעין של דיביזית-הרגלים ה26-. השתתף בכל הפעולות בחזיתות המזרח הרחוק והגיע לדרגת סטאף-סרג'נט (סמל-ראשון).

אחרי המלחמה חזר לעסקו בלוס-אנג'לס. השמדת היהודים באירופה וחסימת דרך הגאולה של שרידיהם נגעו ללבו וביולי 1947 התייצב ב"ליגה לשחרור לאומי" שהקימו יוצאי התנועה הרוויזיוניסטית בוושינגטון ואמר: "אני חייל, לחמתי מלחמות של עמים אחרים. רצוני עתה להילחם למען עמי. הנני לשירותכם". כשנקנתה האונייה "אלטלנה" שירת בה בשמירה, בקניות ובהשגת החלקים לתיקונה. השתתף בנסיעותיה הראשונות כמלח וספק-חוץ. בתחילת 1948 עבר לשירות יבשתי באצ"ל בפריז. בא במגע עם אנשי מאק"י (המחתרת האנטי-נאצית בצרפת) ועסק בקניית נשק, באריזתו ובשליחתו ארצה. הוא נעצר על ידי המשטרה הצרפתית אך הצליח להשתחרר ולחזור אל האנייה לפני הפלגתה ארצה ושירת בה כמפקד המשטרה הצבאית, ולמרות זאת סירב לקבל דרגות.

דאג להביא נשק לאלטלנה. יוסף כהן(צילום: רון סמילנסקי)

אחרי פרשת אלטלנה ומלחמת-האחים עלה כהן להילחם בשורות אצ"ל בירושלים. בלילה האחרון של "קרבות עשרת הימים" השתתף במבצע "קדם" - ניסיון הפריצה לעיר העתיקה בירושלים. בליל שבת, אור ליום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) ושעתיים לפני התחלת ההפוגה נפל בקרב ונקבר בקבר זמני. שנתיים לאחר מכן בכ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

דרייפוס אדגר – הדוגמן הצרפתי

דרייפוס אדגר, נולד בשנת 1924 בגרמניה. הוריו נספו בידי הנאצים ואילו אדגר הצטרף לצבא צרפת החופשית ושירת ביחידת צנחנים בדרגת לויטננט (סגן). אחרי המלחמה היה דוגמן מצליח בתעשיית האופנה בפאריס אך הקולות מישראל לא נתנו לו מנוח. הוא החליט להשתתף במלחמת ישראל כדי לעזור ביצירת פינה בעולם, בה לא יהיו חייו, חיי אחיו וכבודם הפקר. אדגר עלה ארצה כמתנדב איש מח"ל בחודש דצמבר 1948, וגויס לשירות בחטיבת הנגב.

לחם במבצע חורב. סגן דרייפוס אדגר(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון".)

בעת מבצע "חורב" בדרום לסילוק הצבא המצרי, הוטל על "הקומנדו הצרפתי" לכבוש את משלטי הת'מילה שעל כביש באר שבע-ניצנה. הפלוגה הצליחה לכבוש את אחד המשלטים ולהיערך בו, אך המצרים פתחו בהתקפת-נגד בחיפוי מהמשלטים שטרם נכבשו. לאחר הדיפת מספר התקפות נאלץ הכוח לסגת נוכח העדיפות המצרית ורק לאחר הגעת תגבורת נכבשו המשלטים המצריים. בקרב זה נפל סגן דרייפוס אדגר, ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברביבים.

אנדריוס, (אנקנשטיין), סטנלי – הטייס שכתב וצייר

אנדריוס, (אנקנשטיין), סטנלי, נולד ביום כ"ז בניסן תרפ"ג (13.4.1923) ברובע ברונקס שבניו יורק. בגיל 18 סיים בהצטיינות את הסיטי קולג' בניו-יורק והוא החל לעסוק בכתיבה ספרותית ולהשקיע אף בציור בכישרון רב.

במלחמת-העולם השנייה גויס לחיל-האוויר של ארצות-הברית. שירת ארבע שנים כטייס בחזית האוקיינוס השקט. הגיע לדרגת קפיטן וקיבל כמה אותות-הצטיינות.

לאחר ניצחון בעלות הברית על הנאצים, עבר סטנלי ללוס-אנג'לס שבקליפורניה ולמד בבית-הספר לאמנות של האוניברסיטה. הוא לא קיבל חינוך יהודי, אך בשומעו על המאבק לקוממיות ישראל נתעורר בו לבו היהודי והוא התנדב לחיל-האוויר הישראלי. מפקדיו סיפרו שהוא היה מהטייסים הטובים וטיסותיו הקרביות ופעולתו להעלאת כושר יחידתו הייתה בהן משום תרומה יקרה למאבק בקרבות יוני 1948.

נלחם בנאצים כטייס. עזר להקים את חיל האוויר הישראלי. סגן אנדריוס (אנקנשטיין) סטנלי

בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב (אוקטובר 1948) השתתף במספר גיחות הפצצה מוצלחות על יעדי אויב בנגב. ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948) יצא להפציץ את משטרת עיראק-סואידן. המטוס נפגע באש נ"מ ונאלץ לנחות בשטח מצרי ושלושת אנשי הצוות, וסטנלי ביניהם, נרצחו בידי המצרים. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת פקד-טיס - היום סגן.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

רב סרן שמחה וליניץ – חייל הבריגדה היהודית

שמחה וליניץ נולד ביום י"ז בניסן תרע"ח (30.3.1918) ברובע היהודי של לונדון, בירת בריטניה. בנעוריו קיבל חינוך דתי-לאומי ואחר רכש לעצמו השכלה גבוהה.

בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי ונלחם בפיקודו של אורד צ'רלס וינגייט, ידיד ישראל, בג'ונגלים של בורמה ובעורף הכוחות היפניים, והועלה לדרגת מייג'ר (רב-סרן). גם בהיותו חייל בריטי שמר על יהדותו ונשאה בגאון. עם ייסוד הבריגדה היהודית הועבר אליה לפי בקשתו: "טוב יותר להיות בתוך עמי" - אמר. בשובו לאנגליה לא נח ולא שקט, והטיף לנוער ולמבוגרים על ציונות ובניין הארץ.

"טוב יותר להיות בתוך עמי". רב סרן שמחה וליניץ(באדיבות מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה)

לאחר שחרורו מן הצבא עלה לארץ בינואר 1947 כסוחר בשמים, וכך עקף את ההגבלות שהטילו הבריטים על העלייה.

בפרוץ מלחמת-העצמאות עזב את עבודתו בבנק אפ"ק והצטרף לצבא. לאחר תקופה קצרה של שירות פעיל הועבר לתפקיד קצין-קישור עם משקיפי-האו"ם. רב-סרן שמחה וילניץ נפל ביום א' באדר תש"ט (2.3.1949) בעלות רכבו על מוקש בסביבת פלוג'ה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

לוחמים יהודים אלו שנפלו בהגנם על הארץ, היו קודם לכן חיילים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית השונים יחד עם עוד מיליון וחצי יהודים שנטלו חלק משמעותי בניצחון על גרמניה הנאצית.

מטה יום הניצחון שיזם גרמן זכרייב, נשיא קרן Stmegi - הקרן של יהודי קווקז בישראל, קורא לציין ולחגוג את יום הניצחון על הצורר הנאצי בין ה-8-9 במאי ע"פ תאריך עברי - כ"ו באייר, כפי שמציינים את כל מועדי ישראל.