שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תנו לי מעמד: מאבקה של בת לקהילת העבריים
    אחרי עשור שבו נאלצה לשהות בארה"ב שבה צעירה ילידת ישראל עם בתה וביקשה להסדיר את מעמדה בהתאם לחוק. משרד הפנים סירב
    אישה ילידת ישראל מקהילת העבריים בדימונה שהתה בארה"ב במשך כעשור, וכשחזרה סירב משרד הפנים להעניק לה ולבתה תושבות קבע כפי שקובע החוק. בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה התערב, והורה לאחרונה להעניק להן מעמד ארעי זמני עד הדיון במעמד שלהן.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בינואר 2004 החליט שר הפנים להעניק תושבות קבע לכל חברי קהילת העבריים מדימונה (עד אז הם היו בעלי מעמד ארעי בלבד). אלא שהעותרת, אזרחית ארה"ב ילידת ישראל בת 32, לא קיבלה אשרה כיוון שנפתח נגדה תיק פלילי שייחס לה חשד לתקיפת שוטר. רק ב-2005, במסגרת עתירה מנהלית שהגישה על רקע סירובו של משרד הפנים להעניק מעמד לבעלה – אזרח גאנה –הצהיר משרד הפנים כי תיק החקירה הפלילי נגדה נסגר מחוסר עניין לציבור, והדרך לקבלת מעמד קבע פתוחה בפניה.

     

    ב-2006 יצאה לארה"ב כדי לנהל שם הליך משפטי, וזאת מבלי שהסדירה את מעמדה בארץ. היא שבה לישראל רק באוקטובר 2013 באשרת תייר. תוקף האשרה פג לאחר שלושה חודשים, ומאז היא שוהה בישראל עם בתה באופן לא חוקי. בספטמבר 2014 דחה משרד הפנים בקשה שהגישה, שוב, לקבלת מעמד לה ולבתה, משום שהגישה אותה באיחור של כ-10 שנים.

     

    בעתירה מנהלית שהגישה נגד משרד הפנים לבית המשפט בחיפה טענה האישה כי החלטת המשרד שגויה ולא הגיונית, שכן כבר הוחלט בעבר להעניק לכל הקהילה, בהם לבני משפחתה, מעמד של קבע. לטענה היא לא ישבה בחיבוק ידיים, ולפני שעזבה את הארץ בעשור הקודם פנתה בבקשה להסדיר את מעמדה בלשכת משרד הפנים באילת, אולם סירבו לטפל בה.

     

    משרד הפנים טען מנגד כי העותרת לא הגישה במשך כל השנים בקשה למעמד קבע, על אף נכונותו לאפשר לה להסדירו. לשיטתו, בעצם ההמתנה הארוכה היא זנחה את זכותה למעמד, שניתנה לה ולחברי הקהילה לפנים משורת הדין, וכעת היא אינה זכאית לו. משרד הפנים הוסיף כי העותרת יכולה לנסות ולהגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטאריים.

     

    טיפול לא תקין

    סגן הנשיא, השופט רון שפירא, קבע כי הטיפול בעותרת לא היה תקין, וכי בקשתה לקבלת מעמד לה ולבתה נדחתה ללא עריכת שימוע, ומבלי שנסיבותיה המיוחדות נבחנו לעומק.

     

    הוא ציין כי השהות הארוכה של העותרת בארה"ב נכפתה עליה בשל ניהול הליכים משפטיים שם, והיא חזרה לארץ מיד כשהתאפשר לה. גם אם העותרת לא עומדת בקריטריונים ואין אצל המשיב נוהל מתאים שנותן מענה לנסיבות המקרה, קבע השופט, מחויב משרד הפנים, כרשות מנהלית, לבחון את הבקשה לעומק ולהעניק זכות שימוע.

     

    השופט פסק כי החלטת משרד הפנים פגומה, ולא ניתן להותיר את האם והבת – שמרכז חייהן בישראל – ללא מעמד. המשמעות היא כי העותרת לא תוכל לעבוד ולא יינתנו שירותים לילדה, כל זאת שעה שהאם נולדה וגדלה בישראל, ובעבר אף הייתה בעלת מעמד ארעי וזכאות למעמד קבע.

     

    לבסוף השופט קיבל את העתירה באופן חלקי, והורה למשרד הפנים להעניק לעותרת ולבתה מעמד ארעי החל ממועד הגעתן ארצה, ועד שבקשתן תידון בוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים, שתפקידה לתת מענה במצבים שאינם מוגדרים בחוק. משרד הפנים חויב לשאת בהוצאות העותרת ובשכר טרחת עו"ד בסך 8,500 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרות: עו"ד אריה מרון
    • עו"ד דוד מנע עוסק במשפט מנהלי
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים