שתף קטע נבחר

כשלון בבגרות: ההחלטה התמוהה של משרד החינוך

משרד החינוך, בחוסר יצירתיות מובהק, החליט להעניש את תלמידי ישראל בתקופת הבגרויות. עד שמישהו יתעורר וישנה את ההחלטה, צפויים התלמידים לשבת 45 דקות בכיתה לפני תחילת המבחן, ולקוות שמכונת הצילום בבית הספר תעבוד

לא פשוט להיות תלמיד במערכת החינוך הישראלית. תלמיד ממוצע בתיכון צפוי ללמוד ולהיבחן ביותר מבחנים מאשר חבריו האמריקאים או האירופאים. השאלה למה בכלל צריך מבחני בגרות במציאות של ידע נגיש היא שאלה ותיקה. לפורמט המיותר של מבחני בגרות כבר התרגלנו, ועד שלא יקום שר חינוך אמיץ שיבדוק את הטעם בבחינות, נשאר עם תעודת בגרות שעיקרה מרוץ לשינון ולא ללמידה יצירתית.

 

עונש קולקטיבי

מבחני הבגרות שנערכים בימים אלו הביאו איתם, כמו בכל שנה, גל העתקות וניסיונות להדליף את המבחן.

 

הפעם משרד החינוך החליט להעניש את כלל תלמידי ישראל בחומרה, כי עונש קולקטיבי כנראה עובד או לפחות הוא האופציה הקלה ביותר ליישום.

 

אתמול בערב פורסמה הודעה של משרד החינוך שמנסה להתמודד עם ההעתקות. ההודעה הסבירה שמעתה כל תלמיד שאמור להיבחן במבחן הבגרות יגיע לכיתה 45 דקות לפני מועד המבחן ויישאר לשבת בלי טלפון ובלי אפשרות לשנן עוד קצת את החומר. כן קראתם נכון! להישאר בכיתה 45 דקות לפני הבחינה סתם.

 

חלם זה כאן

המורים גם הם יעבדו קשה. הם יקבלו את המבחן רק כ-45 דקות לפני המועד דרך אתר אינטרנט מאובטח ויאלצו להדפיס אותו במהירות ולחלק לתלמידים. אם לרגע חשבתם שחלם זה כאן, כנראה צדקתם, כי אי אפשר באמת לטפל במי שרוצה לרמות או להעתיק, מלבד להעניש אותו, וגם כאן ימצא האקר שיפרוץ את האתר או מי שחומד כסף ומוכן למכור שאלות. רמאות, העתקות וקומץ, תמיד יהיו כאן ובתופעות האלה יש לטפל, אבל הענשה של כל התלמידים בעייתית.

 

אני בטוחה שמשרד החינוך מבין שהוא פוגע בתלמידים, כיוון שיושבים שם מומחים שיכולים להבין את ההשלכה של בני נוער שיושבים על כיסא 45 דקות סתם ומחכים.

 

אם מישהו פספס הנה סקירה של הבעיות בהחלטה: ישיבה על הכיסא מעייפת ומשפיעה לרעה על יכולת הריכוז של התלמידים. את זה לא אני אמרתי - לפעילות גופנית ישנה השפעה בדוקה על הישגי תלמידים. היכולת ללכת או להסתובב לפני הבחינה יכולה רק להועיל לנבדקים.

למה כולם צריכים להיענש?  (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
למה כולם צריכים להיענש? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
 

מספר מחקרים זיהו קשר חיובי בין פעילות גופנית שמבצע ילד, לבין הישגיו האקדמיים בבית הספר. מחקר של אוניברסיטת קווין מקנדה לדוגמה, התייחס לפעילות גופנית בהפסקות בין השיעורים וליכולת הריכוז שהשתפרה לתלמידים.

 

במקביל ניתן לראות מחקרים הפוכים שמראים שישיבה ממושכת בכיתה מקשה על התלמיד להתמודד ולהתרכז. למעשה משרד החינוך החליט במודע, מאילוצים או מחוסר יצירתיות, לגרום לתלמידים להגיע למבחן פחות מרוכזים.

 

כל הכתבות המעניינות - בפייסבוק הורים של ynet

 

מחקרים אחרים הוכיחו כי ישיבה במקום בתקופות לחוצות מעודדת רגשות שליליים כמו דאגה, דיכאון או לחץ. לחץ אגב מרגישים רוב התלמידים גם בלי להעצים את התחושות. אז באמת מה שנשאר זה לשבת במקום אחד ולהתעמק בשקט בכל מה ששכחנו ללמוד. באיזה מצב רגשי יגיע תלמיד לבחינה אחרי המתנה של 45 דקות בכיתה?

 

החלטה בעייתית

במדינת ישראל נכון לשנת 2015 יש אחוז גדול של ילדים מאובחנים וכאלה הזוכים להארכת זמן בחינה. למעשה אלה ישבו בכיתה יותר זמן ויאלצו לכתוב ולשבת מבלי להתאוורר לפעמים גם חמש שעות.

 

במבחן מפוצל עם שני שאלונים והפסקה של חצי שעה בין שאלונים, יצטרכו התלמידים להישאר בכיתה בלי הפסקה (המבחן בפיזיקה 5 יח"ל הוא דוגמה טובה לכך). משימה בעיתית לכל בעלי ההקלות. אם אני לא טועה אפילו תוקף הריטלין הרגיל כבר מתחיל לפוג בין 3-4 שעות, כך שההחלטה הזאת פוגעת גם במאובחני הפרעות קשב וריכוז.

 

אני מציעה למערכת החינוך לעצור לרגע ולבחון שוב את ההחלטה הבעייתית לוגיסטית, טכנית ואפילו רגשית לתלמידים. לחשוב שוב איך להתמודד עם הבעיה הנקודתית של קומץ עבריינים ולא להעניש את כולם.

 

תחילתו של עידן?

למרות כל הפסימיות אני אופטימית, ומקווה שמדובר בתחילתו של עידן חדש, בו ישקלו שוב את עניין הבגרויות, ואת הצורך במבחנים בהם משננים חומר רב בלי ללמוד.

 

אולי כל הסערה השבוע תגרום למישהו לערוך שינויים במערך הלימודים ובחינות הבגרות יבוטלו או לפחות יצומצמו בצורה משמעותית.

 

מצד שני זו לא השנה הראשונה בה מעתיקים או מדליפים וכנראה שהמערכת שקפאה אי שם בשנות ה-70, תמשיך להישאר מיושנת ולחשוב על עצמה ולא על הילדים.

 

אפרת מונשרי גורן, יועצת להורים ואמא לארבעה





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
פגיעה ביכולת הריכוז של התלמידים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים