עברה כריתת חצוצרה - ביה"ח ישלם 206 אלף

שלוש פעמים הגיעה אישה בהיריון לבית החולים הדסה הר הצופים עם כאבים ודימום. היא טופלה ושוחררה, עד שנזקקה לניתוח דחוף

עו"ד אסף גרינבויםפורסם: 31.05.15 , 23:26

אישה שנשאה הריון מחוץ לרחם ונאלצה לעבור כריתת חצוצרה תפוצה בעקבות טיפול כושל: בית משפט השלום בהרצליה קבע שבית החולים הדסה הר הצופים ישלם לה 206 אלף שקל מאחר שניתן היה למנוע את הנזק.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביוני 2008, בשבוע החמישי להריונה, הופנתה התובעת לבית החולים בעקבות כאבי בטן ודימום, לטענתה בחשד להריון מחוץ לרחם. כעבור יומיים היא שוחררה, ובהנחיות השחרור נכתב בין היתר שעליה לבצע בדיקות מעקב "בטא" ואולטרה סאונד בקופת-חולים אחרי 48 שעות (כלומר, ביום שישי באותו שבוע). מאוחר יותר התברר כי בימי שישי לא ניתנים שירותי מעבדה ואולטרה-סאונד במרפאות בירושלים.

תביעה

העובר מת בלידה. "כללית" תשלם 700 אלף ש'

עו"ד ארן אמיר

בני זוג שציפו לתאומים תבעו את הקופה ואת ביה"ח קפלן לאחר שאחד מהם מת בלידה והשני סובל מפיגור קשה. בית המשפט קיבל חלק מהתביעה

העובר מת בלידה. "כללית" תשלם 700 אלף ש'

התובעת פנתה לקופת חולים ביום שני שלאחר מכן עם תלונה על כאבי בטן ודימום, ושוב אושפזה בבית החולים. למחרת היא קיבלה טיפול להפסקת הריון באמצעות מטוטרקסט, ויום לאחר מכן שוחררה לביתה. יומיים לאחר מכן היא אושפזה בפעם השלישית, לאחר שנצפו סימנים לקרע בחצוצרה. בניתוח דחוף האבחנה אושרה ובוצעה כריתה של החצוצרה הימנית.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה בגין רשלנות רפואית על סך כ-800 אלף שקל. לטענתה, לנוכח הסימנים הקליניים וממצאי הבדיקות היה על הצוות הרפואי לחשוד בקיומו של היריון חוץ-רחמי, המסכן את החצוצרה, כבר באשפוז הראשון. היא הוסיפה שהיה צריך להשאירה בית החולים לצורך בדיקה נוספת למחרת, ולשקול כבר אז את הפסקת ההיריון. התובעת סיפרה כי מאז הפגיעה חלפו כשבע שנים שבמהלכן לא הצליחה להרות.

מנגד טען בית החולים שהממצאים שעלו באשפוז הראשון לא בהכרח תמכו באבחנה של היריון חוץ-רחמי. נטען כי התובעת היא שביקשה להשתחרר, ולנוכח מצבה היציב בהחלט ניתן היה לשחררה לביתה עם הוראה להמשך מעקב. על פי בית החולים, אם התובעת הייתה מבצעת את הבדיקות החוזרות כעבור 48 שעות כפי שהתבקשה, יש להניח כי הייתה מופנית לבית החולים וכריתת החצוצרה הייתה נמנעת.

פצצה מתקתקת

סגן נשיא בית המשפט, יחזקאל הראל, כתב בפסק הדין: "נראה כי הצוות הרפואי היה שאנן לכל אורך הדרך, או לפחות לא נקט כל משנה זהירות". הוא הסכים שכבר בעת האשפוז הראשון מצב התובעת היה דומה לפצצה מתקתקת ולא היה מקום לקחת סיכון ולשחרר אותה לביתה.

יתרה מזאת, תהה השופט הראל, אם התממשות הסיכון הייתה תלויה בביצוע בדיקת האולטרסאונד, מדוע לא הוסבר לתובעת באופן חד-משמעי שחשוב מאד לבצעה בדיוק תוך 48 שעות? הוא ציין שגם לאחר שכבר בוצעה הפסקת ההיריון, הצוות הרפואי לא נהג בזהירות כששחרר את התובעת מבלי לוודא שהטיפול במטוטרקסט הצליח.

לעמדתו, בית החולים היה צריך להמשיך ולאשפז את התובעת חרף רצונה להשתחרר, או לחלופין להחתים אותה כי היא מאשרת שהשחרור על אחריותה בלבד. משלא עשתה כן – היא התרשלה.

בסיכומו של דבר קבע השופט לתובעת 15% אחוזי נכות והעריך שנגרם לה נזק בשווי של 258 אלף שקל בגין סבל ועוגמת נפש, ו-8,000 שקל על עזרה חיצונית. עם זאת, השופט ייחס לתובעת רשלנות בשיעור של 20% בשל הפנייה המאוחרת לקופת חולים.

השופט גם החליט לא לפסוק לתובעת פיצויים על פגיעה בכושר השתכרות, מאחר שהיא לא עבדה ולא עובדת, ולא נמצא קשר בין כריתת החצוצרה לבין אי יציאתה לשוק העבודה. לסיכום, בית החולים חויב לשלם לתובעת כ-206 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מהפיצוי.