שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כשהעצלנית החלה להתאמן ואוהב הבשר הפך לטבעוני

    אומרים שכדי לסגל הרגל מסוים צריך לעשות אותו 22 יום ברציפות. אורי שביט, טבעונית מושבעת, החליטה להתחיל לעשות כושר. עידו בסט, מנהל רשת מסעדות, נפרד ממנות הבשר האהובות עליו. מה היה להם הכי קשה? וממה הם הופתעו? כתבה שנייה

    אורי שביט, טבעונית מושבעת, ועידו בסט, מנהל רשת מסעדות, יצאו לאתגר כפול במשך 22 יום – היא מתחילה לעשות כושר והוא עובר לתזונה טבעונית. אחרי הכנות לא מעטות, חששות ולבטים הם החליטו לצאת לדרך:

     

    שבוע ראשון

    אורי: "האימונים עם צאלה לא מפחידים כמו שחשבתי וחדר הכושר קטן ונעים. כבר באימון כוח הראשון צאלה אמרה לי משפט שלא אשכח: "גנטית את

    חזקה". זה הזכיר לי את המשפט שהייתי אומרת פעם בצחוק "בלב אני צמחונית". מי יודע, אולי כמו שהפכתי בסוף לטבעונית, גם אהיה בסופו של דבר חזקה באמת.

     

    "הגילוי הכי חשוב של האימונים הראשונים היה להבין שבגלל צפיפות החוליות שלי בגב התחתון אני לא יכולה לבצע כפיפות בטן סטנדרטיות, שנים של תסכול ורגשי נחיתות התפוגגו, אבל עדיין קשה לי לבצע את התרגיל הזה. כנראה שלא התקדמתי הרבה מאז כיתה ג'.

     

    עוד בנושא:

    אחת ולתמיד: האם הליכה באמת מרזה?

    קילו ביום: 5 סיבות שישכנעו אתכם לאכול ירקות

    מדריך ענק: להפוך לטבעוני ב-6 צעדים בריאים

     

    "ההליכות מתחילות להפוך לשגרה. אני לא יודעת אם כל מה שאומרים לגבי האנדורפינים נכון או שאני פשוט שמחה להיות אחרי זה, כך או כך אני מרוצה מההתקדמות ומתחילה להבין למה אנשים משתמשים בסרט יד המוזר הזה שמחזיק להם את הסמרטפון. אני הולכת די מהר, מתבוננת על האנשים שאומרים לעצמם שהם יוצאים להליכה ובעצם מטיילים לאט בפארק ומדברים בטלפון בזמן שאני מזיעה.

     

    "מודה, אני קצת מקנאה בהם ותוהה אם האנשים שרצים מקנאים בי, שרק הולכת הליכה מהירה. בינתיים, ציורים של ארנב מזכירים לי את הסמל נגד ניסויים בבעלי חיים, במקום אחר אני רואה מדבקה "שחררו את 269" והכי עצוב היה לראות אווזים מקסימים מטיילים מתחת לשלט ענק שכתוב עליו "בשר רך ומשובח, כאן מותר לנפנף בכיף". גם בזמן האימונים אני רואה כל הזמן את בעלי החיים".

     

    עידו: "הצורך לחשוב מה מותר ומה אסור הוא לא קל, אני מתחיל לסגל לעצמי תפריט חדש שמורכב מירקות, דגנים וקטניות. למזלי אני אוכל כל יום ב"ליב" אז יש לי מבחר טבעוני גדול, ואני לא צריך להעמיק במה אוכלים בצהריים. אני מנסה להבין איך הגוף שלי מתנהג והאם אני מרגיש חוסרים כלשהם בתזונה שלי. האמת, שלא. יתרה מזאת, הפחד מהרגשת החוסר בחלב ביצים ובשר לא מורגש בכלל.

     

    "לקראת סוף השבוע הראשון אני גם מתחיל להתרגל לשתות קפה עם חלב סויה, והטעם שלו "מתיישר" לי עם טעם של חלב. ביום שישי, כשהמסעדה סגורה, מתחילה התלבטות מה לאכול. אני מקבל מ"המערך התומך" המלצות לכמה מתכונים, הכנתי שלושה ממרחים – פלפלים קלויים, אגוזים עם ארטישוק ירושלמי ופסטו, ופתרתי ארוחה קלה. בערב אני מתעצל ומכין מנה פשוטה של פסטה עם ברוקולי ועגבניות שרי.

     

    "בשבת אני יוצא לסיור עם אורי. לקראת הסיור אני רואה את הרצאה של אורי בה היא מדברת על איך שאיבדנו את החמלה שלנו. התחנה הראשונה היא רפת - אורי מסבירה לי את כל נושא התעשייה ומה קורה לבעלי החיים בדרך לצלחת. בתור מסעדן, זה לא שלא ידעתי מה התהליכים שעושים על מנת לייצר כמויות כאלה של בשר, חלב, עוף וביצים, אבל כמו כולם גם אני מחונך לשים את זה בצד. לחשוב שזה בסדר שפרות גדלות בחרא של עצמן ושמרביעים אותן בכל מיני שיטות, רק על מנת שיילדו וייצרו עוד חלב.

    "גדלות בחרא של עצמן" (צילום: רויטל טופיול) (צילום: רויטל טופיול)
    "גדלות בחרא של עצמן"(צילום: רויטל טופיול)

    "אני שואל את עצמי האם לא נהיינו נהנתנים מדי בצריכה שלנו. אולי אם היינו מפחיתים בצריכה של מוצרי חלב ובשר והיקפי התעשייה היו קטנים יותר, איכות החיים של החיות היתה יותר טובה.

     

    "אחרי הביקור ברפתות נסענו לחוות השחרור בכרם מהר"ל. ממה שאני זוכר, זו הפעם הראשונה בה אני פוגש חיות שמגדלים לא לצרכי התעשייה. פגשתי שתי עגלות שמתנהגות בדיוק כמו הכלבים של כולנו, מחפשות תשומת לב ורוצות לשחק. זו כנראה הפעם הראשונה בחיי הבוגרים ,שאני עוצר לבחון את עצמי. איך זה שאף פעם לא ראיתי את הצד השני של התעשייה הזו.

     

    "לסיום אנחנו מקנחים בארוחה במסעדת "זכאים" הטבעונית. מדובר במסעדה נוספת שמוכיחה שאפשר להכין אוכל טעים, בלי הצורך במוצרים מהחי. מגמת הטבעונות באה לידי ביטוי במטבח בחדשנות ובשימוש בחומרי גלם טעימים ומעניינים".

     

    שבוע שני

    אורי: "אחרי שבוע מהאימון הראשון עם צאלה הגיעה גם השקילה הראשונה – מתברר שהשלתי 2.5 קילו! לא מפתיע בהתחשב בכמות המזון המוגזמת שהכנסתי לעצמי לגוף עד אז, או כמו שצאלה אמרה "את פושעת". גם עידו הצטרף לאימון, שכבר היה הרבה יותר קשה.

     

    "בנוסף לכל הצרות, צאלה הזכירה לי שהגיע הזמן להתחיל לשלב ריצות בהליכות שלי ועזרה לי לתרגל נשימות והליכה נכונה על ההליכון. הכי חשוב – לנשום פנימה והחוצה בקצב קבוע וכמו שצריך. ותנועת כף הרגל צריכה להיות חלקה, כמו ליטוף כזה של המסוע – שאותו אני אמורה לשחזר גם על האספלט. התרגול הראשון יהיה הליכת חימום של רבע שעה ואחריה ריצה של דקה. שתי דקות הליכה, ריצה של דקה, שתי דקות הליכה וכן הלאה.

    "אחרי כמה אימונים זה הפך להיות פשוט יותר" (צילום: רויטל טופיול)
    "אחרי כמה אימונים זה הפך להיות פשוט יותר"(צילום: רויטל טופיול)
     

    "הפעם הראשונה לא הייתה קלה בכלל, קצת כאבים בצד שזרקו אותי לזיכרונות ריצת הגמר מגיל 18. אבל אחרי כמה אימונים כאלה, זה הפך להיות פשוט יותר. אני עדיין מסתכלת על השעון לראות כמה זמן נשאר, אבל כבר לא מפחדת מהמחשבה שאני צריכה לרוץ.

     

    "באחד הבקרים קמתי עם כאב גרון חזק, אבל לא העליתי בדעתי לוותר על האימון. יצאתי לדרך ופתאום שמתי לב שאני כבר לא מקנאה באלה שהולכים בפארק בסתלבט, אלא רוצה כבר להצטרף לאלה שרצים. הרגשתי שמשהו השתנה במוטיבציה, בכוונה, בתודעה.

     

    "בתוך כל זה, אני גם מזדעזעת מפינת החי המיותרת שתקועה באמצע הפארק, להנאת התושבים ולסבלם של בעלי החיים שכלואים בה בצפיפות, הרחק מאזור המחיה הטבעי שלהם. מישהו חייב לסגור את המקום הזה.

     

    "בצהריים אני מגיעה לפגישה במסעדה לקראת ארוחה טבעונית שאני מארגנת, והיי - בפעם הראשונה שמתי לב שמול המקום יש חנות לציוד ספורט. פוזלת פנימה אבל עדיין לא נכנסת. הרי אם אקנה עכשיו ציוד זה אומר שאני מתכוונת להמשיך אחרי 22 יום. אני לא מתחייבת".

     

    עידו: "השבוע מצאתי את עצמי בעיקר מתמודד עם אנשים שחושבים שנפלתי על הראש. "מה יש לך? נהיית משוגע? משעמם לך?". אני מתחיל להבין שנושא הטבעונות דומה לנושא הדת, המוסכמות החברתיות לא מקבלות שינויים קיצוניים מדי.

     

    "בינתיים אני מנסה לברר איפה הכול התחיל. ציידים אולי היינו מההתחלה, אבל מתי התחלנו להיות יצירתיים ולחשוב שאנחנו צריכים להרביע פרות על מנת לייצר חלב? מתי החלטנו שפרות לא גרות באחו אלא גרות ברפת? מתוך הקריאה והשיחות שלי עם אנשים אני מבין שלשני הצדדים, הטבעונים והלא טבעונים, יש סימוכין לטענות שלהם.

     

    ישנם מחקרים שמעידים שמוצרים מהחי טובים להתפתחות המוח והגוף, ומצד שני עוד מימי הרמב"ם יש סימוכין לזה שמוצרים מהחי לא צריך לאכול יותר מפעמיים בשבוע. והיום ישנם מחקרים שמוכיחים שאכילה טבעונית נכונה יכולה לתת את כל המרכיבים הנחוצים לגוף האדם.

     

    "בסיכום המחקר המזורז אני מתחיל לחשוב שיתכן שהתשובה היא במינונים. בזמן שעשיתי את כל זה גם ירדתי עוד שני ק"ג, אבל מסת שריר שלי ירדה גם. כנראה שאני לא אוכל מספיק חלבונים".

    "יתכן שהתשובה היא במינונים"  (צילום: רויטל טופיול) (צילום: רויטל טופיול)
    "יתכן שהתשובה היא במינונים" (צילום: רויטל טופיול)
     

    שבוע שלישי ואחרון

    אורי: "אין ספק שעובר עלי שינוי תודעתי. אחרי יומיים שבהם לא התאמנתי, הרגשתי כבר כמו בטטה. ממש חיכיתי לאימון הבא ולמרות שצאלה קרעה אותי עם עבודה על שרירי בטן (שכידוע אין לי), אני כבר מחכה לאימון הבא. שמחתי לשמוע ממנה שהיא מתמידה בקפדנות על האתגר הטבעוני שלה וכבר החליטה שהיא לא חוזרת לצרוך מוצרי חלב בשום מקרה.

     

    הספיקו לה שבועיים כדי להרגיש שיפור בלעדיהם. בינתיים שילבתי ריצות בהליכה בפעם השלישית, הרגשתי שהריצות פחות קשות לי, שההתאוששות מהן מהירה יותר ושהמבט בשעון כבר לא כזה מהיר. שאני יכולה יותר.

     

    "בינתיים הפסקתי לרשום את מה שאני אוכלת, מרגישה כבר יותר בטוחה בהתמודדות שלי עם הגרגרנות. הבנתי את מה שאסף חברי הטוב אמר לי, שאני יכולה להתחבר לזה ממקום של שליטה, אני לא נותנת לתאוותנות לשלוט בי. ככה מצאתי את עצמי משאירה אוכל בצלחת במסעדה מעולה ולוקחת בקושי ביס אחד מהקינוח.

     

    "בשבת נפגשתי עם חברות לארוחת בוקר ומצאתי את עצמי חושבת מחשבות הזויות כמו "וואו, כמה שמן יש בסלט". מי זאת הבחורה הזאת ומה היא עשתה לאורי שביט? לדבר אחד אני לא מצליחה להסתגל ולא יודעת אם אצליח – להסתפק בכוס יין אחת בארוחה במסעדה. עד כאן".

     

    עידו: "האכילה היומיומית כבר הפכה להרגל, אני פחות חושב על מה ש"אסור" לי אלא מכוון למה ש"מותר" לי. ועדיין כשאני רואה שניצל אפוי עם חציל ממולא בשר, אני חושב שבאסה שאני לא יכול לאכול את זה. אבל אתגר זה אתגר.

     

    "ביום שלישי לא נשאר לי מה לאכול במסעדה, כל האוכל הטבעוני נגמר. זאת פעם ראשונה באתגר שאני במשבר, בא לי לאכול חזה עוף וזהו. כוח הרצון להתמיד באתגר מחזיק אותי ואני מסתפק בפסטה ברוטב עגבניות. בפעם הראשונה אומר לעצמי שעוד כמה ימים זה נגמר.

     

    "בבוקר שישי אני מוזמן לסדנת בישול טבעוני עם אורי, באווירה חמימה וביתית. למדנו איך מכינים אוכל טבעוני שנותן מענה גם להכנה מהירה, גם לילדים וגם לנו. אין ספק שהיום עם כמות הפתרונות והיצירתיות שקיימת אפשר להכין כמעט הכול ולמצוא חלופות למוצרים מהחי. מעבר למתכונים הטעימים שהכנו, הטיפים שאורי הוסיפה תוך כדי הסדנה עזרו מאד למשתתפים, בעיקר במה שקשור לשימוש בחומרי גלם.

     

    "בערב אני יוצא עם המשפחה לננוצ'קה, מוסד בתל אביב שעשה מהפך והפך למסעדה טבעונית. מאד נהניתי מהאוכל, זאת הייתה הוכחה נוספת לכך שאוכל טבעוני יכול להיות מגוון ועשיר גם בלי חיקויים זולים של "שניצל בטעם שניצל ללא עוף" וכל מיני מוצרים מוזרים שנמצאים היום בשוק. המשפחה פחות התלהבה מהארוחה. האוכל היה להם טעים אבל חסרו להם המוצרים מהחי".

     

    סוף דבר

    אורי: "ביום האחרון של האתגר נסעתי להרצות במכללת תל חי בצפון ובדרך עצרנו במרכז קניות. מצאתי את עצמי נכנסת סוף סוף לחנות לציוד ספורט ומתאבזרת בכובע ובאוזניות נוחות לריצה. הרגשתי שחתמתי עכשיו חוזה עם עצמי, לקחת את ההזדמנות שקיבלתי מעידו בשתי ידיים ולהכניס את הכושר לאורח החיים שלי, לתמיד.

    "הסיפוק אדיר והבונוסים מדהימים". אורי שביט עם המאמנת צהלה עברוני ממועדון go active pro (צילום: רויטל טופיול)
    "הסיפוק אדיר והבונוסים מדהימים". אורי שביט עם המאמנת צהלה עברוני ממועדון go active pro(צילום: רויטל טופיול)

     

    "אחרי בערך חודש כבר הייתי כמעט 5 קילו פחות ממה שהתחלתי והריצות שלי הלכו והתארכו עד כדי כך שבאימון האחרון כבר רצתי 15 דקות רצוף. מי זוכר את הימים שבהם חיכיתי שתיגמר דקה. הסיפוק אדיר והבונוסים מדהימים – התחושה הטובה, הבריאות, הירידה במשקל והעמידה באתגר. הבעיה שבשביל להמשיך ולהתמיד אני אהיה חייבת קבוצת תמיכה, אז ברור שאמשיך לשלוח צילומי מסך של האפליקציה גם אחרי האתגר".

     

    עידו: "תוך כדי התהליך נחשפתי לעשרות סרטים בנושא תעשיית המזון מן החי. אני מאמין שאין אדם שמקבל הסבר על התעשייה וזה לא גורם לו לחשוב. השאלה היא אילו וויתורים אנחנו מעוניינים לבצע וחשוב יותר מבחינתי - כמה זה בריא לנו. מצאתי את עצמי חוזר לתשובת האמצע, של המינון הנכון. אני לא בטוח שיש נוסחה, אבל כל אחד יכול למצוא לעצמו את הנוסחה להפחתת מוצרים מהחי.

     

    "אם להשוות את זה לדת, אני החלטתי ללכת לפי השיטה "הרפורמית". את מה שאני יכול לקחת לדרך אקח, אוכל בצורה יותר מבוקרת, אשים לב למה שיש לי על הצלחת ואוותר על מה שאני יכול ורוצה. החלטתי להישאר עם חלב סויה בקפה של הבוקר ולהפחית צריכת של עוף, דגים ובשר ל 2-3 פעמים בשבוע ולא לצרוך אותם כל יום, כך שהתזונה שלי תתבסס מעכשיו יותר על דגנים, קטניות, פירות וירקות. עד לכתיבת שורות אלה לא טרפתי סטייק ולא אכלתי יותר מדי חזה עוף. כנראה שמשהו בכל זאת חלחל, אבל על השניצל של אמא עדיין לא הצלחתי לוותר".

     

    הטיפים של אורי למתאמן המתחיל:

     

    • התחילו עכשיו! האביב הוא התקופה האידאלית לאימונים בחוץ, הגשם מאחורינו ועדיין לא מאד חם, שלא לדבר על הפריחה ותחושת ההתחדשות.
    • המוטיבציה מתחילה בבית כשמתחילים מה ללבוש – תשקיעו קצת מחשבה בבגדי ובנעלי הספורט, זה משפיע על כל ההרגשה אם רצים עם בגדים מתאימים או שמסתפקים בטרנינג קרוע.

    מצד שני אל תחשבו על איך שאתם נראים – כן גם אתם מזיעים ואדומים ועושים פרצופים מוזרים. התעלמו מזה ורחפו בקלילות על פני המתאמנים האחרים.

    האימונים בחוץ ידאגו לכם לאספקה של ויטמין D חיוני. מצד שני, אל תשכחו קרם הגנה, הנמשים שלי יכולים להעיד שזה ממש חיוני.

     

    הטיפים של עידו וצאלה לאתגריסטים טבעונים:

     

    תתכוננו – למדו קצת על חומרי הגלם, הציצו במתכונים, חפשו טעמים שאתם אוהבים ורוקנו את הבית מפיתויים מיותרים.

    הכינו את הסביבה – עדכנו את בני הזוג, החברים והמשפחה בתהליך שאתם מתכננים ועזרו להם להתמודד עם ההכנות לקראת ארוחות משותפות.

    למי שרגיל לשתות קפה עם חלב – כדאי לעשות תחקיר מקדים קטן ולמצוא את המשקה הצמחי שאתם אוהבים, כדי להיות מוכנים לקפה של היום הראשון.

    המשיכו ליהנות ולבלות – יש לא מעט מסעדות טבעוניות מעולות וכאלה שמגישות תפריטים טבעונים. שימו לכם כמה מהן על הכוונת וצאו לטעום אוכל טבעוני בחוץ.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטל טופיול
    הזדמנות לעצור רגע ולחשוב
    צילום: רויטל טופיול
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים