שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שירה: "גן הדממה כולא את סוד הגשם"

    "כמו באהבה כולו רווי בכולו/ קשה לנחש את הקיץ בלב החורף/ את היסוס הענפים הסומים בהבל פי/ החם מתחת עפעפי העלים". שירה מאת נורית זרחי

    ספינת המשפחות

    סְפִינַת הַמִּשְׁפָּחוֹת נָחֲתָה עַל רֹאשׁ

    אֲרָרָט. מִלְּמַטָּה גָּעֲשָׁה עֵירֻמָּה הַקָּטָטוֹנְיָה.

    עֲיֵפוֹת מִן הַמַּסָּע הָאָרֹךְ,

    הַמִּשְׁפָּחוֹת שָׁתְקוּ. לֹא הָיָה לָהֶן

    לוֹמַר דָּבָר לִזְכוּתָן פְּרָט לִשְׂרִידָה.

     

    אֵלֶּה שֶׁהֻכָּה זִכְרוֹנָם

    יָצְאוּ אֶל חֻרְבָּנוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.

    מִי שֶׁיָּרַד לֹא יָכוֹל הָיָה לַחֲזֹר.

     

    בַּתַּצְלוּמִים נִכָּר שֶׁאִבְּדוּ כָּל מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף

    וְשֶׁהָעוֹלָם נָגַע בְּאֶצְבְּעוֹתָיו בְּחוּט הַשִּׁדְרָה

    שֶׁלָּהֶם. לִפְעָמִים חָשְׁבוּ שֶׁנִּצְּלוּ, לִפְעָמִים

    שֶׁקֵּרְבוּ אֶת קִצָּם. לִפְעָמִים כְּשֶׁרָאוּ

    אֶת אוֹרוֹת הַתֵּבָה מַחְוִירִים מֵרָחוֹק

    הֶאֱמִינוּ שֶׁהִיא טוֹבַעַת.

     

    וְלִפְעָמִים בֵּין הָעֲנָנִים הַמּוּפַזִּים רָאוּ

    שֶׁהִיא שָׁטָה. זֶה שָׁבַר אֶת לִבָּם כְּשֶׁחָשְׁבוּ

    שֶׁהִיא נָעָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאָרֶץ הַנְּכוֹנָה.

     

    נהרסה חומת המגן

    נֶהֶרְסָה חוֹמַת הַגָּן.

    בֵּין הַהַחְמָצָה לַשִּׁכְחָה הִגִּיעַ הַכְּפוֹר,

    כּוֹפֵר בְּפָנָיו הַשְּׁקוּפִים בְּתֹם לִבָּם שֶׁל כַּרְכֻּמִּים.

     

    הַאִם הָאֶנִיגְמָה הַזֹּאת

    הַמִּתְרַחֶשֶׁת מֵעֵבֶר לְדֶלֶת הַזְּכוּכִית, חַיֶּבֶת לְהִלָּמֵד,

    והְַאִם הֶחָתולּ הָענֲקָ

    הוֹפִיעַ הַבֹּקֶר בְּתוֹר שָׁלִיחַ

     

    לְבַשֵּׂר שֶׁהַכֹּל מָשָׁל,

    וְהַכְּאֵב הוּא רַק מָשָׁל לִכְאֵב,

    וְעַל הַגָּן לֶאֱהֹב אֶת הַנִּמְשָׁל

    וְלַעֲבֹד לוֹ?

     

    גן הדממה

    גַּן הַדְּמָמָה כּוֹלֵא אֶת סוֹד הַגֶּשֶׁם.

    כְּמוֹ בָּאַהֲבָה כֻּלּוֹ רָווּי בְּכֻלּוֹ.

    קָשֶׁה לְנַחֵשׁ אֶת הַקַּיִץ בְּלֵב הַחֹרֶף,

    אֶת הִסּוּס הָעֲנָפִים הַסּוּמִים בְּהֶבֶל פִּי

    הַחַם מִתַּחַת עַפְעַפֵּי הֶעָלִים.

     

    רָאשֵׁי הַפְּרִיחָה שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ גֻּלְגָּלִיּוֹת

    חוֹזְרִים דַּרְכִּי אֶל קַדְמוּתָם, וּנְטוּלֵי חֲרָדָה

    נִפְקָחִים אֶל מַה שֶּׁיָּבוֹא.

    "הַאִם אֲנִי מָקוֹם?" שׁוֹאֵל הַגָּן,

    "מֵאֲחוֹרֵי הַקַּיִץ, הַחֹרֶף?"

     

    צעיר לא ירצה אותי

    צָעִיר לֹא יִרְצֶה אוֹתִי וְזָקֵן

    אֲנִי לֹא רוֹצָה, מְסַכֶּמֶת דּוֹדָתִי אֶת הַמַּצָּב.

    אֲבָל רוֹפֵא הָעֵינַיִם, הִיא מַתִּירָה לְעַצְמָהּ,

    מַמָּשׁ כְּמוֹ כּוֹכַב קוֹלְנוֹעַ, בָּהִיר כְּהֶרְמֶס,

    גּוֹנֵב אֶת הַכְּאֵב כְּשֶׁהוּא מַנִּיחַ עַל עֵינַי שְׁתֵּי יָדַיִם

    קְלִילוֹת כְּפַרְפָּרֵי נְיָר וְגַם

     

    שְׁלִיחַ הַסּוּפֶּר, עֵינָיו כֵּהוֹת מִזַּעַם,

    גָּמִישׁ כְּנָמֵר צָעִיר מֵנִיף אֶת הַמִּשְׁלוֹחַ

    לְלֹא הַחֶמְדָּה שֶׁאוֹסְקַר וַויְלְד

    הִטְבִּיעַ בָּאָמָּנוּת לְמַעַן אָמָּנוּת.

     

    כְּמוֹ לְבִיאָה שֶׁהַזְּמַן שָׁחַק אֶת צִפָּרְנֶיהָ

    מַבִּיטָה בָּהֶם דּוֹדָתִי וּבְעֵינֶיהָ

    זִיק שֶׁל צְחוֹק וְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ צוֹפֶה

    בְּתַעֲרוּכָה מְעַנֶּגֶת שֶׁרַק הַמִּתְרַחֵק

    מֵיטִיב לְהָבִין אוֹתָהּ.

     

    שירים אלו לקוחים מתוך ספרה של נורית זרחי, "אררט", שראה אור לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "ריתמוס" לשירה. זהו ספרה ה-14 של נורית זרחי, משוררת, וסופרת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    נורית זרחי. מתוך ספרה "אררט"
    צילום: צביקה טישלר
    לאתר ההטבות
    מומלצים