שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מבוך השקרים": אשמים בלי רגשות אשם
    הדרמה התקופתית "מבוך השקרים" עוסקת בעבודתם של משפטנים גרמנים שביקשו להביא את פושעי אושוויץ לדין. יש פה דיון מעניין ורב חשיבות, אלא שהחנופה לקהל המקומי הביאה לריכוך המועקה המצפונית שלו

    עלילתו של הסרט הגרמני "מבוך השקרים" ("Im Labyrinth des Schweigens") מבוססת על פועלו של פריץ באואר, יהודי ששימש כתובע המחוזי של מדינת הסן בגרמניה בין 1956-68, ומי שפעל למען הבאתם לדין של אנשי אס.אס שהיו באושוויץ. "משפטי פרנקפורט אושוויץ" שהתנהלו בין 1963-65 הביאו להרשעתם של 17 מתוך 22 הנאשמים, ולגזרי דין שנעו בין שלוש שנות מאסר למאסר עולם למורשעים.

     

    בשונה ממשפטי נירנברג שנוהלו מיד לאחר המלחמה על ידי בנות הברית, היתה זו הפעם הראשונה שבה רוצחים הובאו לפני בית משפט של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. מספר המורשעים היה בטל בשישים לעומת האלפים הרבים שנותרו חופשיים, אך למשפטים היה ערך תרבותי רב: הם עצרו את תהליך השכחה המתוזמר על ידי הנהגת גרמניה, את הניסיון למתוח קו על העבר.

     

    הטריילר של "מבוך השקרים"

    הטריילר של "מבוך השקרים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פריץ באואר הוא דמות ראויה להערכה ולזיכרון - אך הוא אינו הגיבור של "מבוך השקרים". הגיבור הוא יוהאן ראדמן (אלכסנדר פהלינג), דמות פיקטיבית המבוססת על שלושה תובעים שעבדו תחת באואר במשפטי פרנקפורט אושוויץ. לבחירה להעמיד במרכז דמות פיקטיבית יש השפעה בעייתית על הסרט, ועל הניסיון לספר את סיפור החשוב המוצג בו.

     

    עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:

    בחזרה למחר

     

    העלילה מתחילה ב-1958. ראדמן, עורך דין בפרקליטות המצוי בתחילת דרכו המקצועית, מי שעדיין מוגבל לתיקים קטנים של משפטי תעבורה, ולפתע מקבל הזדמנות התואמת את שאפתנותו. עיתונאי חם מזג בשם תומאס גניילקה (אנדריי שימנסקי) מנסה לעורר את הפרקליטות לנקיטת צעדים משפטיים כנגד פושע נאצי שכעת משמש כמורה בבית ספר יסודי. גניילקה, שיש לו חברות קרובה עם ניצול שואה יהודי בשם סימון קירש (יוהנס קירש), לועג לפרקליטים המעדיפים להיות חלק ממנגנון ההתכחשות וההתעלמות מהרוצחים שחזרו לחיקה של האומה.

     

     (באדיבות סרטי נחשון) (באדיבות סרטי נחשון)

     

    ראדמן הוא תוצר של השכחה המכוונת - דור שיש לו מושג מעורפל וחלקי ביותר על היקף הזוועות הנאציות וייחודן ההיסטורי. כשהוא לוקח על עצמו את הטיפול בסוגיה המשפטית, הוא מתחיל לקרוא, לחקור ולהבין את היקף הזוועה. האתגר שמולו הוא ניצב הוא משולש: השכחה היזומה, הרצון של הגרמנים לא לדעת, והנאצים שמשולבים במערכות השלטוניות.

     

    מי שמקנה לו תמיכה הוא התובע המחוזי באואר (השחקן גרט פוס, שמת זמן קצר לאחר צילומי הסרט, ולו גם הסרט מוקדש). בהיותו של באואר דמות משנה, מניעיו האישיים לא מספיק ברורים, וכך גם לא מורכבותה של הסיטואציה בה הוא מצוי. הוא זה ששולח את הגרמני הצעיר והנאיבי לשליחות שהוא מבין היטב את מידת מורכבותה.

     

    גרט פוס בתפקיד פרנץ באואר ב"מבוך השקרים" ()
    גרט פוס בתפקיד פרנץ באואר ב"מבוך השקרים"
     

    בהמשך נדמה כי מידת הנכונות שלו לצאת למאבק פחותה מזו של הגרמני הצעיר. אם הכוונה היתה ליצור יחסי מנטור יהודי - צעיר גרמני, יחסים שבהם המבוגר מוביל את הצעיר לעבר ההכרה המטלטלת במעשיהם של בני עמו, והפעולה המוסרית הנגזרת מהכרה זו - הרי שיחס זה לא מעוצב היטב בסרט.

     

    "מבוך השקרים" הוא סרט חניכה. התבגרות של אדם צעיר ששוקע לתוך שליחותו. במהלך הסרט הוא מעוצב, באופן לא מעודן במיוחד, כסוג של קדוש מעונה במסע הצלב נגד השכחה. הוא מתאהב במרלנה היפה (פדריקה בכט), זו המייצגת את האפשרות לחיות חיים קלילים ללא משא העבר. מסירותו של ראדמן מסכנת קשר זה.

     

    הסרט מצוי בקונפליקט בין היותו עוסק במלחמה בשכחה, ובין הבחירות קלות מדי, נעימות מדי, ליצירת הבדיה המבוססת על עובדות. הוא פועל בתוך השיח הפנימי של הקולנוע הגרמני על מלחמת העולם השניה ושנות הנס הכלכלי שבאו בעקבותיה.

    במסגרת זו ניתן להבין את העדפת הבדיון של גיבור צעיר ונאה, אידיאליסט גרמני מהדור שעבר את המלחמה כילד חף מכל פשע, והדגש על ההקרבה והמסירות שלו לגילוי האמת.

     

    אלכסנדר פהלינג ב"מבוך השקרים" ()
    אלכסנדר פהלינג ב"מבוך השקרים"
     

    הקהל הגרמני נזקק לגיבורים בסרטים אלו, בין אם מדובר בגיבורי המחתרות האנטי נאציות (שזכו למספר גילומים קולנועיים בשנים האחרונות), ובין אם אלו שנלחמו כנגד השכחה. בוודאי קל יותר למכור סיפור זה מאשר את הסיפור על ניצול שואה יהודי שנלחם נגד המערכת המשפטית והממשלתית הגרמנית ויכל לה.

     

    המתח בין "חשיבותו" של הסרט ורצונו לא לנכר את קהל היעד, מודגם היטב ברצף העדויות של ניצולים יהודיים המופיעים לפני ראדמן. הבימאי ג'וליו ריקרלי בחר להשמיע מוזיקה עצובה המעלימה את המילים, ולהתמקד בפניה הסובלות והכואבות של המזכירה הגרמנית, "האישה הפשוטה שלא ידעה", המקלידה את הנאמר. זהו סרט לצריכה פנים גרמנית, אך נגישותו הרגשית והמשחק הסימפטי של צוות השחקנים יהפכו אותו לסרט שירגש גם לא מעט צופים ישראלים.

     

    "מבוך השקרים" (גרמניה) - במאי: ג'וליו ריקרלי. שחקנים: אלכסנדר פהלינג, אנדריי שימנסקי, גרט פוס, פדריקה בכט. אורך הסרט: 124 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות סרטי נחשון
    אלכסנדר פהלינג ב"מבוך השקרים"
    באדיבות סרטי נחשון
    לאתר ההטבות
    מומלצים