שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מה קורה לרכוש כשהמת לא משאיר צוואה?

    חוק הירושה מפרט מה עושים כשאדם הולך לעולמו מבלי להחליט כיצד יחולק העיזבון שלו. מה יקבלו בני המשפחה? ומה יעבור למדינה? זו תמצית החוק

    סעיף 1 לחוק הירושה קובע שבמות אדם עובר עזבונו ליורשיו. לפי החוק, כאשר יש בנמצא צוואה שנערכה באחת הדרכים הקבועות בדין – בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות או שכיב מרע (אדם הנוטה למות) – נפנה לצוואה ונברר מי היורשים שנקבעו. אולם מה קורה בהיעדר צוואה, או כאשר קיימת צוואה אבל היא לא כוללת התייחסות לשאלה מה ייעשה ברכושו? זוהי סקירה קצרה של ההוראות הרלוונטיות בחוק.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    מדרג הירושה

    ככלל, היורשים על פי דין הם בני משפחתו של המוריש – מי שהיה בן-זוגו במותו ובנוסף, בסדר עדיפות יורד (כאשר כל ענף ירושה מבטל את זה שאחריו), בני המשפחה הבאים:

     

    רמה ראשונה: ילדי המוריש (כולל מאומצים כחוק) וצאצאיהם. הירושה תתחלק במקרה זה שווה בשווה בין כולם.

    רמה שנייה: אם אין למוריש ילדים או צאצאים, תעבור הירושה להורי המוריש וצאצאיהם. גם הם יזכו לחלוק בה שווה-בשווה.

    רמה שלישית: אם גם אלה אינם, עוברים לסבים וסבתות של המוריש וצאצאיהם, גם הפעם בחלקים שווים.

    אילוסטרציה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

    המשמעות של המדרג הזה היא שהורי המוריש לא יהיו זכאים לחלק בעיזבון אם המת הותיר אחריו ילד או אפילו נכד. ילדי המוריש יחלקו בעיזבון באופן שווה, ואם נפטר אחד מהם יקבלו ילדיו של הנפטר את חלקו.

     

    במקרים שבהם מתגלה קושי באיתור קרובי המשפחה ניתן להיעזר בחוות דעת מומחה בתחום הגנאלוגיה (חקר היוחסין), שתאשר או תשלול קיומם של קרובי משפחה.

     

    שימו לב: עזבונו של מוריש שלא הותיר אחריו קרובי משפחה מהמנויים לעיל, לרבות כמובן בת/בן זוג "ידועים בציבור", עובר לטובת המדינה המחויבת לעשות בעיזבון שימוש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.

     

    ואולם, הדרך אינה סגורה גם בפני מי שאינו נכלל בין קרובי המשפחה המנויים בחוק, ולאחר שניתן צו ירושה לטובת המדינה, זכאים אנשים או גופים שנתמכו או תמכו במוריש בחייו לפנות לשר האוצר ולבקש תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים מתוך נכסי העיזבון, ולשר נתון שיקול הדעת האם להיעתר לבקשה.

     

    זכאות בן/בת הזוג

    ראשית, בן/בת הזוג (מנישואים או מקשר של ידועים בציבור) זכאים למיטלטלין המשותפים ובכללם המכונית השייכת למשק הבית המשותף.

     

    בנוגע לדירה המשותפת העניין קצת יותר מסובך: בן הזוג זכאי למלוא הזכויות בדירת המוריש רק אם היה נשוי לו לפחות שלוש שנים וגר עמו ערב מותו, ורק אם היורשים הנוספים הם אחיו של המוריש, צאצאיהם או הורי הוריו.

     

    בכל מקרה אחר, לבן הזוג - כמו גם לילדי המוריש שגרו עמו ערב מותו - נתונה בנסיבות מסוימות הזכות להמשיך לגור בדירת המגורים כשוכרי יורשי הדירה ואף זאת רק אם הוסכם על גובה דמי השכירות, תקופת השכירות ותנאיה, או שניתנה הוראה בנושא על ידי בית המשפט.

     

    זכויות בן הזוג ביתר העיזבון משתנות בהתאם לנסיבות המקרה: חלקו של בן הזוג יהיה חצי מהעיזבון אם למוריש היו ילדים או נכדים, ושני שליש מהעיזבון אם אין למוריש ילדים או נכדים אך יש לו אחים או אחיינים או סבים וסבתות.

     

    ניתן לשער כי בהרבה מהמקרים דרך החלוקה שנקבעה על ידי המחוקק תואמת את בחירתו של האדם הסביר להוריש עיזבונו למשפחתו הקרובה. עם זאת, אדם שמבקש להסדיר מראש נושאים נוספים שאינם מנויים בחוק או לשנות את ההסדר שבחוק, נדרש לעשות זאת בדרך של צוואה.

     

    כך, לשם ההמחשה, אדם יכול לקוות כי בתום ימיו לא יפעלו ילדיו למימוש ירושתם ולמכירת בית המגורים שבה מתגוררת רעייתו, אבל אם הוא רוצה להבטיח כי תקוותו תקוים עליו להורות כן באופן מפורש, וזאת ניתן לעשות רק באמצעות צוואה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: עירית פלד
    עו"ד אורי פלד
    צילום: עירית פלד
    מומלצים