שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח: עובדים מרוויחים פחות, המעסיקים יותר
    נתוני מרכז אדוה חושפים כי חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית הצטמצם לטובת המעסיקים, פערי השכר התרחבו וההטבות הסוציאליות צומצמו. לפי הדו"ח, ב-2014 ההכנסה של הישראלים עמדה על 927 מיליארד שקל ורק 57% מתוכה הגיעה לעובדים. זאת, לעומת 61% בעשור הקודם

    "במבט על פני העשור האחרון, מתברר כי הוא היה טוב למעסיקים הרבה יותר מאשר לעובדים", כך עולה מנתונים שמפרסם היום (שישי) מרכז אדוה, המייצר מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל, לרגל ה-1 במאי, יום הפועלים. חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית הצטמצם לטובת המעסיקים, פערי השכר התרחבו וההטבות הסוציאליות צומצמו.

     

    כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :

    מבחינה כלכלית, ישראל לא שייכת למערב

    1 במאי: מה השתפר במצב העובדים?

    2014: פחות שביתות - יותר שובתים

     

    על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הלאומית של ישראלים בארץ ובחו"ל הגיעה בשנת 2014 לרמה של 927 מיליארד שקל, אך חלקם של העובדים בהכנסות הללו היה 57% בלבד. 17% מההכנסות הלכו למעסיקים, 17% למדינה ועוד 9% מיוחסים להכנסות מיזמות בחו"ל ולשווי של דירות ונכסים בארץ ובחו"ל.

     

    בשנת 2004, לשם השוואה, היה חלקם של העובדים 61%, לעומת 14% בלבד למעסיקים, 18% למדינה ו-7% בגין נכסים ויזמות בחו"ל. חוקרי מרכז אדוה חישבו ומצאו שאם חלקם של העובדים ב-2014 היה נשאר כשהיה בשנת 2004 אז הכנסותיהם היו גבוהות בכ-37.08 מיליארד שקל. בחלוקה לכ-3.778 מיליון שכירים מדובר בתוספת של 9,815 שקל להכנסה השנתית – כ-818 שקלים בחודש.

     

    ומה באשר להטבות הסוציאליות? בדו"ח מצוין כי ב-2012 קיבלו כ-40% מכלל השכירים שכר שאינו עולה על מחצית מהשכר הממוצע באותה שנה, כלומר לא יותר מ-4,757 שקל ברוטו בחודש. שיעור השכירים שהשתכרו למעלה מהשכר הממוצע היה נמוך במיוחד - 28.1%.

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)
     

    נתונים נוספים בדו"ח מראים כי בענף שירותי אירוח ואוכל וענף שירותי ניהול ותמיכה, שבהם השכר הוא מהנמוכים במשק, שיעור המשתכרים עד מחצית השכר הממוצע עמד על 66%. בענף השירותים הציבוריים, שאליו שייכים מורים עובדים סוציאליים ועובדי מדינה נוספים, כמחצית מהעובדים הרוויחו פחות ממחצית מהשכר הממוצע.

     

    באותה שנה, היוו תשלומי המעסיק להפרשות הסוציאליות (ביטוח לאומי ודמי בריאות) 17.4% מעלות ההעסקה בישראל. ב-25 מדינות בעולם – ביניהן ארה"ב, קנדה, מקסיקו, ברזיל, יפן דרום קוריאה, אוסטרליה ורבות ממדינות אירופה – שיעור ההפרשה היה גבוה יותר.

     

    המרוויחים והמשכילים יותר - מאוגדים

    מחברי הדו"ח מייחסים את הירידה בחלקם של העובדים בחלוקת ההכנסות לירידה בכוחה של העבודה המאורגנת בישראל. "כוח המיקוח של העובדים נשחק הן עקב הצטמקות מספר החברים והחברות באיגודים המקצועיים והן עקב ירידת כוחם הכלכלי של איגודים אלה ובראשם ההסתדרות, שבעבר הייתה בעלת נכסים רבים".

     

    הם מציגים נתונים שלפיהם בשנת 2000 היו 43% מהעובדים בישראל מאוגדים, לעומת 34% ב-2006 ו-25% בלבד ב-2012. בשנת 2000 כמחצית מהעובדים היו מועסקים במסגרת חוזי עבודה קיבוציים, ועד שנת 2012 ירד חלקם לכשליש. 

     

    מחברי הדו"ח מנתחים את מאפייניהם של העובדים המאוגדים ומראים כי רובם בעלי השכלה גבוהה והכנסה גבוהה. 42.3% מאלו שהוגדרו בעלי משלח יד אקדמי היו מאוגדים בשנת 2012, לעומת 20% בלבד בקרב העובדים הלא מקצועיים ו-11.2% בלבד מהסוכנים ואנשי המכירות.

     

    עוד עולה מהניתוח כי בקרב עובדים שמשתכרים 10,000 שקל בחודש ומעלה, שיעור העובדים המאוגדים עומד על 39.8%, לעומת 28.7% מהעובדים המשתכרים 6,000-10,000 שקל בחודש, 20.1% מהעובדים המשתכרים 4,000-6,000 שקל בחודש ו-11.1% מהעובדים המשתכרים עד 4,000 שקל בחודש.

     

    "נתוני הסקר מצביעים על שיעור התאגדות גבוה בקרב עובדים בעלי השכלה גבוהה המועסקים במשרה מלאה ובשכר גבוה", נכתב בדו"ח. "נתונים שפרסם הבנק העולמי מצביעים על תמונה דומה בארצות רבות. אפשר לראות בכך ראיה לקשר שבין התאגדות ובין שכר ותנאי עבודה משופרים; הצד השני של המטבע הוא כמובן היות הדבר תוצאה של הקושי של עובדים ברבדים הנמוכים של שוק העבודה להתאגד".

     

    מחברי הדו"ח מציינים כי בשנים האחרונות מורגש שינוי מגמה, הבא לידי ביטוי בנופה של התאגדויות עובדים בישראל. על פי הדו"ח, כ-150 אלף עובדים התאגדו בשנים 2013-2014. מחברי הדו"ח מונים מספר סיבות אפשריות לגידול הזה: המשבר עולמי ב-2008 וגל הצמצומים במשק שבא בעקבותיו, המחאה החברתית בקיץ 2011, הקמתו של ארגון כוח לעובדים כארגון מתחרה להסתדרות הכללית, הקמת אגף הצעירים של הנוער העובד ולומד שעוסק באיגוד בני נוער עובדים, התיקון לחוק ההסכמים הקיבוציים בשנת 2009 שמחייב מעסיק להידבר עם ועד הנמצא בשלבי הקמה ראשוניים ומאבק העובדים הסוציאליים שהעלה למודעות את בעיית עובדי העמותות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים