שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זעקת דימונה: "מפחד להציע נישואים, איזה עתיד יהיה לבן שלי?"
    בעיר הדרומית נערכים לקראת השביתה הכללית בתחילת השבוע, ושואבים השראה ממחאת העדה האתיופית: "ככה עושים מאבקים". תושבים שמאסו בפיטורים ובאבטלה מקווים שהממשלה החדשה לא תתעלם ממצוקתם: "זה לא פייר ש-43% מתושבי דימונה הצביעו לביבי והוא לא יעשה למענם כלום"
     
     
    ביקור בדימונה: עיר על סף רתיחה    (צילום: בראל אפריים)

    ביקור בדימונה: עיר על סף רתיחה    (צילום: בראל אפריים)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    משבר התעסוקה בדימונה הביא השבוע את העיר הדרומית לנקודת רתיחה, שצפויה להגיע לשיא ביום ראשון בשביתה כללית של העיר. ישראל חיון, תושב דימונה בן 23, שלא קיבל את המשכורת החודשית שלו, ממפעל "כיתן מטאור", הנמצא על סף סגירה, נשמע מיואש. "במצב העיר שלנו, אתה מפחד להציע לחברה שלך נישואים - כי אין לך עבודה!", מספר הצעיר מדימונה, "אתה רוצה לשים טבעת, לעשות חתונה כמו בן אדם, אירוע של פעם אחת בחיים - ואתה לא יכול, כי אתה לא עובד וחי על ביטוח לאומי".

     

    שבתאי מזרחי בן 24, שגר בדירת ההורים בדימונה, וגם הוא עבד עד לא מזמן במפעל "כיתן מטאור", נשמע ממש מודאג: "אני מרגיש חוסר וודאות, לא יודע מה לעשות. עבדנו במפעל חודש שלם - ואין משכורת. הבנקים מתקשרים ואני לא יודע מה לעשות. אף אחד לא איתנו, אף אחד לא עוזר לנו, המצב על הפנים".
    שבתאי מזרחי (מימין), מני מזרחי (מרכז) וישראל חיון. "אין כאן מקומות עבודה" (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    שבתאי מזרחי (מימין), מני מזרחי (מרכז) וישראל חיון. "אין כאן מקומות עבודה"(צילום: בראל אפרים)
     
    בן דודו מני מזרחי, בן ה-26, שגם הוא ממתין למשכורת ממפעל "כיתן מטאור", כבר חושב על היום שאחרי: "אם מפעל מטאור ייסגר, אנחנו אבודים. אין כאן מקומות עבודה אחרים. במה נעבוד? בפיצוציות? בפלפל? בניקיון?" אימא של שבתאי מזרחי מצטרפת לבני משפחתה המודאגים: "הם היו תומכים בי כלכלית, עכשיו אין מי שיתמוך בי. איך הבן שלי יתחיל את העתיד שלו?".

     

    שבתאי מזרחי הוא בחור צעיר, יוצא צבא, המבקש לחיות חיים נורמאליים, כהגדרתו,
    ולהיות מסוגל לקחת משכנתא ולהתחייב לתשלומים ללא הפחד הקבוע והמשתק מפני מפיטורים: "אני לא צריך שמונה אלף שקל בחודש, תן לי חמש וחצי אלף בחודש - אבל להיות בטוח שהכסף יגיע. הם רוצים להציל את הנגב - אבל הם סוגרים וסוגרים."

     

    מי שרוצה ללמוד על מצב הרוח בעיר, לא צריך לשאול שאלות מסובכות, מספיק להסתכל על הפנים הנפולות והעיניים השמוטות של החבורה הצעירה. הם מרגישים שלצעירים של דימונה אין עתיד בעיר והכאב הרב האצור בתוכם מאיים להתפרץ. "אנחנו משתגעים", הם אומרים יחד ובקול סדוק, וקשה להתעלם מתחושת השבר והכישלון האישי.

     

    מי יציל את מפעל מטאור?

    בשער הסגור של מפעל "כיתן מטאור", אנחנו פוגשים את חברת הוועד האנרגטית אנג'ליקה חיימוב, שהייתה מנהלת החשבונות של המפעל, וגם היא כבר מתכוננת ליום שאחרי, להודעה רשמית על סגירת המפעל. "בדימונה כבר אין מי שיחזיק אותי. אם אין לי כאן מקום עבודה אצטרך לעזוב."

     

    אנג'ליקה חיימוב מול שער המפעל הסגור (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    אנג'ליקה חיימוב מול שער המפעל הסגור(צילום: בראל אפרים)

    מפעל "כיתן מטאור" עבר לדימונה, בקול תרועה עזה, מאזור המרכז לפני כארבע שנים. אלא שאז העבודה במפעל נעצרה במפתיע והעובדים הלכו הביתה - ומאז כולם בהמתנה. מחכים, בקוצר רוח, לראות אם יצליחו למצוא למפעל משקיע חדש - שיציל את העובדים.

     

    הרחק מאזור התעשייה והשכונות, גם ברחוב הראשי של דימונה יש תושבים שאיבדו אמון בעתידה של העיר. ללירון ביטון, אימא של ליאם, פשוט נשבר והיא החליטה לעזוב. "אני עוזבת את דימונה, כי אין לי מה לחפש כאן. אין פרנסה והמצב רוח של הצעירים גרוע מאד. אני פה 14 שנה וכלום לא השתנה."



     

    באופן מפתיע, למרות המשבר התעסוקתי הקשה בעיר, עדיין יש כאן תושבים עם תקווה, המאמינים ומקווים שהממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו ושר האוצר החדש משה כחלון, תעזור להם. גברת מזרחי, אימא של שבתאי זועמת: "זה לא פייר ש- 43% מתושבי דימונה הצביעו לביבי והוא לא יעשה למענם כלום!".

     

    שבתאי מזרחי ממש מאוכזב, ומתפלא על היחס הלא סימטרי והלא הוגן לטענתו, שדימונה מקבלת ממנהיג הליכוד: "הוא כפוי טובה, אני הלכתי לשכנע חברים שלא מבינים כלום בבחירות, ולא מתכוונים להצביע. אני לקחתי אותם מהבית, והבאתי אותם להצביע - ליכוד. עכשיו אנחנו רוצים שהליכוד יקיימו את ההבטחות שהבטיחו לנו!".

     

    מחכים לביבי

    אחד התומכים הבולטים בנגב של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא ראש עיריית דימונה, בני ביטון, ואפילו הוא כמעט מאבד את שלוות רוחו - כשמזכירים לו את תוצאות הבחירות האחרונות ואת אחוזי ההצבעה הגבוהים בנגב ובדימונה הפרט לליכוד, והוא מיד פונה ישירות - למנצח בבחירות של 2015: "תמכנו בליכוד, עכשיו אנחנו רוצים שיעזרו לנו. אני הייתי מראשי המחנה של הליכוד בעיר. דימונה הצדיעה לו ועכשיו אני מבקש מראש הממשלה, לבוא לפתור לנו את הבעיות התעסוקה!".

     

    ראש העיר בני ביטון, מחכה לטלפון מראש הממשלה (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    ראש העיר בני ביטון, מחכה לטלפון מראש הממשלה(צילום: בראל אפרים)

    בשעות הערב מתכנסת ישיבת חרום שלא מן המניין בבניין העירייה, בשיתוף ראשי הועדים, הפעילים המרכזיים ונציגי התקשורת. ראש העירית דימונה, בני ביטון, מודיע בדרמטיות על השבתת העיר והעלאת מדרגה במאבק על העתיד.

     

    יו"ר ועד מפעלי ים המלח, חבר מועצת העיר וראש סניף הליכוד בדימונה, ארמונד לנקרי, מפנה אצבע מאשימה אל משפחת עופר ואל הנהלת מפעלי ים המלח: "הם חילקו לעצמם דיבידנדים בשווי של 35 מיליון שקל, ובשיא חוצפתם וחזירותם הם רוצים לפטר עובדים!".

     

    אחד מחברי המועצה מלהיט את הרוחות מבקש מהנוכחים לקחת דוגמא אישית ממחאת יוצאי אתיופיה בתל אביב

    "לדעתי הגיע זמן להוריד את הכפפות, 2,000 אתיופים, שיהיו בריאים, יצאו למאבק וכל המדינה התקוממה. המאבק שלהם הגיע לכל בית בישראל. ככה עושים מאבקים!". יו"ר מפעלי ים המלח מנסה להרגיע את חבר המועצה הנסער, ומנסה להסתיר מהתקשורת את הפרובוקציות ואת הפעילות המתוכננת לקראת ההפגנה הגדולה, שאמורה להתקיים ביום ראשון בבוקר: "אני יכול להגיד לכם שההפגנה ביום ראשון תהיה הכי קיצונית - מכל ההפגנות שהיו עד עכשיו!"

     

    האם השבתת העיר וההפגנה הגדולה המתוכננת - יפתרו את הבעיות של דימונה? ביום ראשון אולי נשמע הבטחות, אבל לא בטוח שגם אחרי הבחירות הבאות הדימונאים יוכלו לחייך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: בראל אפרים
    צעירי דימונה, רוצים להתקיים בכבוד
    צילום: בראל אפרים
    מומלצים